בצה”ל יש תמימות דעים שהלחימה מול חמאס תחודש בעתיד הנראה לעין. חמאס לא יפורז מנשקו, ויישאר איום שיש להילחם בו. גם אם הלחימה לא תהיה קרקעית בהתחלה, אחרי שלב ב’ של העסקה, דריסת הרגל הצבאית תישאר. הכוחות יפעלו ברצועת החיץ המעובה שתהווה נקודת זינוק לפשיטות בעומק השטח העזתי במידת הצורך, ויהיה צורך. גם אחרי העסקה לחמאס יישארו עשרות ק”מ של מנהרות לחימה בהן הוא ינסה לייצר אמל”ח, לגייס פעילים ולאמנם. לצה”ל לא תהיה ברירה אלא להמשיך לעקור זאת.
1 צפייה בגלריה
יואב קרן עם לוחמי חטיבה 188 בעזה
יואב קרן עם לוחמי חטיבה 188 בעזה
(צילום: יואב קרן)
צה"ל נלחם כרגע בעזה ללא יעד אמיתי, אסטרטגי וארוך טווח, כזה שייתן תקווה ומטרה מוחשית לעם ישראל שבינתיים משלם בריבית, בהגדלת בתי העלמין הצבאיים כמעט בכל יום. חברי ממשלת ישראל והעומד בראשה פועלים אקטיבית לתחזוקת חמאס כנכס מוחלש ומוכה, בדיוק לפי אותה הקונספציה שקדמה ל-7 באוקטובר. בשל פחדנות השרים מהחלטה מדינית כבדת משקל, ובמקביל לאדישות הציבור מהחללים שהולכים ונערמים ולמצוקת כוח אדם לוחם ושחוק, הצבא נאלץ להילחם לאט, מעט ובמעגלים. הרע, הגרוע והקשה עוד לפניו ברצועה.
צה"ל לא פעל למעלה מחצי שנה בהיקף משמעותי בעיר חאן-יונס, הגדולה בשטחה בערי הרצועה. לחמאס נותרו שם מפקדים מנוסים, כמו מח"ט רפיח, מוחמד שאבנה. חמאס שולט שם על מטרופולין עקורים ענקי וצפוף, מנוסייראת, דרך דיר אל-בלח ועד לפאתי רפיח.
צה"ל לא נכנס מחדש גם עדיין לעיר עזה עצמה, על שכונותיה הגדולות והרעות, כמו שג'אעיה‎, דרג' תופאח, מחנה שאטי, סברא, רימאל ועוד. המבצע החוזר בג'באליה ובנותיה נמשך כארבעה חודשים וגבה כ-60 חללים, בעיירות שצה"ל דרס כבר בתמרון, בשלהי 2023. בעיר עזה נותרה יותר אוכלוסייה מאשר הייתה בג'באליה ערב המבצע הנוכחי, כ־100 אלף נפש בקירוב, ושם יהיה ארוך וקשה יותר.

