בעיני חלק מהעולם, הכרזת טראמפ לגבי העברת עזתים לירדן ולמצרים עשויה להיראות כעוד יומרה – כמו הרצון לרכישת גרינלנד מדנמרק או למיזוג קנדה בארה"ב. ואולם, במזה"ת מתקבלת האמירה ברצינות ואף בדאגה. טראמפ, כזכור, הכריז שלשום כי דן עם מלך ירדן, עבדאללה, על אפשרות להעברת עזתים לממלכה, וכי ידון על הרעיון גם עם נשיא מצרים, אל-סיסי. זאת, לדבריו משום שהרצועה חרבה ואינה ראויה למגורים, וכי ייתכן שהמעבר יהיה לטווח קצר – או ארוך.
כמו רבות מהצעות טראמפ, הרעיון מתואר כ"עסקה" בעלת היגיון ושיקולים חומריים, תוך התעלמות מהממדים האידיאולוגיים והתרבותיים, מזיכרון היסטורי, ומהמתחים בין ישראל, העולם הערבי והפלסטינים – רכיבים שהוכחו כחזקים מכל שיקול אחר במזה"ת בעקבות 7 באוקטובר.
1 צפייה בגלריה
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן ועידה G20 אוסקה יפן
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם יורש העצר של סעודיה מוחמד בן סלמאן ועידה G20 אוסקה יפן
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ עם יורש העצר של סעודיה מוחמד בן-סלמאן
(צילום: gettyimages)
הפלסטינים, שנשענו על אופטימיות זהירה ולפיה טראמפ בקדנציה השנייה יהיה שונה מזו הראשונה, עדים ל"חזרת הסיוט הישן". טראמפ ערער בכהונתו הראשונה את הפרדיגמות שהפלסטינים ביקשו לקבע ולפיהן לא ייכון סדר באזור בלי שתיפתר קודם לכן בעייתם: הוא העתיק את השגרירות לירושלים, קידם את הסכמי אברהם וגיבש את עסקת המאה, מהלכים שגרמו לשבר חריף בין רמאללה לוושינגטון. כעת חוששים הפלסטינים שיאכוף בכוח שינוי עמוק של המציאות בשטח.
גם העולם הערבי נתון בהלם בעקבות האמירה. היא מעוררת חרדות קמאיות בירדן ובמצרים, שנוכח סמיכותן לזירה הפלסטינית והזיקות ההיסטוריות אליה חוששות מניסיון לפתור את הבעיה הפלסטינית על חשבונן. קהיר ועמאן מפגינות דרך קבע עצבנות רבה כלפי כל אמירה בהקשר הזה: מהצעת גילה גמליאל להעברת עזתים לסיני, ועד הרעיונות לעידוד "הגירה מרצון" של ראשי הציונות הדתית והח"כים בן ברק ודנון. אלה נתפסים כ"גלגול" עדכני ל"מזימה" (מוא'מרה) של ישראל לרוקן את הרצועה מתושביה, רעיונות שאכן נדונו בעבר ברצינות, בעיקר לאחר מלחמת ששת הימים.
העולם הערבי נוקט, עד כה, זהירות נוכח ההיכרות עם אופיו של טראמפ, ואי-הרצון להתנגש עימו. מנהיגי ערב שוללים על הסף את הרעיון, ומבינים שאפילו רמז של הסכמה לבחון אותו יעורר תסיסה חריפה מבית
העולם הערבי נוקט, עד כה, זהירות נוכח ההיכרות עם אופיו של טראמפ, ואי-הרצון להתנגש עימו. מנהיגי ערב שוללים על הסף את הרעיון, ומבינים שאפילו רמז של הסכמה לבחון אותו יעורר תסיסה חריפה מבית, דבר הנכון בעיקר לירדן. לאור זאת, הם ינסו כנראה "לסגור את האירוע" במהירות בדרכים דיפלומטיות, ובכך למנוע היווצרות אבן מחלוקת קשה עם הממשל האמריקני החדש.
הפלסטינים מצויים בדילמה חריפה עוד יותר, וברור ששוללים לחלוטין את הרעיון. אתר החדשות "סמא" אף הכתיר אמש את הרעיון "נכבה חדשה". הזהירות שבה ינקטו כנראה הערבים תאפיין הן את הרשות ששואפת להתחיל "ברגל ימין" את יחסיה עם ממשל טראמפ, והן את חמאס, ששיגר בשבועות האחרונים איתותים חריגים לגבי רצונו לפתוח בדיאלוג עם וושינגטון, בין היתר, מתוך הבנה שהדבר עשוי לסייע לארגון להמשיך לשמר כוחו ברצועה, גם בלי לשאת מעמד של ריבון.
ישראל נדרשת גם היא לנהוג בזהירות, ולא לאמץ למשל את ההתלהבות שמפגינים ראשי הציונות הדתית מההכרזה בטענה שמדובר במהלך שיאפשר לפלסטינים חיים טובים יותר תוך התרחקות מרעיונות קיצוניים, אמירה שמהדהדת את קונספציית 7 באוקטובר, ולפיה תמריצים כלכליים יכולים לכופף אידיאולוגיות. על ישראל להבין שהרעיון עלול להזיק ליחסים בין וושינגטון לעולם הערבי, ובהמשך גם לפגוע בה, בעיקר בכל הנוגע לקידום הנורמליזציה, שממנה יסלדו מדינות ערב אם יחושו שהדבר נכפה עליהן בכוח ע"י ארה"ב, ומשולב עם מאמץ העתקת הפלסטינים אליהם.
מומלץ שישראל לא תתייצב בפומבי לצד ארה"ב במסגרת הקריאה לקלוט המוני עזתים, תרחיש שהסבירות ליישומו נמוכה
מומלץ שישראל לא תתייצב בפומבי לצד ארה"ב במסגרת הקריאה לקלוט המוני עזתים, תרחיש שהסבירות ליישומו, כאמור, נמוכה ורק ייצור טינה ערבית כלפי ישראל. חשוב שישראל תשתתף בדיון בנושא, אך במישור הדיפלומטי החשאי, ולא דרך הכרזות פומביות. בדרך זו, ייתכן שאף ניתן יהיה להגיע להסכמה על קליטת מספר מוגבל של עזתים שיוגדרו מקרה הומניטרי לזמן קצר, ובכך לבלום התפתחות משבר חריף. את המאמץ המרכזי צריכה ישראל להשקיע בחיוב חמאס לוויתורים מהותיים בתמורה לשיקום הרצועה ובהבטחת חופש פעולה נגד כל איום שיתפתח באזור הזה בעתיד.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.01.25