יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, פסל אמש (רביעי) את מועמדותו של עמיחי שיקלי, ששוריין במקום ה-14 בליכוד, בבחירות הקרובות. זאת מאחר שלדברי השופט עמית, שיקלי היה אמור להתפטר מהכנסת כבר עם ההכרזה עליו כפורש מימינה באפריל - והתמודדותו בבחירות, אחרי שפעל נגד סיעתו בכנסת, "תהפוך את החוק לפלסתר". בליכוד מסרו כי יערערו על ההחלטה לבית המשפט העליון.
שיקלי הגיש את התפטרותו מהכנסת ביולי האחרון, כמה חודשים לאחר שהופרש ממפלגת ימינה. הוא עתר בזמנו נגד ההחלטת ועדת הכנסת להפרישו בטענה כי התקבלה באופן לא ענייני, ובית המשפט המחוזי בירושלים הציע פשרה שבמסגרתה שיקלי יפרוש מהכנסת, ימשוך את העתירה ויוכל להתמודד בבחירות, אבל רק בכפוף לאישור יו"ר ועדת הבחירות - במידה שיחשיב את התפטרותו כאילו הייתה "בסמוך" להפרשה. הערב החליטה כאמור ועדת הבחירות ששיקלי היה אמור להתפטר כבר באפריל 2022, אז הוכרז כפורש.
4 צפייה בגלריה
"התפטרות שיקלי לאחר ההחלטה להפרישו באפריל 2022 הייתה מתבקשת". השופט יצחק עמית
(צילום: שלו שלום)
ההחלטה התקבלה בעקבות עתירת מרצ, שפורסמה לראשונה ב-ynet. בעתירה נטען כי יש לפסול את שיקלי "מכוח הוראות סעיף 6א' לחוק-יסוד: הכנסת, האוסר על חבר הכנסת שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, להיכלל בבחירות לכנסת שלאחריה, ברשימת מועמדים שהגישה מפלגה שהייתה מיוצגת על ידי סיעה של הכנסת היוצאת". ח"כ גבי לסקי, שיזמה את העתירה, אמרה כי "התיקון לחוק יסוד הכנסת נחקק כדי למנוע קניית שלטון בתמורה לשירון וטובות הנאה. המפלגה הביביסטית ממשיכה לפגוע בשלטון החוק ולזהם את המערכת השלטונית עם השריונים שלה".
בהחלטת ועדת הבחירות אמש נכתב: "בנסיבות התנהלותו של שיקלי לאורך כל הדרך, הטענה כי יש לראות בהתפטרותו לאחר משיכת הערעור התפטרות 'בסמוך לפרישתו', עושה את החוק לפלסתר. שיקלי פעל מהרגע הראשון לכינונה של הממשלה בניגוד לעמדת סיעת ימינה. במישור הכמותי ובמישור האיכותי הצביע עם האופוזיציה החל מתחילת הדרך ועד סופה, לרבות בהצבעות חשובות בנושאים שלכאורה עומדים אפילו בניגוד לעמדתו הערכית-אידאולוגית שלו עצמו. במצב דברים זה, שעה שכל העם רואים את המראות ואת הקולות, והאזרח הסביר רואה בשיקלי כמי שפרש כבר בשנת 2021, התפטרותו לאחר החלטתה של ועדת הכנסת בחודש אפריל 2022 הייתה מתבקשת".
שיקלי מסר ל-ynet כי מדובר ב"החלטה הזויה, עוול שאין כדוגמתו". לדבריו, "הייתה פשרה ואמרו לי להתפטר בתוך ארבעה ימים, ולכן העליתי על דעתי חבירה לליכוד. אם הייתי חושב שיפסלו אותי, הייתי מקים רשימה עצמאית. עכשיו כשאין לי יכולת להתמודד עצמאית, פתאום מקבלים החלטה הזויה כזאת? זו החלטה פוליטית שמשרתת החלטה פוליטית אחרת. מאה אחוז פוליטית. לוקחים פסיקה של בית משפט מחוזי עם שלושה שופטים, והופכים אותה לבדיחה?". נציין כי גם בית המשפט המחוזי ציין כי התמודדותו של שיקלי במסגרת מפלגה אחרת מותנית באישור יו"ר ועדת הבחירות.
מנגד, העתירה שהגישה מרצ נגד מועמדות עידית סילמן, ששוריינה במקום ה-16 בליכוד, נדחתה - והיא תוכל להתמודד בבחירות. במרצ טענו שח"כ סילמן פרשה מסיעת ימינה ולא התפטרה בסמוך לכך, בדומה לשיקלי. כמו כן, במרצ טענו שהשריון של סילמן הוא "שוחד פוליטי", וכי היא קיבלה אותו תמורת פירוק הקואליציה.
ועדת הבחירות לא קיבלה את העתירה בנימוק שאין לראות בסילמן כפורשת: "דרך המלך היא שסיעה תגיש לוועדת הכנסת בקשה להכריז על חבר סיעה כפורש. מכיוון שימינה לא ביקשה להכריז על סילמן כפורשת, ולראשונה צד שלישי (סיעת מרצ) מבקש זאת, ראוי שוועדת הכנסת תקבע אם צד שלישי יכול לבקש הכרזה על פרישה. מטעם זה, ובהעדר פנייה של סיעת ימינה, סבורה היועצת המשפטית של הכנסת כי יש לדחות את הבקשה".
עוד נכתב: "במקרה שלפנינו, גם יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שסבור כי יש לו סמכות להכריז עליה כפורשת, הגיעה למסקנה כי אין לראות בח"כ סילמן כפורשת. זאת, בין היתר בגלל שסיעת ימינה לא ביקשה בשום שלב להכריז עליה כפורשת, ובשל מיעוט הפעולות שסילמן נקטה נגד סיעתה, ובכלל זה, שתי הצבעות בלבד נגד עמדת סיעתה".
התנועה לאיכות השלטון עתרה גם היא נגד סילמן, בטענה כי מועמדותה ברשימת הליכוד מקורה בהסכם בדבר רשימת מועמדים שנעשה 90 יום ויותר לפני יום הבחירות לכנסת. עם זאת, ועדת הבחירות קבעה שסעיף 57א לחוק הבחירות, שאוסר על הסכם כזה, לא קובע מה הסנקציה של הפרת האיסור.
במרצ חגגו את ההחלטה ומסרו: "מדובר בהישג אדיר לעתירת מרצ וח"כ גבי לסקי. נמשיך לשמור על טוהר הבחירות ולהיות שומר הסף נגד השחיתות הפוליטית. ברכות לח"כ לסקי ולעו"ד אורי הברמן שהגישו את העתירה". מהליכוד, מנגד, נמסר כי מדובר ב"החלטה אבסורדית שמהווה פגיעה חמורה בדמוקרטיה. נגיש ערעור לעליון".
היום בשעות הצהריים יתקיימו דיונים באשר לבקשות פסילה נוספות של שתי רשימות - רע"מ ובל"ד. נגד רע"מ הוגשו עתירות על ידי פורום המשפחות השכולות "בוחרים בחיים" וארגון "עד כאן - צעירים למען ישראל", ונגד בל"ד הוגשה עתירה על ידי רשימת ״אנחנו ביחד - לסדר חברתי חדש". יו"ר ועדת הבחירות, השופט יצחק עמית, יידרש להכריע האם לאפשר למפלגות הללו לרוץ בבחירות הקרובות או לא. בשונה מבחירות קודמות, הפעם לא הוגשה עתירה לפסילת מפלגת "עוצמה יהודית" של ח"כ איתמר בן גביר.
פורסם לראשונה: 20:22, 28.09.22
