הפיגוע הקטלני סמוך לקדומים העלה לדיון ציבורי שלל פתרונות לאיום הטרור ביהודה ושומרון, שנעים בין הצורך ב"חומת מגן" נוספת להפיכת שכם לג'באליה. ייתכן שאלו פעולות שאכן נדרשות ורצויות, אבל הן אינן מספקות לאורך זמן. לא ביהודה ושומרון ולא בעזה. הטרור מעולם לא התרשם מהרס וחורבן, חיי אדם של האויב ושל עצמם מעניינים את חובבי הטרור כקליפת השום.
האמת הלא-נעימה והלא-נוחה היא שהפתרון הטוב ביותר להתמודדות עם טרור היא השמדתו, עד כמה שניתן, ואז שימור המצב, לצד קידום מערכת שתביא סוף לחינוך לשנאה (במקרה שלנו ושל הפלסטינים בעזה וביהודה ושומרון – שנאת יהודים).
ברמה האסטרטגית אין פתרון קסם למצב שבו בשכנות אלינו חיה אוכלוסייה שאינה מעוניינת בקיומנו. רוב הישראלים מבינים זאת מאז 7 באוקטובר. יעברו עשורים עד שאולי תצמח שם אוכלוסייה שתידמה למוחמד בן סלמאן בשאיפתה למודרניזציה ושלום. מדובר באוכלוסייה שלא שינתה את עמדתה ביחס ליהודים גם אחרי חומת מגן לפני יותר מ-20 שנה, וגם לא בעקבות מה שהיא רואה שישראל עושה בעזה. כך שגם אם נוציא לפועל שם חומת מגן נוסף, או נהפוך את שכם לג'באליה – דבר לא ישתנה. ג'נין הייתה עיי חורבות אחרי חומת מגן, והנה היום היא משגשגת ופורחת. במסגרת הקונספציה שפשתה בצה"ל, קשה לשכוח כיצד נהנו להציג שם את ג'נין כאילו הייתה תל אביב. ממש נווה מדבר למחבלים. ומאחר שאסטרטגית מדובר באתגר שלא ייפתר מחר, ברור שצריך פתרונות טקטיים.
יכול להיות שצה"ל באמת עושה עבודה יפה בערים הערביות רוחשות הטרור, אבל העובדה המצערת היא שיהודים ממשיכים למות בידי רוצחים – ולכן הפתרון הזה איננו פתרון טוב
מאז 7 באוקטובר נשמעים קולות רבים – גם בימין – שמציעים כי צה"ל צריך לפעול בעתיד בעזה באותה דרך שבה הוא פועל ביהודה ושומרון. כלומר, כשלכוחות הישראליים עומדת האפשרות להיכנס לשכם או לג'נין מתי שרק ירצו. יכול להיות שצה"ל באמת עושה עבודה יפה בערים הערביות רוחשות הטרור, אבל העובדה המצערת היא שיהודים ממשיכים למות בידי רוצחים – ולכן הפתרון הזה איננו פתרון טוב. אלא אם אנחנו מקבלים את המציאות הזו כמובנת מאליה.
אבל אם אנחנו מסרבים לקבל את המצב הזה – וכך ראוי שיקרה – אז הגיע הזמן לחשוב על פתרון אחר. יצירתי, אך כזה שכבר עלה בעבר ואפילו נוסה בידי צה"ל בעזה בעבר: שלטון באמצעות שבטים וחמולות. צורת שלטון כזו מאפשרת לחמולות להתנהל באופן עצמאי, מנותק משליטה של ארגוני טרור, כשהם דואגים לצורכי השבט היומיומיים – וישראל מתנהלת מול ראשי השבט או החמולה, ומסייעת בכל הקשור לדברים בסיסיים כגון מים וחשמל.
קונסטלציה דומה עלתה בתחילת המלחמה כפתרון לעזה בשנים הראשונות של "היום שאחרי". שם גם דובר על המאמצים שיידרשו לשם העלמת החינוך לשנאה ולאלימות רצחנית. אם בעבר הצעה כזו הייתה נדחית על-ידי רבים מהישראלים, אחרי 7 באוקטובר והפלישה לישראל גם של עזתים שאינם חברים רשמית בחמאס אלא תומכים בטרור ורצח באופן עצמאי – רוב הישראלים כנראה לא יתנגדו לזה.
אם יאמרו עכשיו לתושבי העוטף שאחת לכמה זמן יהיה ירי לעבר אוטובוס, הם יסרבו לקבל זאת – ובצדק
את אותה גישה צריך לאמץ גם מול הפלסטינים ביהודה ושומרון, שכמעט בכל סקר מאז 7 באוקטובר תומכים בחמאס ובאירועי הטבח. הרי אם יאמרו עכשיו לתושבי העוטף שאחת לכמה זמן יהיה ירי לעבר אוטובוס, כפי שהיה השבוע ליד קדומים, או ירי לכיוון חומוסייה, כפי שהיה בחומוס אליהו ליד עלי, הם יסרבו לקבל זאת, ובצדק. אז למה ביהודה ושומרון זה לגיטימי?
פורסם לראשונה: 00:00, 08.01.25
