עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
2.6.24
תם הדיון בבג"ץ, נמשכות הפגנות החרדים בבני ברק ובירושלים
אחרי 7 שעות וחצי, תם הדיון שהחל בבג"ץ בעתירות המבקשות לגייס חרדים. בכביש 4 וכן בצומת הסמוך לבית המשפט העליון נמשכות הפגנות החרדים, שקוראים: "נמות ולא נתגייס".
ההפגנה סמוך לבני ברק
(צילום: שאול גולן, רוני גרין שאולוב )
2.6.24
נציג החרדים: "קבוצת מיעוט עומדת על הזכויות שלה, הסכומים שנלקחו - פיגוע כלכלי"
עו"ד דוד שוב, שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, אמר בהמשך הדיון כי "אני מבקש, תנו תשומת לב לתחושה של קבוצת מיעוט שעומדת על הזכויות שלה". מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן השיב לו: "הביקורת שעומדת כאן זו החלטת רשויות, לא ציבור כזה או אחר". עו"ד שוב הוסיף: "אנחנו מבקשים חודשיים נוספים, זו תקופה אחרת. היום חייל שמגיע לבני ברק אומרים לו תודה, זו תקופה אחרת. הסכומים שנלקחו (תמיכות) הם כמעט פיגוע כלכלי".
2.6.24
הפרקליטות: "חשוב להבהיר - הממשלה ביקשה לעקוף את היועמ"שית"
עו"ד ענר הלמן, ראש מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, אמר לקראת תום הדיון: "חשוב לנו להבהיר שהממשלה ביקשה לעקוף את היועצת המשפטית לממשלה, זה לא סוד שבוחנים מבחני תמיכה נוספים בימים אלו. שהממשלה תציג תוכנית גיוס אפשר לקבל החלטה, תהיה תוכנית גיוס".
נציג היועמ"שית, עו"ד אבי מליקובסקי, ביקש להדגיש: "אנחנו רוצים לחדד שהכלל הוא גיוס שוויוני לכל. היקפי הגיוס צריך להיגזר מצורכי הצבא הנוכחיים אחרי 7 באוקטובר, 3,000 איש לא מספיק וזה שלב ראשוני בלבד. האמירה ששיקול הדעת יהיה של הפוקד (משרד הביטחון, ג"מ) - מנוגדת לדין".
2.6.24
הפלג הירושלמי חוסם את כביש 4 באזור בני ברק, חסימות גם בי-ם: "נמות ולא נתגייס" | כך זה נראה
להמשך קריאה
2.6.24
נציג הממשלה: "הממשלה חפצה לגייס חרדים, מקווים שהחקיקה תושלם"
נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, ביקש לסכם את הדברים שנאמרו על ידי הצדדים בדיון. "אומר לי כאן מזכיר הממשלה כי אין כוונה לקבל החלטה שמאריכה את ההחלטה שלא לאכוף גיוס. מנסים לקדם חקיקה, אנו מקווים שהיא תושלם ולא יהיו מהמורות בדרך. יש כאן מעשה מורכב לחוקק את ההתאמות אחרי 7 באוקטובר", אמר.
יש כאן חוק וצריך לפעול בהתאם לחוק. יש את הצבא, שעליו להפעיל את שיקול דעתו ולשקול את השיקולים המבצעיים והשונים".
לדבריו, "הממשלה לא מונעת גיוס באופן גורף. דוח שקדי מדבר על היערכות למצוא פתרון לשילוב חרדים. נכון להיום אם 63 אלף איש יבואו לבקו"ם לא ניתן יהיה לגייס אותם לא רק מבחינת הכמות אלא גם מבחינת אורח החיים. הממשלה חפצה להגדיל את שיעורי הגיוס של החרדים בפה מלא".
