הספר.
כמה זמן נראה לכם ייקח עד שגם העולם יעלה על זה שאנחנו קצת פחות אומת הסטארט-אפ? שעם הספר הוא במקסימום עם שמתנהל לפי פרשנויות של קיצונים לספר שנכתב לפני 3,000 ומשהו שנה?
לא סתם שואל. ככל שחולף הזמן, מחלחלת ההבנה שתבונה הפכה להיות פחות חלק מניהול ישראל ואתגריה.
אתם יודעים, מלחמה שמתנהלת ללא סוף נראה לעין או אסטרטגיה נראית לעין, מלבד גוג ומגוג ומשיכת זמן; או כלכלה שבזה לצורכי אזרחיה ולצורכי השעה; או ראש ממשלה שמתנהג כמו דיקטטור ואז צועק דרייפוס כשהעולם מתנהג אליו בהתאם.
לעולם הנאור יש את החסרונות שלו ‑ נבערות, פשטנות, צביעות. אבל באיזשהו שלב גם הוא יקלוט. יבין שיש לו עסק עם אומה אחרת ממה שפגש לאורך ההיסטוריה. ושאולי האקזיטים וכיפות הברזל מתגמדים ליד הפנים האחרות שלנו בתקופה האחרונה.
המדד.
גם מבחינה מדעית, אנחנו פחות עם הספר.
נתוני מחקר בינלאומי שהתפרסם לאחרונה ובדק את הישגי תלמידי כיתות ח' בשנת 2023 מצא שמהמקום התשיעי במתמטיקה, ירדנו ל-23. במדעים אנחנו כבר במקום ה-25. אחד אחרי קטאר, ועדיין לפני איראן – מולם ההרתעה, לפחות בתחום הזה, נשמרת.
וזה, כאמור, 2023. עוד לפני השלכות שבע זירות המלחמה. והשלכות פועלו של קיש. להלן שר חינוך שנזכור לא בזכות איזו רפורמה פדגוגית, אלא בגלל אותו נפנוף מביש באולם בית המשפט.
הילדים למודי הניסיון שלנו מובילים בעולם במהירות ריצה לממ"ד במינימום זמן; או בשיעור שליחת עוגיות לחיילים פר נפש
אז נכון, הילדים למודי הניסיון שלנו מובילים בעולם במהירות ריצה לממ"ד במינימום זמן; או בשיעור שליחת עוגיות לחיילים פר נפש. אבל את אלה מחקר עולמי, לצערנו, לא בדק.
מה שהוא כן מדד מספר סיפור עצוב: יש פה משבצת שהיינו משוכנעים שהיא בטוחה, שהיא שלנו מהבית, מהדי-אן-אי, מהמוח היהודי, שהיא בבת עיננו, ועכשיו גם זה לא סגור.
הג'וב.
מה בעצם אומר לנו בנימין נתניהו כשהוא יוצא לקרב של משבר חוקתי על מינויו של רואי כחלון למ"מ נציב שירות המדינה? כשהוא בוחר לממונה על ניהול כוח האדם של שירות המדינה דווקא את ההוא שהיועמ"שית אומרת שניפח את קורות החיים שלו?
לא משהו יוצא דופן, האמת. אומר את מה שאמר כשמינה סמל קיצוניות לשר האחראי על הסדר במדינה שלנו; או כשבחר בחסר ניסיון לשר הממונה על הביטחון שלנו; או כשמינה לשרת תחבורה את זו שסוללת מחלפים של קומבינות; או כשהוא מאפשר לחשוכים סביבו לנהל אותו ואותנו.
המסר הוא: הידע, ההשכלה, הרזומה לא רלוונטיים בהובלת ישראל החדשה. לכו, תלמדו ותצברו ניסיון גם 50 שנה. שיהיה לכם לבריאות. בסוף חשוב הג'וב
המסר הוא: הידע, ההשכלה, הרזומה לא רלוונטיים בהובלת ישראל החדשה. לכו, תלמדו ותצברו ניסיון גם 50 שנה. שיהיה לכם לבריאות. בסוף חשוב הג'וב. חשוב לצפצף. לצעוק. למשול. חשובה התועלת האישית.
אמא.
פעם אמא יהודייה חלמה על בן רופא. או טייס. בטוחים שזה עדיין ככה?
עצוב לומר, אבל זו פחות גאווה. ולא חלילה בגלל היעדר החשיבות או השליחות שבמקצוע.
אלא בגלל מה שמשדרים אלה שעל ההגה. זה השיח שחבורת הלא ראויים הללו מובילה. כל סקטור והסיבה להתנגח בו. מהייטקיסטים, דרך טייסים, שופטים כמובן, ולאחרונה אפילו רופאים.
מי לא חטף. עד שנדמה לך שאלו שבקדמת ההישגיות הישראלית, מי שנתפסים כמאיימים או בעלי כוח, הפכו למטרה. שם נרדף לקפלניסטים. לשמאלנים לא נאמנים.
מתי זה יקרה, שהעולם יקלוט את זה שהנרטיב הלאומי של עם הספר הולך ומשתנה? מתי אנחנו נסתכל במראה הלאומית ונראה משהו אחר?
פורסם לראשונה: 00:00, 08.01.25
