עדכונים שוטפים
הצג מהחדש לישן
הצג מהישן לחדש
18.6.24
בתום שבע שעות: סיכום הדיון בבג"ץ על "חוק בן גביר" להשתלטות על המשטרה
הדיון בעניין תיקון חוק מספר 37 לפקודת המשטרה
(צילום: דוברות הרשות השופטת )
הדיון בבג"ץ על התיקון לפקודת המשטרה, שמגביר בין היתר את מעורבתו של השר איתמר בן גביר בפעולת המשטרה, החל הבוקר בשעה עשר ונמשך כשבע שעות. תחילה אמר נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט כי החוק "לא מעניק לבן גביר את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה", אך טען: "יש לו סמכות לקבוע מדיניות כללית".
השופט עוזי פוגלמן, העומד בראש הרכב השופטים, טען כי "היה פה הליך חקיקה מהיר". עו"ד נדב העצני, המייצג באופן פרטי את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעתירה, האשים: "אתם מנסים להסית את הדיון מתקפותו של החוק". השר בן גביר, שנכנס לאולם רק באמצע הדיון, ניגש שוב ושוב לעורך דינו.
דבריו של אליעד שרגא בתום הדיון בעניין תיקון חוק מספר 37 לפקודת המשטרה
(צילום: אלכס גמבורג)
עו"ד ענר הלמן מסר בשם היועמ"שית כי "פקודת המשטרה מעלה שאלות גדולות במדינה דמוקרטית", אך טען: "בואו נעזוב את הממשלה ואת השר, אין בחוק בלמים". בהמשך העלה עו"ד הלמן את בקשתו של מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי לדבר בדיון, ועורך דינו של בן גביר התנגד: "הוא לא רלוונטי". לאחר שלא ניתנה לו האפשרות לדבר, אמר המפכ"ל מחוץ לדיון כי "קיים חשש כבד לעתיד משטרת ישראל כמשטרה מקצועית וא-פוליטית".
נציג התנועה לאיכות השלטון, העותר אליעד שרגא, התייחס בדיון לחקירה שנפתחה נגד השרה מאי גולן, ושאל: "אתמול היועמ"שית נתנה הנחיה לחקור את מאי גולן, והשר אמר 'מה פתאום זו חקירה פוליטית'. מה יעשה החוקר?".
להמשך קריאה
18.6.24
עורך דינו של בן גביר: יש כאן גורמים פוליטיים שמנסים למשוך לכיוונים מסוימים
עו"ד נדב העצני, שמייצג את השר איתמר בן גביר, אמר כי "הטענות נגדו הן מפוזיציה. יש כאן גורמים פוליטיים ואידיאולוגיים שמנסים למשוך לכיוונים מסוימים". מוקדם יותר, כמו גם בסבב הראשון, ציין העצני כי "אם השר הזה, או שר אחר, יחרוג מהחוק - יש בתי משפט".
18.6.24
נציג הכנסת: "התנהלות השר לא נוגעת לחוק"
עו"ד יצחק ברט, מהייעוץ המשפטי של הכנסת, טען בדיון כי "השאלות לגבי התנהלות השר לא נוגעות בכלל לחוק. הן לא יכולות להוות אינדיקציה לבשלותו". השופט יצחק עמית ציין כי "אמרו כאן שיש עילות מנהליות ויש את בג"ץ, אבל כששאלנו על עילות מנהליות אז רצו לבטל כרונולוגית את עילת הסבירות".
בנוסף, השופט גרוסקופף שאל עו"ד ברט "האם אתה אומר שכל מה שהשר עשה ולא תואם את מה שפרסם הוא בחוסר סמכות?", ונציג הכנסת השיב: "תשאלו אותו".