גנץ: "לא היינו צריכים להגיע לדיון הזה"
2.6.24
גנץ: "לא היינו צריכים להגיע לדיון, הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה גיוס לפני שנה"
יו"ר המחנה הממלכתי התייחס לדיון שמתקיים משעות הבוקר בבית המשפט העליון בירושלים. "לא היינו צריכים להגיע לדיון היום בבג"ץ", מסר. "הממשלה הייתה צריכה לגבש מתווה שירות לפני שנה, הרבה לפני שנפתחה המלחמה – אבל ראשיה היו עסוקים בהפיכה משטרית. צריך לומר אמת, המתווה שמוצג לא יביא לגיוס, בטח לא במספרים שמערכת הביטחון ומדינת ישראל צריכות, ולא יקדם ולו במקצת, הוגנות לאומית שלפיה כולם משרתים".
לדבריו, "לפני 7 באוקטובר היו מי שחשבו שצה"ל יכול להפוך לצבא מקצועי. אבל שוב הוכח, כי צבא העם הוא צורך קיומי, ומתווה שירות ישראלי כולל בראייה של עשור קדימה לחרדים, ערבים וכל חלקי החברה: הוא הדרך להבטיח את ביטחוננו וחוסננו. עוד לא מאוחר להתעשת ולקדם אותו".
2.6.24
צעקות בבית המשפט העליון: "נמות ולא נתגייס!"
אדם חרדי התפרץ מהקהל וצעק: "נמות ולא נתגייס!". הסדרנים הוציאו אותו מהאולם, ובמסדרונות בית המשפט המשיך לקרוא: "נמות ולא נתגייס, ככה אנחנו מחנכים את הילדים שלנו. גם אם תהיו כמו סטלין, כמו בספרד, שום דבר לא יעזור! רוב הציבור הוא ככה - אנחנו נמות ולא נתגייס. אני מייצג את רוב הציבור".
"גם אם תהיו כמו סטלין - לא נתגייס!"
(צילום: גלעד מורג, דוברות בית המשפט)
2.6.24
פורום איילון לזכויות אדם: "שנים חיכינו להסדר שוויוני שלא הגיע - המשרתים בקצה גבול היכולת"
עו"ד משה שפירא, מפורום איילון לזכויות אדם, טען בדיון כי במשך שנים העותרים חיכו "להסדר שויוני והוא לא הגיע". לדבריו, "החרדים הם לא חלק ממערך המילואים כי אחרי גיל 26 הם פטורים, עשרות מיליוני שקלים עברו בניגוד לחוק, כל הזמן אנחנו מוצאים את עצמנו נגררים. זה לא מקרי, זה מתוכנן - התכנון הוא איך מביאים 'שבע שנים שמנות נוספות'". הוא ביקר את התנהלות הממשלה: "אנו רואים טיפול מגזרי, הכסף יורד למטה, דרך הישיבות התורניות - המצב זה יוצר מנוף לחץ חברתי וכלכלי על תלמידי הישיבות עצמן. המגזר המשרת בסופו של דבר מגיע לקצה היכולת שלו".
עו"ד גלעד שר, מהתנועה הדמוקרטית האזרחית, הדגיש: "לממשלה אין סמכות כיום לתמוך במוסדות תורניים עבור מלש"בים חרדיים - זה כתוצאה ממחדל שלה. מצד אחד הממשלה מפרה את הדין והעקרונות המשפטיים החוקתיים, לרבות כמובן עקרון השוויון, ומצד שני משלמת באמצעות התמיכות - משום שהיא עצמה לא הוציאה להם צווי גיוס. זה אבסורד".
2.6.24
"אימהות בחזית": "להורים אין יום ואין לילה - השוויון הוא גם בנטל החרדה"
עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת את "אימהות בחזית", אמרה כי לפטור מגיוס הניתן לחרדים השפעה על אלו המתגייסים. "להורים אין יום ולילה, המתח והדאגה משתלטים על כל דבר. השוויון הוא גם בנטל החרדה שבו החרדים לא נוטלים חלק. בעולם החדש, מאז 7 באוקטובר המילים שוויון בנטל אינן עוד מטבע לשון או חזון אחרית הימים".
נציגת "אימהות בחזית", חזרה על האמירה כי "צורכיה של מדינת ישראל השתנו באבחה", אחרי פרוץ המלחמה.
