"בתי הקצינים" בעזבת בית חאנון שבצפון הרצועה השקיפו במשך שנים ארוכות על אשקלון. כך גם על בתיה של שדרות, וממרחקים ניתן היה לראות אפילו את אופקים.
מדובר היה בפרויקט בנייה מודרני יחסית, שהיה מיועד לאנשי כוחות הביטחון הפלסטיניים בימים שבהם עוד שלטה ברצועת עזה הרשות הפלסטינית. אך המבנים הללו, שבהם ביקרתי לא פעם לפני 2007, אינם קיימים עוד. כך גם רוב חלקיה של העיר בית חאנון והעיר הסמוכה בית לאהיה.
כתבנו אבי יששכרוף עם הלוחמים בבית חאנון
(צילום: אבי יששכרוף)
צה"ל, כוחות אוגדה 162, פועלים באזורים הללו הכוללים את מחנה הפליטים ג'באליה, בניסיון להשמיד שם את תשתיות חמאס. הבעיה הגדולה היא שכדי לעשות זאת צריך לפגוע בכל בית שבו יש חשד למנהרה או לפעילות חבלנית, וכמעט בכל בית ניתן למצוא מזה ומזה גם יחד. האזור הזה נראה מוכה אסון. אין אנשים ברחובות, אפילו כלבים עזובים בקושי נותרו פה בהבינם כנראה שאין פסולת לאכול. ההרס עצום, וכאשר מסיירים עם כוחות צה"ל בגזרה, ניתן להבין גם למה.
כמה מטרים מ"מינהלת החינוך של בית לאהיה", בצומת המחבר בין בית חאנון ובית לאהיה, הוצב עד לא מכבר ביתן קטן, תמים למראה, בסמוך לכמה בתי ספר ששימשו את ילדי האזור. בתוך הביתן הזה פעלה מעלית. לא ברור מי ידע על קיומה ומי לא, אך היא הובילה מטה-מטה, למעמקי האדמה ומשם לרשת של מנהרות שהתפצלה לכל האזור.
הביתן אינו קיים כבר, אך פיר המעלית עדיין עומד בעינו, זכר לשימוש שעשה בו חמאס עד לא מכבר. המקום שורץ זבובים וריח של זוועות, ככל הנראה בגלל גופות של אנשי חמאס שנקברו תחת ההריסות של המנהרה לאחר שפוצצה. כמה עשרות מטרים משם נראות להקות אדירות של זבובים, שוב, סימן מעיד לגופות אחרות של אנשי חמאס.
"האתגר ‑ לשמור על חוסן"
מפקד חטיבת כפיר, אלוף-משנה יניב בארוט, שאנשיו מנהלים בחודשיים האחרונים לחימה מול חוליות של חמאס באזור הצפוני של הרצועה, אמר כי רק בתקופה הזו הצליחו כוחות צה"ל הפועלים באזור לחשוף שבעה וחצי קילומטרים של מנהרות. מתוך כל שכונה פעל מתחם של מנהרות, ואחת המשימות של חייליו היא להגיע אל תשתית התת-קרקע הזו ולהשמיד אותה. בית-בית, שכונה אחר שכונה, עבודה מתישה, סיזיפית, מסוכנת שגבתה מחיר יקר.
"איבדנו פה 12 לוחמים, שזה מחיר מטורף. והאתגר המשמעותי ביותר זה לשמור על החוסן לאחר אירוע שכזה. רק לפני כמה שבועות, כוח של 12 לוחמים מגדוד שמשון שלנו יצא לפעילות וחטף טיל RPG. ארבעה לוחמים נהרגו במקום. שמונת האחרים הלכו לישון באותו לילה כשהם מבינים שאיבדו ארבעה מחבריהם ולמחרת יצאו להילחם יחד איתנו כתף אל כתף. וכן, אתה תראה אותם פה כרגע ממשיכים בלחימה".
ואמנם, המחיר שהדור של הלוחמים הצעירים משלמים בגוף ובנפש בתקופת המלחמה הזו, הוא בלתי נתפס. המסיבות של השנה האזרחית החדשה שהתרחשו בלילה שלפני נראות רחוקות כל כך מבחינתם, כמעט כמו פנטזיה. הם בעיצומה של מלחמה, מרחק של שעת נסיעה אחת בלבד מלב תל אביב.
מלחמה בלי סוף
החדשות הטובות הן שהלוחמים הצעירים הללו מנצחים את האויב, בשדה הקרב לפחות. ההישגים הצבאיים הם משמעותיים, חמאס ניגף, לא פועל עוד כמסגרת צבאית כפי שפעל בעבר. אך החדשות הרעות הן שראשית, קשה לראות את סיומו של האירוע הזה. יידרשו עוד חודשים על חודשים של לחימה כדי לסיים את טיהורו של צפון רצועת עזה בלבד. שנית, יש לכך מחיר יקר כאמור, מבחינת נפגעים. ושלישית, חמאס אינו מראה סימני כניעה.
