על רקע הדיווחים על המשא ומתן עם ממשלת לבנון בתיווך האמריקנים, חקלאי מטולה דורשים מהממשלה לתקן עוול בן 75 שנים: "החזירו לנו את אדמות אבותינו בעמק עיון שבדרום לבנון".
מדובר בצאצאי 29 משפחות ותיקי ומייסדי המושבה שהחזיקו בבעלותם כ-3,000 דונם של אדמות חקלאיות פוריות, ואלה נלקחו מהן בהסכמי שביתת הנשק בין ישראל ללבנון בשנת 1950. מדינת ישראל הבטיחה אז כי יקבלו פיצוי או קרקע חלופית לעיבוד עד להשבת האדמות בפועל, וההבטחה אושרה מספר פעמים על-ידי ממשלות ישראל השונות - אך לא מומשה מעולם. עכשיו הצאצאים מצפים כי הממשלה הנוכחית תקיים את ההבטחה.
4 צפייה בגלריה
צאצאי מייסדי מטולה דורשים לקבל בחזרה את אדמותיהם שנמצאות מעבר לגבול בלבנון
צאצאי מייסדי מטולה דורשים לקבל בחזרה את אדמותיהם שנמצאות מעבר לגבול בלבנון
"זו השליחות שלנו". מימין: בועז לויט, דובי אמיתי, אלעז כהן וטל לויט
(צילום: אביהו שפירא)
"מאז שאני ילד קטן אני זוכר את סבא וסבתא שלי אומרים שבעוד שנה-שנתיים הם יקבלו את האדמות מלבנון", מספר בועז לויט (75), דור שלישי למייסדי מטולה. "הם היו פלאחים ועבדו עליהם. עיבדנו את האדמה הכי טובה במזרח התיכון בעמק עיון וקיבלנו אדמת בור. הוריי סיפרו לי שעד 1954 עוד הייתי הולך עם סבתא לקצור חציר לפרות באדמות שלנו שמעבר לגבול, והלבנונים היו מעלימים עין אבל מערימים קשיים".
בסוף המאה ה-19 רכש הברון רוטשילד כ-17 אלף דונם באזור אצבע הגליל ודרום לבנון של היום, לצורך עידוד מפעל ההתיישבות בארץ ישראל, והעניק ל-29 משפחות מייסדי מטולה את אדמות עמק עיון. השטח הועבר לבעלותן בטאבו, והן עיבדו את האדמות וגידלו בהן יבול. בהמשך עברו האדמות מריבונות האימפריה העות'מאנית לריבונות צרפת בעקבות הסכם סייקס-פיקו, אך חקלאי מטולה המשיכו לעבד אותן. לאחר חתימת הסכם שביתת הנשק בין ישראל ללבנון ב-1950, האדמות עברו לריבונות לבנון, ותושבי מטולה לא הורשו להמשיך ולהחזיק בהן.
באוקטובר 1951 הבטיח ראש הממשלה דוד בן גוריון לאנשי מטולה להסדיר את תביעותיהם, אך למרות שבמשך השנים הם העלו שוב ושוב את הבקשה לפיצוי "דונם תמורת דונם", ההבטחה טרם מומשה. "אנו, איכרי מושבת מטולה, מביעים את התמרמרותנו הרבה על אי-פעולת הממשלה", כתב ראש המועצה יוסף לויט לבן גוריון. "אנו מודיעים כי כצעירים כזקנים כגברים כנשים נצא יחדיו למנוע את ערביי הלבנון מלחרוש את אדמותינו, וכל האחריות לאשר עלול לבוא תיפול אך ורק על מוסדות הממשלה".
4 צפייה בגלריה
yk14297408
yk14297408
"מביעים את התמרמרותנו על אי-פעולת הממשלה". המכתב ששלח ראש המועצה לבן גוריון
לדברי אנשי ארגון "התאחדות האיכרים", ברשות מקרקעי ישראל מתכחשים שוב ושוב להבטחות ההיסטוריות. במכתב שנשלח אתמול לראש הממשלה ולמקבלי החלטות נוספים, קובל דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים, על כך ש"כל ניסיונות ותיקי המושבה להסדיר את בעלותם על קרקעות חליפיות באופן מסודר מול רשות מקרקעי ישראל עלו בתוהו, תוך התכחשות ר.מ.י ומשרד החקלאות להבטחות השלטוניות שניתנו לאורך השנים". החקלאים דורשים לקבל לידיהם 1,600 דונם אדמה שאיבדו ולא קיבלו עליה כל פיצוי או חלופה.