"למדנו שנדרש צבא גדול עם סדר כוחות מסיבי, בדגש על תפקידי לחימה מסכני חיים. הממשלה לא יכולה לומר בפה מלא שהם מברכים על כל חייל? אין להם תשובה לתת שזה חיוני? המוטיבציה של הציבור המתגייס מושפעת מאי-שיוויון בנטל, הם מסתכלים עליכם בעיניים כלות".
הוא הוסיפה: "מה יקרה כשחבל הנשיאה בנטל של חיילים, שנקראים שוב ושוב, גם בפעם השלישית, ייקרע?". היא ציינה כי ראשי המפלגות החרדיות, יו"ר דגל התורה משה גפני ויו"ר ש"ס אריה דרעי, כלל לא הגיעו לדיון.
"רצינו שישמיעו את טענת בוחריהם, ציבור עצום. ומה קרה? שום דבר לא שמענו. אולי צדיקים מלאכתם נעשית על ידי אחרים, הם כלל לא הגיעו. הממשלה מתנערת מכל סמכויותיה ומעבירה אותם לפוקד".
להמשך קריאה
2.6.24
"אחים לנשק": "המשטר והחברה חולים - פסק דין שיסגור את הפרשה יתרום להחלמה"
עו"ד טומס מנור, המייצג את "אחים לנשק", הדגיש בדיון: "אנחנו מבקשים לגייס בהתאם לחוק זה הכול. הממשלה חייבת לעשות מאמץ לגיוס מירבי בעת הזו, בהתאם לצרכים ובהתאם לאילוצים שהיא קבעה. ברור שאין אפשרות להקים שלושה בקומ"ים חדשים". לדבריו, "אנחנו בתקופה קשה, המשטר והחברה חולים. פסק דין בנושא החשוב הזה, שיסגור את הפרשה הזו יכול לתרום להחלמה".
2.6.24
העותרים: "נדהמנו לשמוע שצה"ל יוכל לגייס רק 3,000 חרדים - כבר ראינו את כל הטריקים"
יו"ר התנועה לאיכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, הדגיש בדיון כי טענת העותרים היא שמרגע שחוק הגיוס פקע - ישנה חובה לגייס את כולם. "בתגובת המדינה נדהמנו לקרוא שרשויות הצבא יוכלו לגייס 3,000 מקרב בני הציבור החרדי. איך הגיע המספר הזה? מאיפה ליועמ"שית, לשר הביטחון ולממשלה יש סמכות להציע הסדר כזה? החוק מחייב לגייס את כולם".
השופט דפנה ברק-ארז תהתה: "לו הייתה יכול לטפל בסוגיה בעצמך, מה היית מציע? 63 אלף בני אדם לא יבואו לבקו"ם באותו היום". עו"ד שרגא השיב לה: "כל עוד אין מקור הסכמה, אין לממשלה סמכות לקבל את ההחלטה הזאת. יש 63 אלף דחויי שירות בתוך הבריכה שכל הזמן מתרוקנת - את הצו הראשון היה צריך לשלוח לכולם. ראינו כבר את כל הטריקים והשטיקים. יש צורך קיומי בגיוס, אנחנו לא דנים בשוויון. לצבא חסרות בין 6-3 אוגדות מתמרנות".
2.6.24
יו"ר התנועה לאיכות השלטון הפציר בשופטים: "שלחתי 6 ילדים למלחמה - קבלו החלטה אמיצה"
עו"ד אליעד שרגא, המשמש גם כיו"ר התנועה לאיכות השלטון, הציג את טענות העותרים, שדורשים לגייס חרדים. "סוד גלוי שאנחנו במערכה כבדה רבת ימים ורבת דמים. זה תיק של דיני נפשות לחרדים, אבל זה דיני נפשות ללוחמים שנאבקים על קיומו של הבית הזה. זה לא תיק על שוויון, זה תיק קיומי לגורלו של הבית השלישי", פתח שרגא את דבריו. "מאות אלפי לוחמים נושאים את עיניכם אליכם, מאות אלפי אמהות ואבות שלא ישנים בלילות. התיק הזה לחיים ולמוות, צריכים לקבל פה החלטות אמיצות. הדחיינות הזו נמשכת כבר 25 שנה. קבלו החלטה שתסגור את האירוע פעם אחת ולתמיד".
