סילוקה של עינב צנגאוקר מהכנסת הוא עוד שלב עצוב בהתבהמות השלטון ובהידרדרות החברה הישראלית כולה בהתאם למראה המורכבת מלמעלה. 7 באוקטובר הוכיח שהגבולות שלנו פרוצים ומופקרים, היחס המבזה למשפחות החטופים מוכיח שגבולות החמלה שלנו נפרצו ללא הכרה. בהתאם לציטוט המיוחס (בטעות) למהאטמה גנדי, כרגע צנגאוקר הגיעה לשלב שבו נלחמים בה. קודם הם התעלמו. איך קראה לזה השרה מירי רגב? רעשי רקע. אחר כך לעגו. שליחי מכונת הרעל מאינדונזיה, הודו וישראל הטיחו באמו של החטוף מתן צנגאוקר כל קללה אפשרית, כולל איחולי מוות. אבל צנגאוקר לא נרתעת, היא עומדת על שלה, נחושה ויציבה, ולכן עכשיו הם נלחמים בה. נלחמים גם במוסר של החברה הישראלית-יהודית כולה.
סימני הרשע הולכים ונחרתים ללא הפסקה. הדיבור הארוגנטי והמשפיל של שמחה רוטמן בוועדות הכנסת, בקשתו להעיף מדיון את דני אלגרט, אחיו של החטוף איציק אלגרט. דוד ביטן דוחק בקרובת משפחה של כרמל גת ז"ל - "תקצרי", הוא אמר לה במפגן ניכור מצמרר. בדיון אחר ביקש להוציא את דודתה של ענבר הימן ז"ל, שגופתה בשבי בעזה. טלי גוטליב צורחת על עינב צנגאוקר, ועוד ועוד. מגובים בשתיקה של ראש הממשלה וחמושים בעשרות אלפי טוקבקיסטים, מאבדים חברי כנסת מהקואליציה את הבושה, כאילו עימות עם משפחות החטופים יוסיף קולות מהבייס. אחר כך הם יצקצקו כשאלי אלבג, אבא של החטופה לירי אלבג, יספוג תפוח בגב מקהל מוסת. "שמאלני בוגד", קראו לו. ואלבג בכלל סיפר שהצביע נתניהו.
הנוכחות של עינב צנגאוקר בכנסת לא נעימה לחליפות בשלטון. כן, היא לא נחמדה אליהם, כמו שאמרה פעם גולדה מאיר על הפנתרים. צנגאוקר זועקת את קולו של מתן ואת קולם של החטופים. היא עוברת גיהינום יומיומי מאז 7 באוקטובר. לא נורמלי אם היא לא הייתה מאבדת את זה מדי פעם, ומעולם זה לא הגיע באמת מעבר לצעקות. במקום לחבק אותה, את כאבה, להרעיף אמפתיה ולהכיל את הזעם הבוער והמוצדק, היא נתקלת בקירות אכזריים וקרירים. עינב צנגאוקר מכעיסה את הרוטמנים, הסמוטריצ'ים, הביטנים והגוטליבים כי בעצם נוכחותה בכנסת היא מזכירה להם יום אחרי יום את הכישלון המהדהד של הממשלה בהחזרת מאה חטופים אחרי שנה ושלושה חודשים, את ההפקרה הנמשכת, את העובדה שישראל הולכת ומאבדת את האתוס שעל בסיסו היא קיימת ומבדילנו מכל העמים: החזרת בנותיה ובניה מכל מקום בעולם, בכל מצב, בכל שלטון, בכל מזג אוויר.
עינב צנגאוקר מכעיסה את הרוטמנים, הסמוטריצ'ים, הביטנים והגוטליבים כי בעצם נוכחותה בכנסת היא מזכירה להם יום אחרי יום את הכישלון המהדהד של הממשלה בהחזרת מאה חטופים אחרי שנה ושלושה חודשים
בקואליציה אוהבים אנשים נעימים, נוחים ופייסנים כמו בני גנץ. עינב צנגאוקר היא בעצם האופוזיציה שהם לא מעוניינים לראות. אישה, מזרחית, ישראל השנייה עלק, שאינה מתכופפת ואינה מתערבבת.
הם לא יודעים איך לאכול אותה. עם אנשי קצה של הביביזם כמו רמי בן יהודה ומשה מירון הם יודעים לקחת סלפי בלי למצמץ. אלה הם פנינו בזמן האחרון. יכול להיות יותר טוב, יכול לבוא עוד אסון.
ואז עינב צנגאוקר תנצח. מתן יחזור והיא תמשיך לעשות עבור עם ישראל כחברת כנסת. היא חייבת.
כי אחרת כולנו נפסיד.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.01.25