18.6.24
למפכ"ל לא ניתנה האפשרות לדבר, נציג הפרקליטות: "מבקשים להגיש בשמו עמדה בכתב"
עו"ד ענר הלמן, המייצג את הפרקליטות, אמר כי "השר בן גביר חייב לקבל את הייעוץ המשפטי. היה עדיף שהתיקון היה יותר מסודר ומבהיר, ומבחינת היועמ"שית אין מנוס אלא לקבוע את מה שלא נעשה - לקבוע בהנחיות, אחרת לשומרי הסף לא יהיו כלים". הוא הוסיף כי אחרי שלא ניתנה לו האפשרות לדבר בדיון, "אנו מבקשים להגיד עמדה בכתב בשם המפכ"ל".
18.6.24
נציג הפרקליטות בסבב השני: בית המשפט צריך לספק הגנות
הסבב השני של הדוברים החל בדיון בבג"ץ, ונציג הפרקליטות עו"ד ענר הלמן אמר בשם היועמ"שית כי "אם יבוא שר ויגיד אני לא משתמש במכת"זיות, אז יגידו שזה פוליטי? זו הסיבה שטוטאליות היא בעייתית, לכן אנחנו צריכים שבית המשפט יתן הגנות". לדבריו, "המשטרה לא נתונה לפיקוד השר, הוא לא מפכ"ל על. חייב להישאר שיקול כעת אופרטיבי רחב ביותר למשטרה".
18.6.24
נציג הארגון לזכויות הערבים בישראל: השוטר בשטח יחליט האם לפעול בהתאם לשר?
עו"ד עדי מנסור, נציג ארגון עדאלה לזכויות הערבים בישראל, אמר בדיון בבג"ץ כי "החוק מביא לפגיעה בזכויות, הפוליטיזציהה של המשטרה היא באותו תחום אפור שבו השר יכול בעצם לקבוע מדיניות העקרונות עמומים. מצד אחד שיקול דעת מקצועי, ומאידך הנחיות של השר. השוטר בשטח יחליט האם הוא פועל בהתאם לשר או לא? נכנס למצב של עמימות באכיפת החוק". הוא הוסיף: "הסעד שאנחנו מבקשים - ביטול החוק".
18.6.24
השופטת כנפי-שטייניץ על ניגוד עניינים: כמעט כל החלטה של שר נובעת מאינטרסים
השופטת גילה כנפי-שטייניץ התייחסה לטענתו של עו"ד עומרי שגב כי לשר בן גביר יש ניגוד עניינים, ואמרה: "אני מאד מתקשה עם הטיעון הזה של ניגוד עניינים, כמעט כל החלטה של שר נובעת מאינטרסים בכל נושא. אין בהפגנות ייחוד בנושא החלטות אחרות, אנחנו מצפים מהשר לפעול בהתאם לדין".
18.6.24
נציג האגודה לזכויות האזרח: "לשר ניגוד עניינים בכל הקשור לחופש המחאה"
עו"ד יונתן ברמן, המייצג של העותרת האגודה לזכויות האזרח, פתח את דבריו בדיון בטענה כי "לשר ניגוד עניינים מובהק בכל מה שקשור לחופש הביטוי והמחאה. מדיניות שיש לה שיקולים פוליטיים לא יכולה לשחק פה תפקיד". השופט אלכס שטיין: "יש אינסוף דרכים המטיבות עם חופש הביטוי".
18.6.24
נציג מפלגת העבודה: "התיקון נותן לשר סמכויות שלא היו לנציב העליון בתקופת המנדט"
עו"ד עומרי שגב, נציג העותרים מטעם מפלגת העבודה, אמר כי "התיקון נותן לשר סמכויות שלא היו לנציב העליון בתקופת המנדט". לדבריו, "השר טוען כי תכלית התיקון היא הגברת המשילות, אנחנו סבורים שעם כל הכבוד לכך התכלית האמיתית הנסתרת היא להיות 'מפכ"ל על'. ראינו הרבה מאד דוגמאות לכך. יש מסה קריטית של תשתית עובדתית שמראה מה הייתה מטרת החוק ומה השימוש שנעשה בו".
