אָוּטוֹ דָה פֶה היה טקס פולחן שגרתי במאות ה-15 עד ה-19, שבמהלכו שלטונות האינקוויזיציה נהגו להעלות על המוקד בכיכר העיר, לעיני ההמון, למען יראו ובעיקר ייראו, את "הכופרים". מהדורה מודרנית של הטקס צפויה מחרתיים בישיבת הממשלה כשעל המוקד תוצב היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה.
בראש הישיבה שבה יצביעו השרים על הצעת אי-האמון ביועצת יישב שר המשפטים יריב לוין, כיוון שראש הממשלה אינו יכול להיות מעורב בהדחת התובעת הראשית של המדינה כשהוא עצמו עומד לדין פלילי. עם זאת, לנתניהו לפחות שלושה אינטרסים מובהקים בהדחה ובעיתויה: סירובה של מיארה לאשר חוק גיוס שאינו מתחשב בצורכי הצבא ובערך השוויון בנטל, פרשת קטאר-גייט המלחכת את גלימות עובדי לשכתו והתקרבותה של החקירה הנגדית במשפטו.
השאלה היא איזה אופי רוצים לוין ונתניהו לשוות לאירוע שאחריתו כבר ידועה וחלוטה. לאחר שלוין יציג בישיבה את הטעמים להדחה, יוקצו לכל שר כחמש דקות דיבור. לוין יכול לנווט את הישיבה כישיבת עליהום שבה שרי התקיפה הנודעים כקרעי, אמסלם ועכשיו גם בן גביר, יפגינו את כישורי הכאסח שלהם או שהדיון ידמה לבית דין שדה בנוסח מרוסן יחסית, שבו כל שר יטיח את טענותיו כלפי תפקוד היועמ"שית.
מלבד השרים שענייניהם מצויים בחקירות, כמו מירי רגב, מאי גולן ואלי כהן שלא אמורים לדבר בישיבה, מעניין יהיה לשמוע את נימוקיהם של השרים הכנועים, אך המנומסים יותר, כאבי דיכטר, גילה גמליאל ויואב בן צור. מסקרן במיוחד אם ואיך ידבר מי שהציע את בהרב-מיארה לתפקיד, שר החוץ גדעון סער, שהפך את עורו כלפיה בסמיכות מקרים להשתלבותו בחזרה בליכוד.
ניסוי כלים להדחה נערך כבר ביום שלישי בעת אישור, פה אחד, של מינויו של איתמר בן גביר כשר לביטחון לאומי חרף חוות הדעת השוללת של היועצת המשפטית, כשבמקביל נתניהו ושר החוץ גדעון סער הפליאו בבהרב-מיארה את חרפותיהם. חזרה כללית נוספת התרחשה בחילופי מכתבים חריפים בין מיארה לבין נתניהו, לקראת ישיבת ההדחה של ראש השב"כ רונן בר שהתקיימה אתמול.
האור בקצה בקושי דולק
לוין מגיע לישיבת אי-האמון כמנצח. בחודש האחרון, מקץ שנתיים שבהן נמנע ממנו להגשים את המהפכה המשטרית שלו בשל המחאה הציבורית והמלחמה בעזה, נחל לוין הישגים מרקיעי שחקים: חוק הליבה שלו לשינוי בחירת השופטים הושלם בוועדת החוקה ויעבור השבוע במליאה, ולפני שבועיים עבר חוק המשנה את אופן מינוי נציב תלונות על שופטים.
הדיונים בחוק לשינוי בחירת השופטים היו הפעם הראשונה שבה נרשמה התעלמות מופגנת ובוטה מחוות דעת מנוגדת בת 15 עמודים של היועצת בהרב-מיארה. גם חוות דעת זועקת של נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית, שהוצגה לוועדה על-ידי היועץ המשפטי של הרשות השופטת ברק לייזר, ושל היועץ המשפטי של הוועדה ד"ר גור בליי, נתקלו במשיכת כתף.
ברור שהצעות החוק הללו עוד ייסרקו על-ידי בג"ץ, בטענות שאינן חוקתיות ומהוות פוליטיזציה של מערכת השיפוט. אך בהינתן השחיקה במעמדו של בג"ץ ואי-ההכרה של השלטון בנשיאותו של יצחק עמית, האור בקצה המנהרה בקושי דולק.
בהרב-מיארה זומנה כמובן לישיבה, אך היא אינה חייבת להגיע או להגיב בפורום הזה. בכל אופן היא תציג לשרים – בעצמה או באמצעות אחד המשנים מטעמה – נתונים שאמורים לסתור את טענות לוין
בהצעתו בת 85 העמודים להבעת אי-האמון ביועצת פרס לוין את הסיבות להדחתה, שעיקרן: סיכול מדיניות משפטית, סיכול חקיקה ממשלתית, סיכול חקיקה פרטית, סיכול מינויי הממשלה, אי-מתן ייצוג פרטי למי שהחליטה שלא לייצג בעתירות לבג"ץ, ייצוג כושל, אי-שוויון באכיפה בהפגנות וסטנדרט כפול באכיפה נגד מסיתים לאלימות.