עו"ד שרגא ציין כי הוא רוצה לפתוח בנימה אישית. "אשתי ואני שלחנו שישה ילדים למלחמה, חמישה לוחמים ולוחמת. אני לא חושב שמישהו יכול לדמיין מה עובר בראשם של אבא ואמא, שמונה חודשים של לילות בלי שינה. אתה נושם עצמוני ובחרדה קיומית. החובה שלכם זה להוריד את רמת הסיכון מכל אחד מהלוחמים שבקרב. קבלו החלטה אמיצה". לדבריו, "זה לא תיק של פרשנות. זה תיק נורא פשוט, תיק מנהלי שיש לו אמנם נגזרות חוקתיות שכל כולו נסוב סביב החלטת הממשלה. זה תיק של שחור לבן".
אליעד שרגא, הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות בתי המשפט)
2.6.24
נציג החרדים מבקש: "אל תקחו את התקציב שלי בגלל שהממשלה שלי גרועה"
עו"ד דוד שוב, שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, ביקר את היועצת המשפטית לממשלה וטען כי זו שינתה את החוק כרצונה ו"לא חיכתה לפוקד", שאמור לגייס את תלמידי הישיבות. הוא טען כי ישנה זיקה בין התמיכות לשירות הצבאי "של פעולה לתוצאה". הוא הפציר בשופטים: "אל תקחו את התקציב שלי בגלל שהממשלה שלי גרועה".
2.6.24
נציג המוסדות התורניים נגד שלילת התקציבים: "אנו מדברים על זכויות אדם, גם למחבלים מותר לאכול"
אחרי עו"ד שמואל הורוביץ, המייצג את איחוד הישיבות באר"י, טען שיש לאפשר לחרדים להתגייס מתוך טענות לחופש דת, עו"ד דוד שוב, שמייצג את איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, ביקש להגן על "קולות הנפגעים" שלדבריו לא נשמעו.
עו"ד שוב, התייצב ברגע האחרון לדיון. "אף אחד לא יכול לספר לנו שהעתירות נעלמו מעיניננו", אמר לו מ"מ נשיא העליון עוזי פוגלמן. השופט יצחק עמית חיזק את דבריו: "אם המפלגות החרדיות בחרו שלא להתייצב ולהביע את עמדתן, אז קשה להגיד שלא צורפו".
"השיח של הגיוס הוא מאוד משמעותי. אני יכול להזדהות פה עם המצוקה העצומה בכל מילה באולם. אבל בנושא התמיכות, הוא פשוט לא קשור", טען עו"ד הורוביץ. "מדובר בזכויות אדם, גם למחבלי נוחבה מותר לאכול. אם אנחנו מגיעים לרמה כזו של יצירתיות כדי לשלול מאנשים לחם, זה נראה לי בלתי מתקבל על הדעת. למה לשלול קצבה? אני מבין שתקשורתית 'נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר אז בואו ניקח להם את הכסף'". השופטת ברק-ארז השיבה: "זו טענה פופליסטית. כאן יש בחינה של עקרונות משפטיים".
עו"ד דוד שוב, הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות בתי המשפט)
2.6.24
נציג החרדים טוען ל"אכיפה בררנית": "מה עם הערבים?"; שופטים נזפו: "אתה מדבר על שוויון?"
עו"ד שמואל הורוביץ, המייצג את איחוד הישיבות באר"י, טען כי "כפיית גיוס נועדה מראש לכישלון. בבג"ץ רובינשטיין נאמר שזו סוגיה מאוד רגישה שרק הכנסת יכולה להתמודד איתה" - אז נקבע כי חוק הגיוס צריך להתקבל בחקיקה ראשית.