בקבינט מתעסקים במיקרו-טקטיקה והכל פופוליסטי

שרי הקבינט, דלי ניסיון ביטחוני ונטולי אומץ מדיני, עסוקים באלף ואחד דברים אחרים מלבד קבלת החלטות כבדות משקל וארוכות טווח. פיגוע רצחני בשומרון? השרים פוקדים על צה"ל לתפוס את המחבלים ולעבות הגנה ביישובים. חמאס חידש את הירי הרקטי לעוטף? השרים מבקשים מצה"ל להלום בעוצמה בעזה. בקבינט מתעסקים במיקרו-טקטיקה והכל פופוליסטי, כאילו שר הביטחון הוא מח"ט גזרתי והשרה סטרוק היא קמב"צית באוגדה, ולא הקברניטים שמחזיקים בגורל המדינה. החיילים נהרגים בזה אחר זה, וימשיכו להיהרג כך גם בשבוע הבא ובחודש הבא ובשנה הבאה. אם היה לכך יעד ממשי כלשהו, ולא סיסמה חלולה, שמבטיח את ביטחון תושבי הנגב המערבי עשורים קדימה, מילא. המחיר כבד וכאשר מרימים את הראש, שואלים על מה ולמה כל ההלוויות האלו. אין יעד, אין מהות אמיתית. יש לחימה במעגלים, שרים הססנים וציבור אדיש, שמעדיף לבדוק את המחירים החדשים לווינה עם ריינאייר שבדיוק חזרה לטוס הנה. איזה כיף, הלואו-קוסט שוב איתנו, אפשר להתאוורר גם בברלין ב-51 יורו לכיוון. הפוש על ההותר לפרסום פחות מרגש.
לפני כחודשיים פרסמה יד נעלמת בדרג המדיני ספין חדש, כדי לקנות עוד זמן של לגיטימציה פנים-ישראלית להמשך לחימת הנצח בעזה. "קבלנים אמריקנים פרטיים יחלקו את הסיוע ההומניטרי לעזתים - במקום חמאס", הובטח בקול תרועה רמה בתקשורת, בהדלפה תורנית מביכה. בפיקוד הדרום גיחכו, והבינו שגם הספין התורן הזה יתרסק על סלע המציאות, כמו אותו נמל אמריקני מפורסם, בקושי מזח מצ'וקמק, שקרס עוד לפני שעבר דרכו המשלוח הראשון לעזתים דרך הים, אי שם בחורף הקודם. יוזמת הקבלנים האמריקנים טובה, כמו ספינים אחרים, לאולפני הפלורסנטים בטלוויזיה, פחות למציאות בשטח.
בזמן שהם לא מוכים בהאשמות על מחדלי 7 באוקטובר מצד הממשלה, בכירי צה"ל שבים ומתחננים לדרג המדיני בחדרים הסגורים: תטילו עלינו המשימה לממש יעד מדיני כלשהו לעזה; התנחלויות מחדש כבסיס לביטחון התושבים וביטול, ולו חלקי, של ההתנתקות; ממשל צבאי־ישראלי כפי שכבר היה בעבר
בזמן שהם לא מוכים בהאשמות על מחדלי 7 באוקטובר מצד הממשלה, בכירי צה"ל שבים ומתחננים לדרג המדיני בחדרים הסגורים: תטילו עלינו המשימה לממש יעד מדיני כלשהו לעזה; התנחלויות מחדש כבסיס לביטחון התושבים וביטול, ולו חלקי, של ההתנתקות; ממשל צבאי-ישראלי כפי שכבר היה בעבר; שלטון מקומי-עזתי בשיתוף עם הרשות הפלסטינית ובחסות מצרית-אמירותית. כלום. אפילו יעד ימני מובהק או ימני מתון לעתיד עזה והנגב המערבי, הממשלה הנוכחית מפחדת להחליט או לדון בו. כל דיון כזה נדחה, כל יוזמה מתמסמסת, וכחלופה יוצאות החודש תמונות מדיון תמוה של קבינט משנה שהוקם בן לילה לסוגיה, עם שרים כמו סמוטריץ' וסטרוק.

חשד ההתנחלות מחדש

לא פלא שאלופים במיל' חושדים שהמטרה האמיתית כאן היא התנחלות מחדש בעזה, אבל בממשלה ערמומיים מספיק כדי לא לגלות זאת להורי הלוחמים ולחיילי המילואים. השרים יודעים: כל יעד מדיני שייבחר לעזה הוא מהלך שנוי במחלוקת שיצריך מסעות שכנועים בארץ ובעולם, תכנון ממושך ותקציבים שיגויסו, מחירים שישולמו בזמן ארוך ובמשאבים יקרים. אין מתנות חינם, מלבד חיי החיילים שאותם אין בעיה להקריב ללא הצדקה, מבחינת השרים.
לממשלה, נזכיר, יש מנדט דמוקרטי להחליט על כל יעד שתבחר, לפי השקפתה, הכביכול ימנית. "מיטוט השלטון האזרחי והצבאי של חמאס" הוא לא יעד מלחמה. הוא שקר שמאכילים בו את הציבור מהשבוע הראשון של המלחמה, ספין מצוץ מהאצבע, כל עוד לא משלימים לו את החסר הכה הכרחי: מי ישלוט במקום חמאס על 2 מיליון העזתים, שמתוכם ובחסותם חמאס התפתח לכדי צבא טרור, ועדיין שורד וישרוד עוד שנים.
צמרת צה"ל חלשה ומותקפת תדיר מלזעוק זאת. הרמטכ"ל הבא יידרש בוודאי בראיונות הקבלה להתיישר לפי הקונספציה של הממשלה הנוכחית: תשלחו לוחמים לסמטאות זייתון ואחרי עסקת החטופים נראה מה עושים. או אחרי שטראמפ ייכנס לבית הלבן או אחרי שיקרה משהו אחר, אולי איזה דיאלוג עם הסעודים על שלום אזורי. נראה כבר בהמשך, בינתיים שיילחמו.

