השופט יצחק עמית שנבחר אתמול לנשיא בית המשפט העליון צמח מלמטה, מבית משפט השלום בעכו, וצעד כל הדרך אל בית המשפט העליון. ולא בכדי: מדובר בידען משפט מופלג. ואף על פי כן, כגודל חוכמתו, כך יהירותו, זו שהביאה אותו לא רק לממצאי תחקיר "ידיעות אחרונות", אלא גם למענים שלו לטענות.
בתחקיר פורסם כי השופט עמית דן בתיקים של עיריית תל אביב, וגם פסק נגדה בדעת מיעוט, בזמן שהיא מנהלת נגדו כתב אישום פלילי. אף שידע על ההליך, הוא לא דיווח על כך להנהלת בתי המשפט. עמית טען כי לא הייתה בעיה שפסק בתיק משום שמדובר בעבירה שהעונש בה הוא קנס. אלא שלטענת היועץ המשפטי של העירייה, כתב האישום נגדו הוא פלילי. ואדרבא: אם לגישתו אין בעיה, מדוע לא דיווח? קבל אישור ובא לתל אביב גואל.
אלא שאף שופט לא רוצה לחשוף שהוגש נגדו כתב אישום. ואף שופט לא היה מעלה על דעתו בכלל לדון בעניינו של הגוף שהגיש נגדו כתב אישום. ועדת האתיקה לשופטים קבעה ב-2016 ששופט אשר קיבל קנס ומבקש לערער ולהישפט הוא בבחינת בעל דין. כאן מדובר ביותר מזה: בכתב אישום. ולא רק זה: במקרה הנדון העירייה ניסתה לאלץ את בעלי הנכסים בבניין בתל אביב, שאחד מהם הוא השופט עמית, להוציא מיליוני שקלים על שיפוץ. גם זה לא נחשב לניגוד עניינים?
חלק שני בתחקיר עסק בהליכים האזרחיים באותה פרשה. באותם הליכים הופיע עמית בשם נעוריו, שכבר אינו שמו החוקי: גולדפריינד. במקביל הוא כיהן כשופט בתיקים שבהם היה מעורב משרד עורכי הדין שייצג אותו ואת אחיו בנושא הבניין, ואף היה שותף בקידום שופט שדן בעתירה שנוגעת לבניין – הכל מבלי לדווח להנהלת בתי המשפט ותוך ניגוד עניינים. הפעם השופט עמית לא הצדיק את מעשיו, אלא אמר שכלל לא הכיר את ההליכים מאחר שחתם על ייפוי כוח לאחיו לטפל בנכס שלו.
חוק בתי המשפט מחייב שופטים לדווח על הליכים אזרחיים שהם מנהלים, בדיוק כדי לא להגיע למצב של ניגוד עניינים. על אף שהחוק מורה לשופט לדווח, השופט עמית חתם על ייפוי כוח שמאפשר לו לגישתו לא לדעת ולא לדווח
נתייחס תחילה לייפוי הכוח ואז לשאלה האם הכיר או לא הכיר. חוק בתי המשפט מחייב שופטים לדווח על הליכים אזרחיים שהם מנהלים, בדיוק כדי לא להגיע למצב של ניגוד עניינים. על אף שהחוק מורה לשופט לדווח, השופט עמית חתם על ייפוי כוח שמאפשר לו לגישתו לא לדעת ולא לדווח. אבל אין חיה כזאת, שייפוי כוח גובר על חובה חוקית. לו היה פונה לוועדת האתיקה, כפי ששופטים שאינם מורמים מעם עושים, כך גם היו מסבירים לו. מניין לי? כי ב-2016 ביקשה שופטת לרכוש דירה בכינוס נכסים באמצעות נאמנות, וביקשה את אישורה של ועדת האתיקה לשופטים. הוועדה דחתה את בקשתה משום שהאירוע עלול היה להגיע לבית המשפט, ואז, "ככל שזהות השופט לא תיוודע לבית המשפט, עשויים להתעורר קשיים בנוגע לסוגיות הקשורות בשופט כבעל דין בהליך משפטי". אותם קשיים בדיוק שהתגלו בתחקיר.
עמית עצמו היה בהרכב השופטים שדן בנושא. הוא הצטרף לפסק הדין שבו נקבע כי "עצימת עיניים" אינה פותרת בעיות של ניגוד עניינים וכי "עצם העובדה שלא ננקטו אמצעים נדרשים כדי למנוע את ניגוד העניינים היא כשלעצמה פוגעת פגיעה מהותית בתקינות המינהל". וישנן פסיקות נוספות.
אז האם הוא באמת לא ידע? אין ראיה חד-משמעית לכך שידע. אך אפשר להעלות על כך שאלות כבדות משקל
אז האם הוא באמת לא ידע? אין ראיה חד-משמעית לכך שידע. אך אפשר להעלות על כך שאלות כבדות משקל. ב-2016 חתם לאחיו על ייפוי כוח כדי שיטפל בענייני הנכס ובניסיונות להביא את הבניין להליך פינוי-בינוי ולהליכים אחרים שפעמים רבות מאוד מגיעים לבית משפט. לא בירר פעם אחת מה קורה עם זה? ב-2019 נחת בביתו כתב אישום בגין אותו בניין. כתב האישום לא הביא את השופט לשאול את אחיו, "תגיד, מה בעצם קורה עם הבניין?" ובכלל, עמית הרי יודע שאם הבניין המתפורר ישודרג, זה יניב לו רווחים של מאות אלפי שקלים. בשום שלב, בשום ארוחה משפחתית או אירוע, הוא לא שאל את אחיו "אז אך מתקדם עניין הנכס שלי?".
לאחד המכתבים לשר המשפטים צירף מכתב של עורך הדין שלו ושל אחיו, עו"ד מאיר דויטש, על כך כי עורך הדין שהופיע מול השופט עמית, מורן גור, כלל לא קשור ואינו שותף במשרד עורכי הדין שלהם, ולכן, כך טען השופט באמצעות המכתב, אין ניגוד עניינים. אלא שהשופט עמית עצם עיניים ולא בדק, כי אם היה בודק היה מגלה שבתיק שלו עצמו הגיש מאיר דויטש מסמך שם מופיע גם עו"ד גור כמייצג. באתר האינטרנט של המשרד הופיע בתקופה הרלוונטית עו"ד גור כשותף ואף בפרסומת שפרסמו באתר זה. מעניין יהיה לראות מה יש לוועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין לומר בעניין.
בעבר כבר חשפתי לראשונה כי השופט עמית ישב בדיון בוועדה לבחירת שופטים בעניינו ותירץ לנוכחים: "אני כאן רק בתור עציץ"
בעבר כבר חשפתי לראשונה כי השופט עמית ישב בדיון בוועדה לבחירת שופטים בעניינו ותירץ לנוכחים: "אני כאן רק בתור עציץ". כשהיועמ"שית ביקשה מאוחר יותר הסברים מדוע היה שם, הודיע: "אין בכוונתי להשתתף מכאן ואילך בדיוני הוועדה ככל שאלה יעסקו בבחירת נשיא". כשעלתה התהייה אם בעצם אמירה זו הוא לא מודה שמראש לא היה אמור להיות שם, התפלפל וטען כי התכוון שבעצם זה היה מותר, אבל בעתיד לא יהיו עוד דיונים. בקיצור, העציץ הכה שורשים והפך ליער. לא ניתן לפקוח את עיניו של מי שמתעקש לעצום ולא לראות.
פורסם לראשונה: 00:00, 27.01.25