18.6.24
השופט סולברג: "ביטול חוק - האופציה האחרונה, לא ראשונה"
עו"ד אלירם בקל, המייצג את העותרים מיש עתיד, שאל את השופטים "מה נתלה על הקיר בבית הספר לשוטרים? את פקודת המשטרה או את פסק הדין שיינתן אחרי הדיון?". השופט פוגלמן השיב: "נתלה את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו", והשופט נעם סולברג אמר כי "השוטרים למדו שיעורי אזרחות בתיכון. אנחנו לא ממהרים לבטל חוקים ואנחנו לא עושים את זה כל שני וחמישי. ביטול חוק הוא האופציה האחרונה, לא הראשונה".
18.6.24
נציג הח"כים שעתרו מיש עתיד: המשטרה היא חלק מהרשות המבצעת, לא של הממשלה
עו"ד אלירם בקל, המייצג את יואב סגלוביץ ומיקי לוי מיש עתיד, שעתרו גם כן: "הפגיעה בזכויות היסוד היא קשה. שיקולים פוליטיים שמנקודת מבט אזרחית נתפסים כשיקולים שנועדו לקדם אג'נדה". הוא הוסיף כי "מדברים על אמון הציבור במשטרה. כשאזרח רואה שוטר כנגד עיניו הוא לא אמור לזהותו ממפלגה מסוימת הוא כבעל אג'נדה. המשטרה היא חלק מהרשות המבצעת, היא לא של הממשלה. כך אמר אהרון ברק".
18.6.24
המפכ"ל מחוץ לדיון בבג"ץ: חשש כבד לעתיד משטרת ישראל כמשטרה מקצועית וא-פוליטית
מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי יצא מהדיון, לאחר שנקבע כי לא יוכל לדבר במהלכו, ואמר: "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית וא-פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות. הכוונה שלי הייתה פה לייצג את משטרת ישראל, אני לא בא פה בתור פרסונל כרגע מול שר כזה או אחר, אלא פשוט להציג את עמדתנו כמשטרה ואת המשמעויות וההשלכות של מה שהחוק הזה, הגדלת הסמכויות, עשויות להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל. ביקשתי להציג את דבריי בפני בית המשפט המכובד, אני מכבד את החלטתו. את המסר שלי אני אעביר מילה ומילה גם לבית המשפט ויפורסם בהמשך".
המפכ"ל שבתאי מחוץ לאולם בית המשפט
18.6.24
העותר: נפתחה חקירה נגד מאי גולן - השר אמר 'מה פתאום'. מה יעשה החוקר?
נציג התנועה לאיכות השלטון, העותר אליעד שרגא, התייחס בדיון לחקירה שנפתחה נגד השרה מאי גולן: "אתמול היועמ"שית נתנה הנחיה לחקור את מאי גולן, והשר אמר 'מה פתאום זו חקירה פוליטית'. מה יעשה החוקר?". השופטת יעל וילנר אמרה כי "השאלה היא אם האירוע הזה נעשה בגלל שהשר חושב שיש לו סמכות להתערב בחקירה פרטנית".
18.6.24
התנועה לאיכות השלטון: "החוק מייצר מיליציה שנשלטת על ידי 'מפכ"ל על'"
העותר אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון אמר בבית המשפט כי "החוק נותן לשר שליטה מלאה במשטרה, משל הייתה שלו ולא של המדינה". לדבריו, "התיקון מייצר למעשה מיליציה שנשלטת על ידי 'מפכ"ל על'. זה מתחיל ממעצרים, ראינו איך בשנה האחרונה נעצרו כ-1,500 איש אבל הוגשו רק שבעה כתבי אישום. יש להם רישום פלילי וזה כתם לכל החיים".