אף אחד לא יאשים את צה"ל או את הממשלה בכישלון, כל עוד המלחמה לא נגמרת

אף אחד לא יאשים את צה"ל או את הממשלה בכישלון בעמידה ביעדי מלחמה, כל עוד היא לא נגמרת באופן רשמי. למרות שהיא כבר נגמרה לפני כשנה בדרום ולפני כחודש וחצי בצפון. הירי שהיה בין לבין הוא קטן יותר מסבבי ההסלמה שישראל חוותה בעשור האחרון ומהתופת הארוכה של האינתיפאדה השנייה, אז אף אחד לא חשב לקרוא לכך מלחמה.
בצה"ל נערך לאחרונה דיון נוקב עם לא מעט ויכוחים. האם לזעזע שוב את גרף המילואים לשנת 2025, בגלל הדרישה הלא מתוכננת של הדרג המדיני להציב מאות לוחמים בסוריה אחרי נפילת אסד, והמגמה המסתמנת לפיה כוחות הצבא יישארו בשטח לבנון גם בתום 60 הימים הראשונים של הפסקת האש. לוחמי המילואים השחוקים יידרשו בכל מקרה, בממוצע, לחודשיים-שלושה של שירות בשנה הקרובה, אחרי שנטחנו בין חצי שנה לשנה, וחלקם גם יותר, מאז פרצה המלחמה ובהיקף שירות מילואים שלא היה בתולדות המדינה.
בממשלה לא רוצים להעמיס עוד יותר ומחדש על המילואימניקים, בטח ערב הצגת חוק ההשתמטות החדש בוועדת החוץ והביטחון. את המשימות בשטח האויב בשלוש זירות עושים בעיקר הכוחות הסדירים. כך הוחלט, ולא בלב שלם. בצה"ל טוענים שזו החלטה הזויה לבזבז כעת חטיבת חוד קדמית ואיכותית כשל הצנחנים הסדירים, בוואדיות הפסטורליות של נחל הרוקאד בדרום הגולן הסורי, במקום שיהיו אגרוף המחץ נגד חמאס במקום שבו הם נחוצים יותר.

ועידת "האנשים של המדינה"יואב זיתוןצילום: יאיר שגיא
את המשימה המוזרה בסוריה יכולים וצריכים לבצע כוחות מילואים, אבל זה יצריך הכבדה נוספת עליהם, וחוזר חלילה. זה האתגר שצה"ל מתמודד איתו בכמות כוחותיו לפעול בעוד מקומות ברצועה במקביל, והמבצע מתמקד כעת בבית-חאנון הקטנה, אחרי שמשימת ג'באליה כמעט והושלמה. בקרוב יירדו גדודים שהיו פרוסים בזירה הצפונית למשימות בט"ש ביהודה ושומרון, עוד זירה שעלולה לסחרר את צה"ל שמפוסק עד כלות. בצה"ל יודעים את מה שבממשלה מנסים להסתיר ולטשטש: צה"ל זקוק בדחיפות לעוד אלפי לוחמים שאבדו לו במלחמה, אתמול בבוקר, כדי לממש את הצנועות שבמשימותיו.
האמת הכאובה הזו ידועה לכל: בתי העלמין הצבאיים יגדלו בצעירים דתיים וחילונים גם בשנה הקרובה, ללא תוחלת ל-10-20 השנים הקרובות, בלי החלטות מדיניות אמיצות שלא מתקבלות.