"ואחר כן באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו, להודות ולהלל לשמך הגדול..." - באמצע הקרבות, כשהאויב היווני עדיין מכה בנו, מדליקים החשמונאים את המנורה בבית המקדש. בית המקדש הרוס ושרוף, וקודש הקודשים שבתוכו נטמא. זה חורבן שקשה להבין איך קמים ממנו ואיך משקמים את כל ההרס.
זה מתחיל בהחלטה לקום ולהילחם על החיים ולא לאפשר לכוחות של החושך והכאב לכבות לנו את ניצוץ החיים. זה קורה בשלבים, בדיוק כמו שכתוב בנוסח התפילה המיוחדת בחנוכה – בהתחלה קמים ואחר כך באים, כמו שאמר סגן נוה אלעזר לקס ז"ל שלחם ונהרג בבארי: "לאן שצריך אותי שם אני אהיה". אחר כך מפנים את השברים וההריסות, ואחר כך מטהרים, ואז מדליקים את המנורה. בהתחלה נר אחד ובכל יום שחולף מוסיפים עוד קצת אור, ובמקביל ממשיכים להילחם.
איפה צריכים אותנו? בצפון צריכים, ומי שיבחר לנסוע לטייל בצפון הארץ, יגלה חבל ארץ קסום שמרבדי הירוק הטרי שמתחילים לבצבץ בו עוטפים את האדמה החרוכה ויוצרים סוג של מרפא לנפש
איפה צריכים אותנו? בצפון צריכים, ומי שיבחר לנסוע לטייל בצפון הארץ, יגלה חבל ארץ קסום שמרבדי הירוק הטרי שמתחילים לבצבץ בו עוטפים את האדמה החרוכה ויוצרים סוג של מרפא לנפש. ריח הקרבות עוד באוויר, אבל כבר מתחילים לפנות את ההריסות ולשקם את הנזקים, וכל מבקר ומטייל שמגיע לנחלים הזורמים ולשמורות הטבע מביא איתו עוד קצת אור. יש לנו ארץ כל כך יפה, והיא פצועה וחבולה. אנחנו המרפא שלה והיא המרפא שלנו, צריך רק להיות שם ולהרגיש, כמו באגמון החולה בין הציפורים הנודדות שנראות מאושרות שסוף-סוף חזרנו, כדי להבין את זה. את דירות המפונים בקריית שמונה מנקים במרץ ובעמל רב צוותי מתנדבים ומוסיפים את האור שלהם, גם לחיים של אלו שחוזרים הביתה וגם לחיים של כולנו. החנויות מתחילות לאט-לאט להאיר, וגם בתי הקפה והמסעדות. הם מחכים לנו שנבוא.
גם בדרום צריכים אותנו. קיבוצי העוטף הפצועים והכואבים מתחילים להשתקם. הם לא ישובו להיות מה שהיו לפני הטבח הנורא שהחשיך את חייהם וחיינו – אבל האורות בחלונות של עוד ועוד בתים מתחילים להאיר, וזה נותן תקווה וכוח.
בגני הילדים מספרים על נס פך השמן, אבל עיקר הסיפור של חנוכה הוא לא הנס, אלא הגבורה – כי כשיש מי שמוכן לעבוד קשה, קורים לפעמים גם ניסים
בגני הילדים מספרים על נס פך השמן, אבל עיקר הסיפור של חנוכה הוא לא הנס, אלא הגבורה – כי כשיש מי שמוכן לעבוד קשה, קורים לפעמים גם ניסים. גבורת הלוחמים ובני משפחותיהם, לצד גבורת הפצועים והשורדים, גבורת האלמנות והמשפחות השכולות, גבורתם של החטופים ובני משפחותיהם והגבורה של כל העם הזה שלא מוכן להיכנע לחושך – היא זו שמפנה את ההריסות והשברים, והיא זו שמטהרת את הטומאה, והיא זו שמדליקה את האור למרות שמסביב עדיין חשוך. והאור הזה רק הולך ומתעצם, והאור הזה הוא סמל הניצחון של עם ישראל במשך אלפי שנים – והוא גם סמל הניצחון של המלחמה הזו, שעדיין לא הסתיימה. כמו אז גם היום, דרך ארוכה עוד לפנינו, יש לנו אויבים להשמיד וחטופים להשיב ויש לצערנו עוד ועוד חיילים שנהרגים, יש המון מקומות, משפחות ואנשים שצריכים אותנו, מקומות שזקוקים שנאיר אותם, מקומות שיש בהם עדיין חושך שצריך לגרש. הניצחון הוא לא רק עניין פיזי – ניצחון הוא קודם כל ברוח, בהחלטה שלמרות שנפלנו, נקום.
פורסם לראשונה: 00:00, 01.01.25