עו"ד הורוביץ, מייצג שורת ישיבות חרדיות ואת העמדה החרדית בעניין העתירות: "יש פה סוגיה רגישה, אפשר להגיד שהמצב לא תקין כרגע, יש הסכמה לכך. אנחנו מצפים שלא יישלחו צווים ל-63 אלף בני אדם". השופט אלכס שטיין טען בפניו: "אדוני דוגל בהשהייה ארוכה של הנושאים בגלל הרגישויות". נציג הישיבות החרדיות השיב: "אני דוגל שהחלטות כאלו יתקבל על ידי נציגי ציבור".
השופט סולברג חזר על חשיבות "הצורך הקיומי" של הצבא: "אנחנו לא על מי מנוחות, אנחנו במצב מלחמה ואנחנו מבקשים התייחסות". השופטת גילה כנפי-שטייניץ: "זה לא בית משפט. זה החוק".
אז טען נציג החרדים: "יש אכיפה בררנית לערבים ובני מהגרים". בתגובה תהתה השופטת דפנה ברק ארז: "אז אדוני כאן בשם עקרון השוויון?".
הדיון בבג"ץ
(צילום: דוברות בתי המשפט)
להמשך קריאה
2.6.24
נציג היועמ"שית: "הממשלה לא יכולה ביד אחת להימנע לשלוח צווי גיוס ובידה השנייה לממן ישיבות"
נציג היועמ"שית, עו"ד אבי מליקובסקי, אמר כי ישנה זיקה בין חוק הגיוס לבין האפשרות למתן תמיכות לישיבות. "ב-1 באפריל, הממשלה עדיין לא קיבלה החלטה, ולכן לא היה מנוס כי בהיעדר בסיס נורמטיבי לאי-גיוס, אין סמכות להעברת כספי לתלמידים מלש"בים בישיבות". מליקובסקי הדגיש: "הממשלה אינה יכולה ביד אחת להימנע לשלוח צווי גיוס ובידה השנייה להמשיך לממן תלמידי ישיבות".
מערכת הביטחון, כפי שהוזכר מוקדם יותר בדיון, אינה ערוכה לקלוט את כל בני הישיבות בגיל גיוס. "נניח שיגיע אדם לבקו"ם, ואומרים לו: 'עדיין לא נקלוט אותך הוא יקבל תשלום או לא?", תהה השופט סולברג.
2.6.24
נציג היועמ"שית: "הצבא יכול להתחייב כעת על גיוס שלא משקף את ערך השוויון". סולברג: "מדובר בצורך קיומי"
אחרי שאמר שגיוס 3,000 בני ישיבות הוא רק התגובה הראשונית, נציג היועמ"שית, עו"ד אבי מליקובסקי, הסביר כי "יש עבודת מטה שטרם הסתיימה". לדבריו, "זהו המספר המינימלי שהצבא יכול להתחייב עליו, זה מספר שעדיין לא משקף את ערך השוויון - לאור צורכי הצבא וערך השוויון".
אז הדגיש השופט נעם סולברג: "זה יותר מערך השוויון, הרמטכ"ל מדבר על צורך קיומי - כאן ועכשיו". נציג היועמ"שית השיב: "בענווה פשוט מסכים עם כבודו".
2.6.24
נציג היועמ"שית מבהיר: "גיוס 3,000 בני ישיבות - רק התגובה המיידית". סולברג: "למה להסתפק בזה?"
נציג הפרקליטות, עו"ד אבי מליקובסקי, מציג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה בדיון. מליקובסקי פתח את דבריו בכך שאמר כי גיוס 3,000 בני ישיבות הוא רק "תגובה מיידית. היועמ"שית סבורה שהצבא צריך לשאוף לגייס את בני הישיבות במקסימום האפשרי שניתן. 3,000 זה לא מספר סופי, זה מספר מינימלי, שעדיין לא משקף את ערך השיוויון, אבל יש מציאות בשטח".