18.6.24
נציג הפרקליטות העלה את בקשת המפכ"ל לדבר בדיון. עו"ד של בן גביר: הוא לא רלוונטי
בשם היועמ"שית העלה עו"ד ענר הלמן, נציג הפרקליטות, את בקשתו של מפכ"ל המשטרה יעקב שבתאי לדבר בדיון. עורך דינו של בן גביר מתנגד: "הוא מגיע ממניעים זרים, הוא לא רלוונטי ועדותו לא רלוונטית. אני לא רוצה להיכנס לדברים שעלולים להביך את המפכ"ל, אבל אני מזכיר שהוא למעשה הודח".
פוגלמן קבע: "לא נשמע אותו בשלב זה, אבל נאפשר לו להגיש תגובה".
המפכ"ל ביקש לדבר. עו"ד של בן גביר: לו רלוונטי
(צילום: בג"ץ)
18.6.24
השופט פוגלמן: מעצר בלי כוונה להעמיד לדין - פגיעה שאי אפשר לתקן
עו"ד ענר הלמן, נציג הפרקליטות בשם היועמ"שית, אמר בדיון כי "ההפגנות הן נגד הממשלה, וחייבים לשמור על שיקול דעת אופרטיבי קונקרטי של המשטרה". השופט פוגלמן אמר: "כשאדם נעצר בלי לכוונה להעמידו לדין זו פגיעה נוראית בזכויותיו, אי אפשר לתקן את זה. ביקורת שיפוטית היא גורם מרסן, אבל במציאות לא הכל מגיע לבתי המשפט". השופטת גילה כנפי-שטייניץ הוסיפה: "אתם מדברים על הנחיות ועולה שאלת האחריות של השר, אבל אין אחריות בלי סמכות".
18.6.24
נציג הפרקליטות: "זה לא תיק רגיל - אי אפשר לתקן פגיעה בזמן אמת"
נציג הפרקליטות עו"ד ענר הלמן אמר בדיון כי "זה לא תיק רגיל, מדובר בסמכויות בזמן אמת - אי אפשר לתקן פגיעה בזמן אמת". לדבריו, "צריך להיות מאוד זהירים כשניגשים לזה. אם המשטרה תהפוך למשטרה פוליטית - המשטר כבר לא יהיה דמוקרטי. אלו חוקים שהשפעתם גדולה".
18.6.24
השר קרעי נגד הדיון בבג"ץ: "לא דמוקרטי, אי אפשר לקבל את זה"
שר התקשורת שלמה קרעי התייחס לדיון המתנהל כעת בבג"ץ, ואמר כי "אפשר לאהוב את החוק ואפשר להיות נגדו - זו דמוקרטיה. אי אפשר לקבל את זה שאחרי עשרות שעות של דיונים ומאבקים פוליטיים וציבוריים הכנסת הכריעה, העם אמר את דברו - ואז באים כמה שופטים וחושבים שהם יכולים לפסול אותו.
"זה בלתי נתפס. זה לא דמוקרטי. זה קורה בכל נושא שבעולם, כולל בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה ולעתידנו כאן במדינה היהודית והדמוקרטית. חייבים לעצור זאת אחת ולתמיד. אחרת באמת שאין טעם לקיים בחירות בישראל יותר".
18.6.24
נציג הפרקליטות: "בואו נעזוב את השר - אין בחוק בלמים"
נציג הפרקליטות עו"ד ענר הלמן, אמר בשם היועמ"שית כי "הלמן: אסור לבחון את החוק על סמך מי השר היום, בסוף בעוד חמש שנים אולי יהיה שר אחר. בואו נעזוב את הממשלה ואת השר, אין בחוק בלמים".
הוא הוסיף כי "השר לא אמור להתערב בחקירה - נקודה. אין בלמים, זה הדבר הכי רגיש". לדבריו, "בחוק לא מגדירים מהי מדיניות. פקודת המשטרה מוצבת על הלוח בבית הספר לשוטרים, אני מתקשה לראות שם את כל פסקי הדין של העליון".
