במשך שנים רבות ירושלים סובלת מתופעה נרחבת של בנייה בלתי-חוקית בשכונות המזרחיות של העיר. יותר מ-1,000 יחידות דיור נבנות שם מדי שנה, כשההשלכות הן כלכליות (אובדן מיליארדים בהכנסות מהיטלים ומיסים), בטיחותיות (מבנים מסוכנים שלא עומדים בתקני הבטיחות הבסיסיים ביותר) ודמוגרפיות (פלסטינים שאינם תושבי העיר, כלומר שוהים בלתי-חוקיים, יכולים להיכנס אל חלקה המערבי).
על הרקע הזה יתקיים היום (שלישי) בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת דיון דחוף בנוגע לבנייה הבלתי-חוקית במזרח ירושלים. המספר שעולה בדיוני הוועדה מוערך ב-25 אלף מבנים לא-חוקיים שקיימים בשכונות הערביות בבירה. חברי הכנסת החתומים על הבקשה לקיום הדיון הדחוף כתבו בה כי "התופעה של בנייה בלתי-חוקית במזרח ירושלים מתרחבת מדי שנה, כאשר רק חלק קטן מהמבנים נהרסים בפועל".
3 צפייה בגלריה
yk14214430
yk14214430
שכונת עיסאוויה
(צילום: עמית שאבי)
3 צפייה בגלריה
צילומי לווין של הבנייה הלא חוקית במזרח ירושלים
צילומי לווין של הבנייה הלא חוקית במזרח ירושלים
פירוט הבנייה הלא-חוקית בעיסאוויה
על-פי מחקר של מרכז ירושלים למדיניות יישומית (JCAP), נכון לשנת 2019 במזרח ירושלים ישנם לפחות 6,590 מבנים שנבנו על קרקעות בייעוד לא-חוקי בשבע שכונות בלבד. שכונות מרכזיות כמו כפר עקב, בית חנינא וראס אל-עמוד חוו עלייה של מאות אחוזים במספר המבנים מאז. ההפסד המצטבר למדינה מוערך ביותר מ-10 מיליארד שקלים.
עיריית ירושלים עצמה מפסידה כ-10% מתקציב העיר השנתי, יותר ממיליארד שקלים המגיעים מהיטלי פיתוח, היטלי סלילה, היטלי השבחה, ארנונה, אגרת היתר בנייה, אגרת רישיון עסק ועוד.
חשוב להדגיש שהאזרחים המתגוררים בבתים שנבנו באופן לא-חוקי עומדים בפני סכנות כמו רעידת אדמה ופגיעה במערך הביוב של השכונות, המשפיע על כל העיר. בנוסף, הבנייה הבלתי-חוקית מנציחה עוני ומגבירה אלימות ותסכול של התושבים בשכונות במזרח העיר.
3 צפייה בגלריה
בנייה לא חוקית במזרח ירושלים
בנייה לא חוקית במזרח ירושלים
שועפט
(צילום: עמית שאבי)
נ', שגדל בראס חמיס, אחת משלוש השכונות במחנה הפליטים שועפט, כיום גר באזור מרכז הארץ. לדבריו, "היום מתגוררים בראס חמיס 140 אלף תושבים, בנוסף לאלה שבאים מהשטחים. לגור שם זה למות כל יום". לדבריו, "מאוד קשה לחיות שם. צפוף, בניינים ענקיים של 40 דירות בלי חניון, הביוב ברחוב. כשיש הרבה גשם הכל צף. עד לפני יומיים היה בניין ששני העמודים האמצעיים שלו התפוצצו כשכל הדיירים בפנים. בקיץ אין גם מים לשתייה. אנשים אוגרים מים או שמביאים דרך משאבות. זה עולם אחר שהמדינה לא מכירה".
אף ש-39% מתושבי ירושלים הם ערבים, רק 8.5% משטחה של העיר מיועדים למגורים עבורם: משנת 1967 עד היום גדלו השכונות הערביות בירושלים לממדים עצומים. בשכונת ענתא לדוגמה היו 62 מבנים בשנת 1967, וכיום ישנם 1,146 מבנים. על בסיס מערכת המידע הגיאוגרפית, ה-GIS של עיריית ירושלים, 89.79% מהם אינם חוקיים. בכפר עקב לדוגמה היו 315 מבנים ב-1967, ו-1,957 מבנים בשנת 2019. 38.32% מהמבנים אינם חוקיים.
יו"ר "מרכז ירושלים למדיניות יישומית", חיים סילברשטיין: "העלייה במיסים היא ההזדמנות להניע את הפתרונות שבנמצא ליישום ושיפור המצב ולהורדת מיסים מוניציפליים". ראש אגף המחקר של JCAP ומנכ"ל משרד ירושלים לשעבר, רן ישי, מסר כי "לריבון יש אחריות על ירושלים כולה. ראש העיר הוכיח שהוא מסוגל להוביל תהליכים מורכבים בנחישות. לנגד עיני כלל מקבלי ההחלטות חייבת להיות טובת כלל התושבים".
ח"כ מתן כהנא (המחנה הממלכתי), שיזם את הדיון בכנסת: "מאז 1967 התופעה הרחבה היא בהיקפים בלתי נתפסים. אסור לנו להשלים עם הפגיעה במשילות, בנוף העירוני ובמאזן הדמוגרפי של ירושלים".
פורסם לראשונה: 00:00, 07.01.25