השופט נעם סולברג תהה: "למה להסתפק ב-3,000? למה עכשיו במצוקה הנוראה שאנחנו נמצאים בה רק 3,000?". "נציג הממשלה אמר ש-3,000 זו הקיבולת של צה"ל, זה לא מדויק" טען מליקובסקי. "יש הרבה מאוד שאלות: מה הקיבולת של הבקו"ם ? מתקני ההכשרה? אילו יחידות? עבודת המטה רק בשלבי גיבוש ואינה סופית".
נציג היועמ"שית בבג"ץ
(צילום: דוברות בתי המשפט)
2.6.24
נציג הממשלה: "הפסקת התקצוב? מדובר בדיני נפשות של אברכים". השופטת העירה: "לא רק שלהם"
השופטת דפנה ברק-ארז שאלה את נציג את הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, אם פקיעת החוק העוסק בגיוס חרדים לא משפיעה על התקציבים שניתנים לישיבות. "אין משמעות לזה שאין חוק?", תהתה. נציג הממשלה השיב: "חד משמעית לא. התמיכות הקשורות להגברת הלימוד התורני לא רלוונטיות לשאלת הגיוס. התקציב הוא למוסדות חינוך תורניים, אפשר לאהוב, להסכים או שלא, אבל הסמכות קיימת".
בהמשך אף טען עו"ד טאובמן: "אף אחד מהם לא הפר את החוק". לדבריו, הפסקת התקצוב נוגעת ל"דיני נפשות של עשרות אלפי אברכים". השופטת ברק-ארז הדגישה בפניו: "לא דיני נפשות רק של אברכים - אלא של אזרחים אחרים".
הדיון בבג"ץ: "חוק הגיוס לא קשור לתקצוב ישיבות"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
2.6.24
עו"ד טאובמן: "הממשלה לא מתערבת בהחלטת משרד הביטחון"; השופט פוגלמן: "אז אתה מסכים עם העותרים"
השופטת יעל וילנר הדגישה בפני נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, כי אם הממשלה לא מתנגדת לשיקול הדעת של הפוקד (משרד הביטחון) ולהערכות שלו לגבי היכולת לגייס בחורי ישיבות, על כן אין מחלוקת, "הדרישה היא לקיים את החוק". השופט יצחק עמית אף טען: "התזה שלכם היא משחקי מילים כדי לעקוף את הלכת רובינשטיין (שקובעת שיש להסדיר את נושא הגיוס בחקיקה)".
עו"ד טאובמן השיב: "הממשלה לא מתערבת". אז מ"מ נשיא העליון, השופט פוגלמן: "עכשיו אדוני לא מתחבר רק לדברי היועצת המשפטית לממשלה, אלא גם לעותרים אז אפשר לסיים".
הדיון בבג"ץ: "התזה שלכם היא של משחקי מילים"
(צילום: דוברות בתי המשפט)
2.6.24
הממשלה מתנגדת לגיוס 3,000 חרדים עוד השנה, השופטים: "זה צעד בסיסי ומינימלי"
השופטת ברק ארז שאלה את נציג הממשלה, עו"ד דורון טאובמן, אם הממשלה מסכימה לגייס 3,000 תלמידי ישיבות, כפי שמשרד הביטחון אמר כי הוא מסוגל לגייס. "לא", השיב נציג הממשלה, כשברקע הנוכחים צחקו מתשובתו. "יש את דוח ועדת שקד, שאומר שיש להיערך - ואני נערך כדי לגייס".
השופט השמרן נעם סולברג, תהה: "עכשיו בעיצומה של המלחמה אי-אפשר לעמוד ביעדים? זה צעד ראשון בסיסי ומנימלי".
השופט סולברג הדגיש: "מאוד התאכזבתי מתשובתך על המספר 3,000. בכל העשור האחרון היו מספרים כאלו מדי שנה. אז מה החידוש? הלוואי והיה פי שלושה-ארבעה מהמספר הזה. הממשלה לא מהאו"ם, צריך לבצע את זה".
