בעוד הלב שביר, הוא מתפורר בקלות. בעוד מיליונים בישראל מחכים בלב קרוע לצד משפחות החטופים, היה חשוב לשר איתמר בן גביר להבהיר ואף להתגאות כי חסם בגופו עסקת חטופים דומה, ואפילו יותר מפעם אחת. "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי", הצהיר השר, "הצלחנו למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל, פעם אחר פעם".
בן גביר מפרק את הקרקע שמתחת לטיעון השדרה המרכזי של חברי הקואליציה ושופריהם מאז 7 באוקטובר: חמאס הוא זה שלא רוצה עסקה, אנחנו בסך הכל מנסים, אין מנוס מהמשך לחץ צבאי כדי להחזיר את החטופים.
משפחות רבות שאהוביהן מוחזקים במנהרות בעזה משוכנעות שהממשלה היא זו שטרפדה עסקה פעם אחר פעם. תחקירים שונים, גם בעיתון הזה, הראו שהתחושה הזו מעוגנת בעובדות. ובן גביר כבר הרים אתמול את המסך, בלי להתבייש. לפי כבוד השר, העסקה שישראל צפויה לחתום עליה עכשיו דומה לזו שהייתה יכולה לקבל לפני חודשים ארוכים. בשורה התחתונה והמזעזעת, את המחיר שילמו רק אחיותינו ואחינו החטופים, המתים והחיים. המחדל העצום הזה, הכישלון המתמשך בהבאת החטופים, דחיית העסקה שהתקבלה בסופו של דבר, אחרי שרבים מהם נרצחים או מתים בשבי והנותרים מעונים ומושפלים ‑ חייבים להיבדק עד אחרון הניואנסים על-ידי ועדת חקירה ממלכתית.
אין עסקאות טובות בגיהינום
כן, אני יכול להבין את מי שטוענים שזו עסקה רעה לישראל, וכנראה שהם אפילו צודקים. אלא שאין עסקאות טובות בגיהינום שאליו נכנסנו ב-7 באוקטובר בראש זחוח, אחרי שהפקרנו את אחיותינו ואחינו להיחטף ממיטותיהם, מסיבתם או בסיסם. בתנאי פתיחה כאלה, על רקע חוב מוסרי מהמדינה לאזרחיה שרק הולך ותופח, אין למדינת ישראל מנדט מוסרי כלשהו לדחות כזו עסקה, בוודאי לא אחרי 467 ימים.
המחדל העצום הזה, הכישלון המתמשך בהבאת החטופים, דחיית העסקה שהתקבלה בסופו של דבר, אחרי שרבים מתים בשבי והנותרים מעונים ומושפלים ‑ חייבים להיבדק, עד אחרון הניואנסים, על-ידי ועדת חקירה ממלכתית
לשלמה מנצור בן ה-86 אין זמן, גם לא לנעמה לוי שנלקחה חבולה ומדממת, ולא לשירי ביבס, אריאל וכפיר שהופרדו מאבא ירדן. דורון שטיינברכר צריכה תרופות מיוחדות, גם עומר שם טוב ועומר ונקרט, ולדניאלה גלבוע יש חלום להיות זמרת. לירי אלבג רוצה לטייל בעולם, קרינה ארייב כבר הייתה צריכה להשתחרר מהצבא ואגם ברגר לקבל מלגה יוקרתית של כנרת מחוננת, כמו שהיא, לצד הפסנתרן הווירטואוז אלון אהל. ארבל ואריאל רצו להקים משפחה, והם עדיין יחד בשבי בעזה. גם אמילי דמארי, שאחיה תם כבר לא יכול לישון מרוב דאגה וגעגועים.
תסתכל להם בעיניים, בצלאל סמוטריץ', כי אף אחד כבר לא מאמין לסיכת החטופים שאתה מקפיד לענוד. היא זועקת מצביעות. סע ללונדון, תכיר מקרוב את התמיכה של אוהדי טוטנהאם באמילי דמארי, אולי תלמד משהו על אנושיות.
אפשר גם לנמק עניינית מדוע זו לא עסקה ממש טובה. אבל ישראל מרגישה כמו תאונה ולא יכולה להמשיך להתנהג כרגיל כל עוד החטופים לא איתנו, נעטפים באהבה ומתחילים להשתקם. אנחנו לא כמו כולם.