דונאלד טראמפ ובנימין נתניהו אולי ייפגשו בטקס ההשבעה של טראמפ לנשיאה ה-47 של ארצות הברית. אלו החיים: שני האישים הללו צועדים זה לצד זה בסדרה של הסתבכויות עם החוק. בסוף השבוע החליט השופט בפרשת דמי השתיקה לכוכבת הפורנו שבה הורשע טראמפ, שגזר דינו יפורסם עשרה ימים לפני טקס השבעתו, תוך שהוא דוחה את דרישתו של הנשיא הנכנס לדחות את גזר הדין.
במקרה של נתניהו, כצפוי, פרקליטיו ביקשו לדחות בשבועיים את המשך עדותו במשפטו. אחר כך ניתן להניח שתגיע בקשה נוספת לדחייה - לקראת הנסיעה בשאיפה של ראש הממשלה לוושינגטון. מותר אף להניח שבמקרה של נתניהו, הוא יזדקן בשנים שעוד נכונו לו להעיד במשפט ללא תאריך תפוגה.
זה מזכיר לי דברים שאמר הקומיקאי האגדי בוב הופ: "אתה יודע שאתה מזדקן כשמחיר הנרות עולה יותר מהעוגה". במציאות נורמלית, היה מתקיים דיון רציני ואמיתי נוכח הגילויים על מצב בריאותו והיו דנים בשאלת כשירותו להמשיך בכהונתו. זו לא הקנטה לשאול אם הוא מסוגל לקבל החלטות והכרעות היסטוריות שמונחות על שולחנו במצבו הנוכחי.
בכל סערה פוליטית שהייתה קשורה להמשך דרכו היה שרון אומר: "לא נורא, אחזור למשק". לשניהם יש מבצר, מעטפת חמה. ללמדך משהו לגבי נתניהו
יואב גלנט אמר לי בעבר שהוא לא פוחד ממה שנתניהו מכין לו. "יש לי לאן לחזור, יש לי משפחה אוהבת, יש לי בית, יש לי חברים". נדמה לי שגם את התובנה הזאת הוא למד מאריאל שרון, שגלנט שימש מזכירו הצבאי. בכל סערה פוליטית שהייתה קשורה להמשך דרכו היה שרון אומר: "לא נורא, אחזור למשק". לשניהם יש מבצר, מעטפת חמה. ללמדך משהו לגבי נתניהו.
בני גנץ אמר בריאיון לפודקאסט הפוליטי של מורן אזולאי ב-ynet, שהוא אוהב את השירה של אייל גולן, והוסיף בנוגע לפרשה שבה הוא מעורב: "אני לא יודע מה קרה שם". אחר כך הוא התנצל, ושוב למדנו משהו מבשר רע לגבי גנץ, הוא לא העיפרון הכי מחודד. או שהוא שמע על העצה שנתן פעם אוסקר ויילד ש"הדבר היחיד הגרוע מזה שידברו עליך הוא שלא ידברו עליך".
הנשיאים בארה"ב מקבלים את החלטותיהם על-פי האינטרסים של אמריקה. מי שמשליך את יהבו על דונלד טראמפ בעניין החטופים עלול להתבדות. אין לו שום מנוף על חמאס ולא בטוח שיש לו השפעה מכרעת על נתניהו לשנות את עמדותיו. בימים אלו אני קורא את "בית ספר לברברים", ספרה של אריקה מאן, בתו של הסופר תומאס מאן. הספר, שעוסק במערכת החינוך הנאצית בגרמניה, פורסם לראשונה בארה"ב ב-1938 ונמכר ב-400 אלף עותקים. הספר מזעזע, בין היתר, משום שלמעשה הוא מנבא את האסון שהיטלר יביא על העולם. ולמרות זאת, אמריקה נכנסה למלחמה רק אחרי פרל הארבור, ב-1941.
אגנס קלטי שנפטרה בסוף השבוע, שורדת השואה ואלופת העולם בהתעמלות שזכתה בעשר מדליות בשתי אולימפיאדות, הגיעה לישראל ב-1957, ולמעשה ייסדה כאן את מקצועות ההתעמלות. פגשתי אותה פעמים אחדות והיא נהגה לומר: "תמיד היה לי מזל בביש המזל של חיי". היא איבדה את רוב בני משפחתה באושוויץ. אצלנו היא גידלה דורות של מתעמלות, בהן גם רחלה רעייתי המנוחה, שאותה אימנה בווינגייט. רחלה למדה אצלה שני עקרונות חיים - משמעת והתמדה - שהפכו אותה כנערה לאלופת ישראל.
בסרט שהוכן על חייה, סיפרה קלטי שברגע ששחתה בפעם הראשונה בים בתל ברוך, "חשתי את החופש, הייתי חופשייה כמו ציפור. להרגשה הזאת ציפיתי כל חיי".
יהי זכרן ברוך.
פורסם לראשונה: 00:00, 05.01.25