בהרב-מיארה זומנה כמובן לישיבה, אך היא אינה חייבת להגיע או להגיב בפורום הזה. בכל אופן היא תציג לשרים – בעצמה או באמצעות אחד המשנים מטעמה – נתונים שאמורים לסתור את טענות לוין: מתוך 600 החלטות ממשלת נתניהו הנוכחית, רק לגבי פחות מעשר נקבעה "מניעות משפטית"; אושרו יותר מ-150 מינויי ממשלה; קודמו מעל 350 הצעות חוק ממשלתיות (מהן כ-250 כבר הפכו לחוקים); הייעוץ המשפטי היה מאפשר במיוחד בכל הקשור בחקיקת מלחמה – 700 חוקים, תקנות והוראות מנהליות אושרו, היועמ"שית ייצגה את המדינה בכ-2,000 הליכים ביטחוניים בעליון, כולל עתירות לגבי מעצרים מנהליים, הריסת בתים, החזקת גופות מחבלים ומדיניות הממשלה לגבי הסיוע ההומניטרי. בנוסף, בזכות ההגנה הנרחבת של צוות בראשות בהרב-מיארה לא הוצא נגד ישראל צו בבית הדין לצדק בהאג, המורה לה להפסיק את הלחימה בעזה.
בדרך לוועדת גרוניס
גם במקרים הבודדים שהיועצת סירבה להגן על הממשלה בבג"ץ – כמו בנושא עילת הסבירות, סוגיית הגיוס, אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים או חוק בן גביר – היא אפשרה לממשלה לקחת ייצוג נפרד. במקרה של בג"ץ מינוי אודליה מינס כמ"מ יו"ר הרשות השנייה, בהרב-מיארה לא אפשרה לשר קרעי ייצוג נפרד והמדינה הפסידה. כאשר בהרב-מיארה לא הסכימה להגן על מינויו של רואי כחלון כנציב שירות המדינה, הציע בג"ץ כפשרה לאפשר לו לכהן שלושה חודשים כמ"מ הגם שקבע שיש קשיים במינוי.
ישיבת ההדחה המתוכננת אמורה לספק גיבוי ולגיטימציה של הממשלה כולה לקראת השלב המעשי: הקמת ועדת האיתור – "ועדת גרוניס" – המוסמכת לדון ולהחליט על הדחת יועץ משפטי לממשלה. היעד הסופי: הדחת בהרב-מיארה לפני שתחל החקירה הנגדית של נתניהו במשפטו בשלהי האביב.
אלא שעד שיושלם או ייבלם מהלך ההדחה יעבור עוד זמן רב, והשאלה הגדולה היא איך תתפקד היועצת בינתיים, כשראש הממשלה עצמו הרים את הדגל נגדה. עד כה בהרב-מיארה ממשיכה בעבודה השגרתית ובהפגנת "עסקים כרגיל", כולל ההתגייסות לבלימת פיטורי ראש השב"כ, כשהיא יודעת שהמהלך הזה נועד להיות המתאבן להדחתה.
הבעיה הגדולה אינה מעמדה הפורמלי, המוגן בחוקים, בפסיקות ובתמיכה הציבורית, אלא בתכלס. האם המעמד המשפטי של היועצת יישחק? האם הממשלה תכבד ותציית לחוות הדעת שלה שבעבר היו ייהרג ובל יעבור? "לא תהיה שום משמעות לחוות הדעת שתכתוב או לייעוץ שתיתן", הצהיר שר התקשורת קרעי, "וכל הפרטים הטכניים לא יסתירו את העיקר". ושר בכיר אומר השבוע: "גם אם בהרב-מיארה טרם הודחה, בפועל היא מודחת".
ממשלת נתניהו זוממת בחירת יועצים משפטיים "בראש שלנו", שיינקו את סמכותם מהשר הפוליטי שלהם. איזו יכולת עמידה תהיה להם ללא הגב החזק של מוסד היועץ?
בקרוב, למשל, ייבחרו תשעה יועצים משפטיים למשרדי הממשלה – שומרי סף שתמיד ינקו את סמכותם ומעמדם מהיועץ המשפטי לממשלה. ממשלת נתניהו זוממת בחירת יועצים משפטיים "בראש שלנו", שיינקו את סמכותם מהשר הפוליטי שלהם. איזו יכולת עמידה תהיה להם ללא הגב החזק של מוסד היועץ?
לוין אמר השבוע לבהרב-מיארה בישיבת מינוי בן גביר: "האם את הַכנסת? האם את נציגת העם? את מתערבת בהכרעת העם. את ובג"ץ חורגים מסמכותכם". ההערכה היא שאם ועדת גרוניס לא תבלום את פיטורי היועצת, יעשה זאת בג"ץ בעתירות שמן הסתם יוגשו. אבל כאשר נשיא העליון עמית לא זוכה להכרה של שר המשפטים והקואליציה, כאשר הרכבו החסר של העליון הוא חצי שמרני, מורתע ואף חושש, מרגישה גם התביעה הכללית חוסר ביטחון קיומי.
פורסם לראשונה: 00:00, 21.03.25
