אנחנו נמצאים בנקודת זמן היסטורית עבור מדינת ישראל: השבועות הקרובים יקבעו איך המדינה שלנו תיראה בעתיד. הצורך בהגדלת הצבא בעקבות טבח 7 באוקטובר והמלחמה, והדמוגרפיה שמתבטאת גם בשיעור ההולך וגדל של החרדים מתוך מחזורי הגיוס, מכתיבים מציאות שונה מזו שהייתה בעבר.
יש מילואימניקים שמאז 7 באוקטובר יצאו ל-250 ימי מילואים, ויש כאלה שגם ל-300 ויותר. עצמאים קורסים, משפחות מתפרקות וטובי בנינו מקריבים את חייהם כדי למגר את אויבנו. דיברתי עם כמה מפקדים בצבא שסיפרו לי שמילואימניקים שלהם מתגרשים, שאחרי שנה מחוץ לבית המשברים מתעצמים והבתים מתפרקים. גם בשנה הקרובה אותם מילואימניקים אמורים להיקרע מחייהם ל-70 ימי מילואים לפחות. אפשר היה להקל עליהם, אם החרדים היו שותפים למאמץ הלאומי-מלחמתי: גדוד אחד של חרדים יחליף 10 גדודי מילואים. החטיבה החרדית, חטיבת חשמונאים, יכולה להחליף 30 גדודי מילואים. בנסיבות שכאלה, ברור שכל חקיקה שאינה מגייסת צעירים חרדים למאמץ המלחמתי היא פשע כלפי המילואימניקים ומשפחותיהם. וגם ברור, לצערי, שאין בכוונת הקואליציה לעשות זאת.
ההערכה היא שלפחות 50 אחוז מהחרדים בגיל גיוס לא לומדים בישיבות, ויכולים להתגייס במקום לעבוד או סתם להתבטל. מה שמונע מהם לעשות זאת הוא לא בהכרח רק חוסר רצון מצידם – אני מאמינה שצעירים חרדים רבים רוצים להתגייס – אלא גם ובעיקר החינוך בחברה החרדית להתמסרות ללימוד תורה, הלחץ החברתי והתיוג השלילי שעלול לפגוע בסיכוי לשידוך.
לפני כחודש התקשר אליי צעיר חרדי בן 19, בחור מאשדוד שיצר איתי קשר אף על פי שאיננו מכירים. בשיחה הוא שאל על פוליטיקה, ומיד הבנתי שהוא לא לומד. שאלתי אותו איפה הוא עובד, והוא השיב שאצל קצב במרכז הארץ. שאלתי אותו: אתה הרי לא לומד תורה, למה אתה לא מתגייס? הוא ענה לי תשובה כנה ואמיתית: אני מפחד, מהיום שנולדנו מפחידים אותנו מהצבא, שנהפוך לחילונים, שלא נוכל להתחתן. ואז הוסיף: האמת היא שאני רוצה, אבל מפחד.
אז למה השבועות הקרובים כל כך קריטיים? כי כרגע, כיוון שאין חוק הפוטר חרדים מגיוס, מספר המתגייסים מתוך הציבור הזה מתחילים לעלות, הגם שבמתינות
אז למה השבועות הקרובים כל כך קריטיים? כי כרגע, כיוון שאין חוק הפוטר חרדים מגיוס – חוק שהחרדים מכנים "חוק הדיחוי", אולי כי גם הם יודעים היטב שהחוק שבו תומכת הנציגות הפוליטית שלהם לא יגייס אף אחד ולא נועד לדבר מלבד דחיית גיוסם – מספר המתגייסים מתוך הציבור הזה מתחילים לעלות, הגם שבמתינות. מבחינה חוקית, כרגע כולם כפופים לחוק שירות ביטחון וחלה על כולם חובת גיוס. בשלישון הראשון (יולי-אוקטובר 2024) התגייסו 916 חרדים – יותר מהשנים הקודמות. נכון, זו טיפה בים של 80 אלף חייבים בגיוס, אך המגמה חיובית.