"אסור לבחון את החוק על סמך מי השר היום"
(צילום: בג"ץ)
18.6.24
עו"ד הלמן, בשם היועמ"שית: פקודת המשטרה מעלה שאלות גדולות במדינה דמוקרטית
עו"ד ענר הלמן, נציג הפרקליטות בשם היועמ"שית, אמר בדיון כי "התיק הזה מדיר שינה מכל אזרח ישראלי". לדבריו, "לא סתם כמעט לא נוגעים בפקודת המשטרה, היא מעלה שאלות גדולות מאוד במדינה דמוקרטית. המשטרה היא כלי ייחודי במדינה. היא שומרת על הסדר ומקיימת חקירות פליליות, לכן היא לא גוף רגיל - אלא גוף מרכזי במערכת אכיפת החוק".
הוא הוסיף כי "זה כמעט בלתי מתקבל על הדעת לעשות תיקון כזה בחוק תוך 15 ימים. נציגי היועמ"שית אמרו - אסור לעשות את זה במהירות, צריך עבודת מטה".
18.6.24
עו"ד העצני: "אם היה מדובר בשר ברלב לא היינו פה"
השופט יחיאל כשר אמר כי "צריך להחליט מה זה מדיניות כללית", ועו"ד נדב העצני טען: "התיק הזה לא היה בא לעולם אם לא היה מדובר בשר הספציפי הזה. אם היה מדובר בשר ברלב לא היינו פה. תמיד היה מתח בין השר למפכ"ל, והמשטרה הייתה עושה מה שהיא רוצה".
18.6.24
ח"כ סגלוביץ ל-ynet: "בן גביר הוא שר בלתי כשיר שצובע את המשטרה בצבעים פוליטיים"
ח"כ יואב סגלוביץ (יש עתיד) מתח ביקורת על השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובריאיון ל-ynet כינה אותו "שר בלתי כשיר שצובע את המשטרה בצבעים פוליטיים". לדבריו, "כשיושב עבריין על כיסא, הוא מתנהג ככזה. הסיפור של העציץ, בן גביר הוא עציץ - בכל הקשור לענייני משרדו. הוא לא מתפקד, רק שצריך להגיע לעימות עם המערכת המשפטית הוא מתפקד. השוטרים שווים יותר מהתנהגותו של בן גביר".
על העתירה לבג"ץ אמר: "היה תנאי פוליטי לפני הממשלה הזאת לתיקון פקודת המשטרה. לשרים הקודמים לביטחון הפנים הייתה מדיניות, לבן גביר אין מדיניות. הוא מדבר על הפעלת הכוח וזה חציית קו אדום במדינה דמוקרטית. המשטרה אינה של הממשלה. השר בן גביר מנטרל ומנסה לנטרל את עצמאות המשטרה" .
סגלוביץ: "בן גביר הוא עציץ בכל מה שקשור לענייני משרדו"
(צילום: אלכס גמבורג, אסף חן)
18.6.24
השופט אלכס שטיין: "המילה 'חקירות' בחוק מטרידה". בן גביר ניגש לעורך דינו
השופט אלכס שטיין התייחס לחלק בחוק פקודת המשטרה המדבר על סמכותו של השר בנוגע לחקירות, ואמר: "המילה 'חקירות' מטרידה אותי. יש שיטת משפט שבה יש סעיף כמו בחוק שאומר שלשר יש סמכות להוות מדיניות כללית בתחום?". השר בן גביר, שנכנס לאולם באמצע הדיון, ניגש אז לעורך דינו וקרא: "מה אני? עציץ?".
השר מגיע לדיון
18.6.24
עו"ד של בן גביר: "על חסימת כבישים צריכה להיות מדיניות שיוויונית". פוגלמן: "מי קובע אותה?"