החקלאים אף מצביעים על אפליה לעומת החקלאים במובלעת צופר שבגבול ירדן בערבה, שפוצו לאחר פינוי קרקעותיהם ב-2020: "חקלאי צופר ישבו על קרקע שמעולם לא נטען כי שייכת להם באופן פרטי, ואילו ותיקי המושבה החזיקו בבעלות מלאה על קרקע שהסכם מדיני קרע אותם מזכותם על קרקע זו".
לפני כחודשיים, לקראת סוף התמרון הקרקעי בדרום לבנון, הגיע אל"ם (במיל') אמיתי, דור רביעי לבני המושבה, אל גדות נהר הליטני שבדרום לבנון - לא רחוק מאדמות הורי הוריו. בדרך לשם הוא עצר עם הכוח שלו בכפר הנוצרי דיר מימאס, שם פגש באחד מקשישי הכפר. "עצרנו לשתות תה עם המקומיים ואחד מהם, חקלאי בן 90, הבין שאני ממטולה ושאל אותי מה שלומו של זלמן לויט", מספר אמיתי. "אמרתי לו ש'אללה ירחמו', הוא נפטר. הוא ביקש ממנו למסור דרישת שלום חמה לילדיו בועז ונועם, וסיפר שעבד איתם במשך 25 שנים במטעי מטולה". לדברי אמיתי, "שוחחתי עם ראש המנהל ואמרתי לו שיותר מדי הם מורחים אותנו. לא חסרים שטחים במרחב, עד הכפר רג'ר ומעלה הר דב – שבהם אדמות עזובות, ואנחנו דורשים לקבל את הפיצוי".
4 צפייה בגלריה
מסמכים המוכיחים בעלות על שטחים באזור מטולה שהמדינה מסרה ללבנון
מסמכים המוכיחים בעלות על שטחים באזור מטולה שהמדינה מסרה ללבנון
מסמכים שמוכיחים בעלות על שטחים באזור מטולה שהמדינה מסרה ללבנון
4 צפייה בגלריה
צאצאי מייסדי מטולה דורשים לקבל בחזרה את אדמותיהם שנמצאות מעבר לגבול בלבנון
צאצאי מייסדי מטולה דורשים לקבל בחזרה את אדמותיהם שנמצאות מעבר לגבול בלבנון
(צילום: אביהו שפירא)
לצד דובי אמיתי, בועז לויט ובנו טל, עמד אתמול אלעז כהן (82) והשקיף על אדמות משפחתו בצידה השני של חומת הגבול. "בין האדמות שלנו לאדמות שנלקחו מאיתנו בלבנון מפרידה רק גדר המערכת", הוא אומר. "אם הרסת לערבי בית, הוא לא יעזוב ויבנה אותו מחדש. אבל אם תשלול ממנו את הגישה לאדמה, אולי הוא יבין לא להתעסק איתך. אנחנו צריכים ליצור רצועת ביטחון שלא תאפשר להם יותר להתקרב אלינו". מאז 1968 הוא עוסק במאבק ההיסטורי: "כל המאמצים לא צלחו מאז, אבל אני מאמין שעכשיו זו ההזדמנות לתקן".
למרות האתגרים הרבים, והתחושה הקשה מול הבטחות שלא קוימו, חקלאי מטולה נחושים מתמיד לחדש את מאבקם, לצד שיקום הצפון שנפגע בלחימה הממושכת. "גם אם ייקח לנו עוד עשרות שנים, אנחנו לא מתכוונים לוותר", מצהיר אמיתי. "כנשיא התאחדות האיכרים אני מוביל את המאבק הזה וזו השליחות שלי".
תגובת רשות מקרקעי ישראל לא התקבלה בשל "חופשת חג מרוכזת". מלשכת ראש הממשלה טרם התקבלה תגובה.
פורסם לראשונה: 00:00, 17.03.25