הכותרות העוסקות בחשיפה של נטעאל בנדל בדבר טענות לכאורה לניגוד עניינים מצד השופט יצחק עמית, מעוררות מאז אתמול סערה. גורמים בעלי אינטרס במערכת הפוליטית הרחיקו לכת ואף קראו לפתיחה בחקירה, ושר המשפטים הצטרף אף הוא במהרה לחגיגה וטען כי הדברים עלולים להביא להעמדתו של השופט עמית לדין משמעתי. אך קריאה מעמיקה של הטענות שעלו בכתבה לצד התגובה של השופט עמית מלמדות כי הסערה שהתעוררה בנושא היא ברובה מהומה על לא מאומה.
הכלל בדבר איסור ניגוד עניינים קובע כי עובד ציבור אסור לו להימצא במצב שבו קיימת אפשרות ממשית של ניגוד עניינים בין האינטרס הקשור בביצוע סמכותו וכוחו, לבין אינטרס אחר כלשהו שאף עימו הוא קשור. כך, למשל, לראש עירייה אסור לעסוק במתן רישיון עסק לבן משפחתו, מפני החשש שהוא לא יקבל החלטה על בסיס שיקול מקצועי, אלא על בסיס האינטרס האישי שלו, וייטיב עם קרובו.
פעמים רבות כאשר איש ציבור עובר מהמגזר הפרטי אל הציבורי ויש לו עסקים שונים הוא נדרש להעביר את ניהולם ל"נאמנות עיוורת", כדי להרחיק עצמו מהעסק וניהולו, אך לאפשר לעסק להמשיך ולפעול כאשר למשל יש בו שותפים. כלומר, איש הציבור מתנתק מהניהול השוטף של העסק, הוא לא מודע לנעשה בו, וכך מנוטרל ניגוד עניינים – שכן אם אין מודעות לאיש הציבור למתרחש בו, אין חשש שהוא ייטיב עם אדם או גוף הקשור בעסק, כגון לקוח של העסק שהוא לא מודע אליו.
לא מתעורר חשש לניגוד עניינים
זה בדיוק מה שעשה עמית ביחס לנכס הנדון שאותו קיבל במתנה מהוריו. במקום להיות שותף פעיל בקידום פרויקט הבנייה הקשור בנכס, מה שהיה מעלה טענות כי שופט בית המשפט העליון עוסק בקידום מיזם נדל"ן, ואולי אף שההחלטות שמתקבלות על-ידי הרשויות מוטות לטובה בגלל שמדובר בנכס ששייך לשופט, הוא בחר בפתרון משפטי המקובל בדיני ניגוד העניינים, אף שלא הייתה חובה עליו לעשות כן, ונתן ייפוי כוח כללי נוטריוני במטרה שלא להיות מעורב בכל הקשור בנכס. עמית העביר את הטיפול בנכס למעין "נאמנות עיוורת", והתנתק מכל ניהול שוטף של הנכס.
על רקע הפתרון המשפטי שבו בחר עמית ניתן להבין בקלות את ההסבר שלו בנוגע לניהול הליכים שונים ביחס לנכס, שלהם הוא היה צד מכוח ייפוי הכוח הכללי שנתן, מבלי שהיה מודע אליהם בפועל. מכיוון שלא היה מודע להליכים, ברור שלא מתעורר חשש לניגוד עניינים בכל מי שקשור בהם.
עיון מעמיק במה שפורסם מלמד שדווקא התנהלותו הזהירה של עמית והתרחקותו מהניהול השוטף של הנכס הם העומדים בבסיס ההליכים השונים
הקשר הדברים – הליכים משפטיים הקשורים לנכס נדל"ן עם בעלים רבים – אף הוא מחזק את ההסבר של עמית. כל עו"ד העוסק בתחום הנדל"ן יודע כי כאשר יש צורך לפתוח בהליך משפטי הקשור במקרקעין מסוימים, יש חובה לכלול את כל בעלי העניין והזכויות בחלקה הרלוונטית בהליך. המידע בדבר זהות בעלי העניין מצוי בנסח הטאבו הפומבי. מכאן, שברור הוא כיצד התנהלו ההליכים השונים תחת שמו הקודם, גולדפריינד, כפי שהוא רשום בנסח הטאבו. זו ההוכחה לכך שעמית עצמו לא היה מעורב בפועל בהליכים ולא ידע על קיומם.
המהומה הפוליטית רבה, וממד הזמן, ימים ספורים טרם הדד-ליין שנקבע לקיומה של הצבעה בוועדה לבחירת שופטים לבחירת נשיא העליון, אף הוא מעצים את הדהוד הטענות. אך עיון מעמיק במה שפורסם מלמד שדווקא התנהלותו הזהירה של עמית והתרחקותו מהניהול השוטף של הנכס הם העומדים בבסיס ההליכים השונים, שאין כל סיבה או ראיה שהוא ידע עליהם בפועל בזמן אמת.
ד"ר מתן גוטמן הוא מומחה למשפט חוקתי ומינהלי באוניברסיטת רייכמן
פורסם לראשונה: 00:00, 14.01.25