עורך דינו של בן גביר אמר בדיון כי "על חסימת כבישים צריכה להיות מדיניות שיוויונית. האם אפשר לעצור את המדינה באופן מוחלט? זה המתח בדמוקרטיה". השופט פוגלמן הגיב: "השאלה היא מי צריך לקבוע את המדיניות. מפקד המחוז או הנחיית שר שמפרה את האיזונים בשיקול הדעת של המפקד?".
18.6.24
עו"ד העצני: חקירות מחוץ לתחום? משטר לא דמוקרטי. המשטרה עצמאית רק בדיקטטורה
במהלך הדיון אמר עו"ד נדב העצני, המייצג את השר לביטחון לאומי, כי "אם נגיד שהחקירות מחוץ לתחום נלך למשטר לא דמוקרטי". לדבריו, "למשטרה יש כוח אדיר גם בתפקודה כרשות חוקרת, אם נצא מנקודת הנחה שנציגי העם חייבים להשגיח על כל אלו שיש להם כוח אדיר - זה גם מי שחוקר. צריך למצוא את נקודת האיזון. המשטרה לא עצמאית בשלטון דמוקרטי, היא עצמאית בדיקטטורה".
18.6.24
עו"ד של השר בן גביר: "אין בעיה עם החוק, רמת הספינים דרמטית - ביהמ"ש לא מסוגל להתמודד"
עורך דינו של השר בן גביר טען כי בית המשפט לא צריך לדון במעשיו של השר, אלא לבחון את החוק עצמו. "לא פוסלים חוק אם השר חרג מסמכותו - פונים לבג"ץ", אמר עו"ד העצני. השופט גרוסקופף הסביר: "אנחנו לוקחים בחשבון איך החוק מופעל הלכה למעשה", והעצני השיב: "דרך הניתוח הזה נפסלה. יש איך לברר מי צודק בחילופי האשמות בין המפכ"ל לשר? רמת הספינים כל כך דרמטית שבית המשפט לא מסוגל להתמודד איתם. אין בעיה עם החוק".
18.6.24
עורך דינו של בן גביר: "מנסים להסית את הדיון מתקפותו של החוק"
עו"ד נדב העצני, המייצג באופן פרטי את השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר בעתירה על פקודת המשטרה, האשים כי "אתם מנסים להסית את הדיון מהסוגייה שעל הפרק - תקפותו של החוק. הדיון הוא התיקון לחוק, האם הוא תקין או לא. כל אחד מהניסיונות מלמד רק דבר אחד: שמנסים להסיח את הדעת ממניעים זרים כתוצאה מחולשת הטיעונים".
18.6.24
נציג הכנסת טען: "אתם שואלים על מקרים תיאורטיים", השופט השיב: זו העתירה
השופט גרוסקופף שאל את נציג הכנסת: "לפי החוק - השר לא יכול לתת הנחיות להפגנות?", שהשיב: "מפקד המחוז אחראי על סדר בהפגנות". גרוסקופף הקשה: "ואם השר קובע שבהפגנות באופן כללי יש מדיניות שאסור לחסום צירי תנועה, זו לא התערבות בשיקול הדעת של מפקד המחוז?", והנציג טען כי "כבודם שואלים שאלות על מקרים תיאורטיים".
נציג הכנסת: שואלים על מקרים תיאורטיים. מתוך הדיון בבג"ץ
(צילום: בג"ץ)
לאחר מכן ציין השופט כי "זה לא תיאורטי, זו העתירה", והנציג עו"ד ברט אמר: "הפרשנות של גבולות השר להתוות מדיניות לא אחידה בכל הנושאים. בנושא ההפגנות אני יכול לחשוב גם על דוגמאות שבהם לא תהיה מחלוקת. היו מקרים שבהם היה השר צריך להתערב".
18.6.24
פוגלמן: הליך חקיקה מהיר, המלצת הוועדה לא מולאה
השופט פוגלמן טען כי "היה פה הליך חקיקה מהיר, שבסופו לא מולאה המלצת ועדת צדוק (שדנה בפקודת המשטרה - ג"מ). נניח שהשר ינחה מדיניות לתעדף חקירות על כניסה לציר תנועה, אבל היועמ"שית תקבע שאין מדיניות להעמדה לדין על חסימת כביש - זה מצב של התנגשות. החוק לא נותן מענה".