המגמה החיובית המאוד-מאוד מתונה הזו של חרדים שמתגייסים קשורה בקשר ישיר לכך שאין כרגע חוק שפוטר אותם מגיוס – בין אם זה מפני שנשלחים אל אותם מתגייסים צווי גיוס שמלחיצים אותם, בין אם זו איזושהי השלמה עם כך שהחברה הישראלית בשום אופן לא תקבל בהשלמה את העיוות הזה, בין אם אלה המאמצים הגדולים שהצבא סוף-סוף עושה בהקמת חטיבה חרדית, ובין אם אלה המכשולים המשפטיים שיעמידו בספק את תחולת החקיקה, וממילא את התקציבים לחרדים שחקיקה שכזו נועדה לאפשר.
אלא שאם הקואליציה תחוקק חוק השתמטות עכשיו, לא רק שהמגמה החיובית הזו תיעצר, אלא גם תהיה נסיגה. וכך, הזדמנות היסטורית, שנוצרה כתוצאה מההבנה הציבורית שאחרי 7 באוקטובר דברים חייבים להשתנות, תפוספס – ותהליך הגיוס של החרדים ייעצר, כי הם ישובו לקבל פטור.
חוק אחד יכול להיות יעיל בכל הנוגע למגמת הגיוס בקרב חרדים: חוק שיקבע שמי שמתגייס מקבל מהמדינה הטבות מופלגות, ומי שלא מתגייס – לא מקבל מהמדינה שום הטבה (לא מחיר למשתכן, לא פטור מארנונה, לא סבסוד במעונות ולא יכולת לעבוד בשירות המדינה). מובן שחוק שכזה יחול על כולם, לא רק על חרדים: הכל למשרת – אפס למשתמט.
אין מה לצפות מהקואליציה הזו לעשות את הדבר הנכון. לי, לפחות, אין שום ספק בכך שתיקון העיוות הזה בחלוקת הנטל והזכות להגן על המדינה ולשרת בצבא – עיוות מוסרי, חברתי וציוני – אינו בראש מעייניהם
אין מה לצפות מהקואליציה הזו לעשות את הדבר הנכון. לי, לפחות, אין שום ספק בכך שתיקון העיוות הזה בחלוקת הנטל והזכות להגן על המדינה ולשרת בצבא – עיוות מוסרי, חברתי וציוני – אינו בראש מעייניהם. גם אין מה לצפות להתעוררות או התקדמות מההנהגה החרדית הרבנית שממשיכה להתנגד לגיוס ואף מקצינה את עמדותיה. גם אין רבנים שמשתייכים להנהגה וקוראים בפומבי ובקול ברור למי שלא לומד להתגייס ולהקל ולו במעט על הנטל הכבד שעל כתפי המילואימניקים השחוקים. חלקם אולי מסכימים בשיחות סגורות שמי שלא לומד צריך להתגייס, אבל אין להם את האומץ להגיד את זה בפומבי. אין כאן עניין הלכתי – רק פחד מהקיצונים. הרב לייבל, איש אמיץ שמקדם הקמת ישיבות הסדר חרדיות ומעודד את מי שלא לומד להתגייס, נאלץ לעזוב את ביתו בבני-ברק ולנדוד לדירת מסתור.
צעירים חרדים שמתגייסים גם תורמים למדינה וגם יכולים אחר כך לפרנס את משפחתם בכבוד ולהשתלב מהר יותר וטוב יותר בשוק העבודה
אבל כן ניתן לצפות לשינוי מהצעירים החרדים תחת המצב המשפטי הקיים, שבנסיבות שנוצרו עדיף להותיר על כנו. אני מאמינה שככל שיותר מהם יתגייסו - כך ייעלם לו גם הפחד, ויותר ויותר צעירים חרדים יראו בגיוס לצבא משהו חיובי שיש לשאוף ולכוון אליו. צעירים חרדים שמתגייסים גם תורמים למדינה וגם יכולים אחר כך לפרנס את משפחתם בכבוד ולהשתלב מהר יותר וטוב יותר בשוק העבודה. חוק ההשתמטות שהקואליציה מנסה לקדם לא יגייס אף אחד - בהיעדר חוק הפוטר את החרדים מגיוס, השינוי יבוא מלמטה, מהשטח.
פורסם לראשונה: 00:00, 10.01.25