2.6.24
נציג הממשלה: "חשוב להגדיל את יעדי הגיוס של החרדים, אך אנו ערים לחששות שלהם"
עורך הדין הפרטי שמייצג את הממשלה בדיון, דורון טאובמן, אמר בפתח דבריו כי הממשלה מכירה בחשיבות הגדולה של גיוס לצבא. לדבריו, "הממשלה הפכה את החשיבות הראשונה במעלה להגדרת הגיוס של בני הישיבות, אך זו ערה גם לקושי העצום של החברה החרדית, לגיוס בני הישיבות, הן מפני חשש קרדינלי לפגיעה באורח חייהם והן משום החשש לפגיעה בלימוד התורה".
טאובמן מציג את עמדת הממשלה במקום היועמ"שית, גלי בהרב-מיארה, שאישרה לה ייצוג נפרד בבג"ץ חוק הפטור מגיוס. עו"ד טאובמן טען כי "המחלוקת בין הצדדים בעתירות לא נוגעת לעצם קיומם או לחשיבותם הראשונה במעלה של ערכי הערבות ההדדית הסולידריות והשוויון, כלל הגורמים המוסמכים פועלים לאפשר גיוס חרדים". על כן, תהה מ"מ נשיא העליון, השופט עוזי פוגלמן: "מה הפער בניכם לעמדת היועמ"שית? גם היא מדברת על תהליכים. אתה נצמד לעמדת היועצת, זו לא בושה, אדוני יכול לומר 'מקבל את עמדתה'".
2.6.24
אלף רופאים מתריעים: סכנה למדינה בגלל אי-שוויון בנטל, עדים לעזיבה מהארץ
יותר מ-1,000 רופאות ורופאים בכירים במערכת הבריאות, מתריעים כי "ללא שוויון ביטחוני ואזרחי בנטל, קיימת סכנה ממשית לקיומה של מדינת ישראל". בנייר עמדה שפרסמו הבוקר, כתבו: "בחודשים האחרונים, נוכח העתיד הצפוי למדינה, אנו עדים לעזיבת רופאות ורופאים את הארץ. מדובר בתופעה 'שקטה' אך מורגשת היטב במסדרונות מערכת הבריאות ואף מחוצה לה, בסקטורים הטכנולוגיים, העסקיים והאקדמיים".
לדברי אנשי הרפואה שחתמו על המכתב, "גם בשעתה הקשה ביותר של מדינת ישראל, מערכת הבריאות ממשיכה להוות משענת איתנה הפועלת ללא לאות להבטחת שלומם ובריאותם של אזרחי ישראל. אך לא לעולם חוסן - איתנותם של המשק, השירות הציבורי, והכלכלה בישראל מוטלים כיום בספק נוכח האי-שוויון ההולך וגובר בנטל השירות הביטחוני, השירות הציבורי ותשלומי המיסים".
2.6.24
האתגרים שמציב חוק הגיוס לנתניהו
בשבוע האחרון מרב תשומת הלב של רה"מ נתונה לזעם החרדי בניסיון להרגיע את הרוחות. הוא מושך זמן מול בג"ץ ושותפיו, בעוד שהשעון למציאת פתרון חקיקתי למשבר מתקתק לאחור. במערכת הפוליטית מבינים שהטלפון ממועצת הרבנים יכול להגיע בכל רגע - ומהנקודה שבה יבקשו לפרוש מהממשלה לא תהיה דרך חזרה.
- לקריאת הכתבה המלאה - לחצו כאן
1.6.24
הדיון בעתירות לגיוס חרדים - כל מה שרציתם לדעת
שורת גופים אזרחיים עתרו לחייב תלמידי ישיבה להתגייס לצה"ל אחרי פקיעת חוק הגיוס הקודם. הממשלה מקדמת חוק חדש, אך ממתינים לה מכשולים משמעותיים, ובהיעדר פתרון עלולות המפלגות החרדיות לפרוש מהקואליציה. מה נטען בעתירות? מה נקבע בדיון הקודם? ומה עומד בבסיס התנגדות היועמ"שית? לחצו כאן למעבר לכתבה עם כל ההסברים.
פורסם לראשונה: 23:34, 01.06.24