18.6.24
השופטת שאלה על מקומו של השר במחלוקת עם הייעוץ; נציג הכנסת: "בסמכותו לקבוע מדיניות"
השופטת גילה כנפי-שטייניץ ציינה בדיון כי "בתחום החקירות יש הנחיה של היועמ"שית ופרקליט המדינה לפתוח בחקירות רגישות כמו בנושא המרדה", ושאלה: "איפה מקומו של השר בעניין הזה לפי החוק? ובמקרה של מחלוקת עם היועץ?". עו"ד ברט, המייצג את הכנסת, השיב: "אם השר יסבור שצריך לשנות דברים - יש לו סמכות לקבוע מדיניות כללית".
השופט עופר גרוסקופף ציין: "הסדירו בחוק רק היבט אחד. השר אפילו לא מחויב בהסכמה". ברט: "בנושא חקירות סמכות השר יותר מצומצמת".
18.6.24
נציג הכנסת: "החוק לא מעניק לשר סמכות להתערב בהחלטות המשטרה"
הדיון על התיקון לפקודת המשטרה, שמגביר בין היתר את מעורבתו של השר איתמר בן גביר בפעולת המשטרה, החל הבוקר בבג"ץ. נציג הכנסת עו"ד יצחק ברט אמר: "עמדתנו - החוק מעגן את סמכות השר להתוות מדיניות בהתאם להמלצות ועדה שדנה בעניין. הוא לא משנה את חלוקת הסמכויות בין השר לקציני המשטרה ולא מעניק לו את הסמכות להתערב בהחלטות אופרטיביות של המשטרה".
עו"ד ברט ביקש כי במעמד הדיון לא יעשה שימוש בביטוי "דרג פוליטי", שכן לטענתו זה "אינו ביטוי מקובל לשרים, והתיאור הזה הפך שגרתי". השופט עוזי פוגלמן, שעומד בראש הרכב השופטים: "אנחנו לא במטריה רגילה, אנחנו במטריה של עצמאות המשטרה".
18.6.24
הדיון בבג"ץ על "חוק בן גביר" להשתלטות על המשטרה: הסיפור בקצרה
- תיקון פקודת המשטרה, שזכה לכינוי "חוק בן גביר", מקנה לשר לביטחון לאומי סמכויות נרחבות, ומציע שמשטרת ישראל תהיה נתונה למרות הממשלה.
- לחוק פוטנציאל לפגיעה קשה בדמוקרטיה, והוא עלול להוביל לפוליטיזציה של המשטרה, לפגיעה בזכויות אדם ולחיסול עקרון שלטון החוק. במערכת המשפט חוששים שיאפשר לשר להפעיל את המשטרה לצרכים פוליטיים, תוך פגיעה בעצמאותה ובמקצועיותה.
- היועמ"שית קבעה שהתיקון אינו חוקתי, ודורשת מבג"ץ לבטלו. היא מזהירה מפני "אפקט דומינו" שיוביל לפגיעה במערכת המשפט כולה.
- בן גביר התערב בהתנהלות המשטרה: למרות הוראות בג"ץ, בן גביר הנחה ישירות את סגנו של המפכ"ל לא לאבטח שיירות סיוע לרצועת עזה וחילק הוראות לקצינים בשטח. התנהלות זו עלולה להפוך ללגיטימית אם החוק יאושר.
- המתיחות סביב סעיף "הממלכתיות": בן גביר סירב לכלול בחוק סעיף המבהיר שהמשטרה תפעל מתוך שיקולי ממלכתיות, כלומר באופן אובייקטיבי ושוויוני. סירוב זה מעורר חשש כבד בקרב גורמים רבים.
להמשך קריאה