אפילו בערים הצפוניות של הרצועה נמשכים ניסיונות שיגורי הרקטות לעבר ישראל, כך גם הניסיונות לפגוע בחיילים באמצעות חוליות קטנות, של שלושה-ארבעה מחבלים, ואולי פחות. אין היררכיה פיקודית ברורה, אין אמל"ח יוצא דופן, אך חמאס למד לעבור ללחימת גרילה לכל דבר, בתוך שטח בנוי הרוס. וזה שטח שבו צה"ל נלחם עם כוחות גדולים בהרבה.
יתרה מכך, באזורים אחרים, שבהם צה"ל אינו פועל קרקעית, חמאס מחזיר לעצמו את השליטה האזרחית והצבאית. כך, כשני קילומטרים דרומה מכאן בלבד, בעיר עזה עצמה, למעשה הארגון שיקם בה את היכולות השלטוניות שלו וכן את הפיקוד הצבאי שלו.
מפקד חטיבת עזה, עז א-דין חדד, ממשיך לפעול בעיר עזה ולנהל משם את האופרציה הצבאית בעיר. גם באזורים אחרים שצה"ל אינו פועל בהם, כמו מחנות הפליטים של המרכז, המוואסי ודיר אל-בלח, חמאס משקם את יכולותיו ומפגין משילות. אמנם קצב הפגיעה בו מרשים, אך כל עוד לא נכנסת אלטרנטיבה שלטונית לאזור, חמאס ימשיך לשקם את יכולותיו בכל מקום שבו צה"ל אינו פועל.
זה כלל פשוט שהממשלה מבינה היטב, אך נראה שאין שם מוטיבציה גבוהה להביא לסיום המלחמה או לאפשר את סילוק שלטון חמאס באמצעות הצבת אלטרנטיבה שלטונית. ומנגד, חמאס אינו מראה סימנים שבכוונתו לסיים את המלחמה בקרוב. המובילים של חמאס ברצועת עזה ‑ מפקד חטיבת עזה חדאד, והמחליף של יחיא סינוואר, אחיו מוחמד ‑ ידועים כשני אנשים קיצוניים ביותר, בעיקר סינוואר האח. השניים הללו, כמו אחרים בהנהגת חמאס, אינם רוצים לסיים את המלחמה בקרוב ומוכנים לגרום לעזה ולעזתים לשלם את המחיר היקר ביותר שאפשר לדמיין. ואכן, עזה משלמת את המחיר הזה.
עזה, איו"ש, לבנון, עזה
בחנוכה שנה שעברה הצטרפתי למפקד חטיבת כפיר, אלוף-משנה בארוט, בעת שאנשיו נלחמו בשג'אעיה בדרום עזה. זו הייתה לחימה אינטנסיבית מאוד בהשוואה לזירת הקרב הנוכחית. אך לדברי מפקד החטיבה, האתגר במידה מסוימת הוא מורכב לא פחות. אין מדובר בתמרון קרקעי פשוט, הסתערות והשמדת אויב, אלא סריקה קפדנית, שאולי תמנע את הצורך מלשוב ולפעול בתא השטח הזה שוב בקרוב.
החיילים של בארוט עברו מלחימה בשג'אעיה, לחאן יונס, משם למבצעים ביהודה ושומרון, השתתפו במבצע ארנון (חילוץ החטופים), השתתפו בפשיטה בלבנון וכעת - מאז 2 בנובמבר - שוב בלחימה ברצועת עזה. זו רמת שחיקה לא פשוטה כלל שמצריכה את המפקדים למצוא דרכים לשמור על הערנות של הלוחמים ועל המוטיבציה שלהם. לדברי מפקד החטיבה, המוטיבציה גבוהה במיוחד וכך גם ההקפדה שלהם על ערכי צה"ל. "חייבים לנצח ולהישאר בני אדם, זה הקו שאנחנו פועלים לפיו. ולא מעניין אותי איך הצד השני פועל, אני לא רוצה להיות כמוהו".
והצד השני אכן לא בוחל בדבר. הסרטונים שעולים ברשתות החברתיות מבהירים מה עושה חמאס למי שמנסה להתנגד לו, מה שאולי מבהיר את היעדר המרי מצד האוכלוסייה המקומית. פעם אחר פעם הם מכים פלסטינים מחמולות שמעיזות להמרות את פי חמאס, או להעניש מקומיים שניסו לבזוז סיוע הומניטרי.
חמאס עצמו, כולל הזרוע הצבאית, עושה שימוש נרחב בסיוע ההומניטרי שנכנס לרצועה ואפילו מוכר חלק מהסחורות במחיר מופקע כדי להמשיך ולהזרים מסים. וקשה להאמין, אבל אפילו בתקופה הנוכחית חמאס מצליח להמשיך ולשלם משכורות לאנשיו ואפילו לגייס פעילים חדשים. הבעיה הגדולה של מדינת ישראל היא שאמנם חמאס ימשיך ויחטוף מהלומות צבאיות, פעם אחר פעם, אך בהיעדר ניסיון של ממש להקים לו חלופה שלטונית, הארגון יצליח לשקם את עצמו שוב ושוב.
פורסם לראשונה: 00:00, 02.01.25
