"מספר מקרי הרצח של נשים השנה הוא הגבוה ביותר שאי-פעם תועד", קבעה הדס בן אליהו, מנהלת מרכז "יודעת" במכון ון ליר בירושלים, בעקבות פרסום מדד המגדר של שוות – לקידום נשים בזירה הציבורית במכון, שהתפרסם הבוקר ומצביע על תמונת מצב מטרידה. "אנחנו רואות הרעה כמעט בכל האינדיקטורים במצבן של נשים בישראל".
לדברי בן אליהו, "האלימות המלחמתית, וגם האלימות במרחב הציבורי, מחלחלות למרחב הפרטי-משפחתי שבו נשים הן הנפגעות העיקריות. הגידול בתפוצת הנשק הפרטי והיעדר מנגנוני פיקוח עלולים להביא לעלייה באלימות בחברה בכלל וכלפי נשים בפרט".
את המגמה, שהלכה והתעצמה מאז פרוץ המלחמה, ניתן היה לראות כבר בדוח הקודם שהתפרסם לפני שנה. "הירידה בייצוג נשים בעקבות בחירות 2022 וההשפעות הכלכליות של המגפה (קורונה) מציבות סימן שאלה ביחס לסיכוי שרמת אי-השוויון המגדרי תמשיך להצטמצם בשנים הבאות", נכתב אז.
ואכן, הפערים המגדריים נותרו גדולים: רק 29 נשים מכהנות כיום כחברות כנסת בישראל לעומת 91 גברים, וישנן רק חמש שרות בממשלה, לעומת 28 שרים. ישנה רק מנכ"לית אחת במשרדי הממשלה, לעומת 30 מנכ"לים, בראש הרשויות המקומיות עומדים 240 גברים, לעומת 16 נשים בלבד.
הפערים קיימים גם בבחינת שיעור הנשים בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, שעומד על 26%. שיעור החברות הממשלתיות ללא נשים בדירקטוריונים עומד על 21%, מדובר בעלייה לעומת שנת 2015, אז נתון זה עמד על 17% בלבד.
"ייצוג נשים בעמדות מפתח השתפר באופן דרמטי בתקופת ממשלת בנט-לפיד – גידול במספר השרות והמנכ"ליות שהביא לשיפור ברמת השוויון המגדרי הכללית, אך זה היה קצר מועד וחריג בנוף הישראלי", הסבירה מנהלת מרכז "יודעת".
אולם לדבריה, הבעיה אינה רק בייצוג המזערי של נשים בזירה הפוליטית, אלא "בהדרה הכמעט מוחלטת שלהן ושל צרכים וסדרי עדיפויות של נשים מכלל מוקדי קבלת ההחלטות. המהלכים שוחקי הדמוקרטיה, שביניהם החקיקה להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים, כוללים פגיעה ממשית בזכויות נשים והעמקה של פערים מגדריים".
"בממשלה הנוכחית, לא רק שאין מי שמקדם או מקדמת נשים וזכויות נשים, אלא יש נסיגה משמעותית בתחום", הוסיפה בן אליהו. "יש הדרה מהשפעה, ואפילו תוכניות להרחבת ההדרה והפגיעה, כמו החקיקה להפרדה מגדרית באקדמיה".

מתוגמלות פחות, מוחלשות יותר

נתוני הדוח מצביעים על כך שבשוק העבודה חלה ירידה ברמת השוויון המגדרי, והפער המגדרי בשכר החודשי הממוצע ממשיך לגדול: כך למשל השכר החודשי הממוצע בשקלים אצל נשים עומד על 9,098 שקל, לעומת 14,044 שקל אצל גברים.
בבחינת דורשי עבודה בעלי משלח יד אקדמי לפי מגדר בשנת 2024 – 11,290 הם גברים (15.5%), ו-20,917 (22.6%) הן נשים. "התעסוקה של רוב הנשים יציבה פחות ומתגמלת פחות משל גברים, ועל כן, ככל שהמלחמה מתמשכת, כך הן מוחלשות כלכלית עוד יותר", הסבירו החוקרות.
ואכן, בבחינת מספר התביעות לגמלה של הבטחת הכנסה בביטוח הלאומי 62% הן נשים, ו-38% גברים. רוב העומדות בראש משפחות חד-הוריות הן נשים – 84%, לעומת 16% גברים. "תעסוקת נשים קשורה קשר הדוק לחלוקת העבודה המגדרית בבית ובמשפחה", תיארו החוקרות. "נשים הן עדיין האחראיות העיקריות לעבודות השקופות – עבודות הבית והטיפול במשפחה. אחריות זו משמשת במקרים רבים חסם להשתתפות מלאה ושוויונית של נשים בשוק העבודה. בישראל זוהי סוגיה משמעותית במיוחד לאור רמת הפריון הגבוהה בהשוואה למדינות מפותחות אחרות".
yk14206359"מקבלי ההחלטות מתעלמים בשיטתיות מהגידול בפערים". הדס בן אליהו תמר עבאדי
את הפערים ניתן לראות גם בתחומים נוספים. למשל, רק 20.7% מהפרופסורים מן המניין באוניברסיטאות הן נשים. נתון נמוך, אך שיפור מאז שנת 2013, אז נתון זה עמד על 14%. בבחינת השמעות של זמרים וזמרות בתחנות הרדיו הארצי והאזורי, 58% הם זמרים, 23% זמרות וב-19% מדובר על הרכב מעורב. בייצוג המגדרי בתוכניות האקטואליה והחדשות 68% הם גברים, ו-32% נשים. ובבחינת ספרים שיצאו לאור בישראל לפי מגדר המחבר/ת – 55% סופרים, ו-45% סופרות.

"המלחמה מעמיקה את אי-השוויון המגדרי"

זוהי השנה ה-12 שבה מתפרסם מדד המגדר, שבוחן שינויים במצבם של נשים וגברים בישראל בתחומי חיים שונים. מתחילת המדידה בשנת 2004 חלה ירידה של 23% ברמת אי-השוויון המגדרי הכוללת בישראל – שיפור של 1.2% בממוצע לשנה. הממד שבו קיים הפער המגדרי העמוק ביותר ממשיך להיות עוצמה פוליטית וכלכלית, והממד השוויוני ביותר הוא השכלה.
"המלחמה המתמשכת והמאמץ לממן את צורכי הביטחון מעמיקים את אי-השוויון בין נשים לגברים", הדגישה בן אליהו. "מכיוון שתחום הביטחון הוא עדיין ברובו הגדול בידי גברים, ההטבות והתעדופים מיועדים בעיקר לגברים - למשל בלימודים, בדיור, במכרזים. הצמצום של השירותים החברתיים פוגע בעיקר בנשים. ההשלכות של ההתעלמות השיטתית של מקבלי ומקבלות ההחלטות במדינה מהגידול בפערים המגדריים כבר ניכרות בשטח, ומחייבות פעולה דחופה ויסודית למניעת משבר חמור אף יותר".
פורסם לראשונה: 00:00, 31.12.24