3 צפייה בגלריה
"אפשרות סבירה שהומופובים יחזיקו בעמדות מפתח בכנסת הבאה". שמשת רכב של אחד ממארגני מצעד הגאווה בנתיבות השנה, שנופצה במחאה
(צילום: גיא יחיאלי)
כמעט ואין להם ייצוג במפלגות שמתמודדות לכנסת הבאה, מפלגות מהימין מבקשות לפגוע בזכויותיהם, והמאבקים שלהם נעדרים כמעט לחלוטין מהקמפיינים ומצעי הבחירות: מחקר שנערך לקראת הבחירות במכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב באגודה למען הלהט"ב, מצא ש-87% מחברי הקהילה הגאה חוששים מפגיעה בזכויותיהם בכנסת הבאה.
יו"ר האגודה למען הלהט"ב, הילה פאר, הסבירה כי "הפחד שמרעיד את חברי וחברות הקהילה הגאה הוא שייגזלו מאיתנו את הזכויות שלקח עשרות שנים לזכות בהן. לצערי התרחיש הזה הוא מציאותי יותר מכפי שהאוכלוסייה הכללית מתארת לעצמה. המאבק לשוויון זכויות ומעמד לקהילה הגאה רחוק מלהגיע לסיומו, וברגע הקריטי הזה בזמן, אנחנו עומדים אל מול האפשרות הסבירה שגורמים שסימנו את הפגיעה בלהט"בים כמטרה ייבחרו לכנסת ויחזיקו בעמדות מפתח בעלות כוח והשפעה עצומים".
3 צפייה בגלריה
חברי הקהילה הגאה חוששים, מתלבטים, ונוטים להצביע למפלגות שלא תואמות את תפיסתם הפוליטית. בתמונה: ד"ר סיגל גולדין, הילה פאר, נתנאל שלר ורותם שורק
(צילום: אביב ויצמן, מור רביב, ליאור חורש)
פאר תיארה: "כפי שלמדנו על בשרנו במהלך כל שנות קיומו של המאבק הגאה, כאשר דמויות ציבוריות מסיתות לשנאה ועולבות ללא רסן בחברי וחברות הקהילה, הלך הרוח הציבורי ברחובות משתנה, תקיפות פיזיות נגדנו גוברות, והאפליה בכל פינות ותחומי החיים מתעצמת".
במחקר, שערכה ראש המכון הישראלי לחקר מגדר, ד"ר סיגל גולדין, השתתפו 1,273 בעלי זכות הצבעה שמזדהים כחברי קהילת הלהט"ב, הן מהחברה היהודית והן מהחברה הערבית, בפריסה ארצית ובייצוג של מגוון זהויות מיניות ומגדריות. במדגם הסופי נכללו 1080 משיבים ומשיבות. מהמחקר עולה כי החשש מפגיעה בזכויות חוצה מגזרים פוליטיים של ימין ושמאל.
לצד זאת, מנתוני המחקר עולה כי חשש זה גורם לחלק מחברי וחברות הקהילה המזדהים עם תפיסות ימניות להתלבטות בבחירות, ואף להצבעה למפלגות שלא תואמות בהכרח את דעותיהם הפוליטיות, כמו המחנה הממלכתי ויש עתיד.
ד"ר גולדין הסבירה כי "המחקר מראה שלהט"ב המזדהים עם תפיסות ימין וימין-מרכז, חווים לעיתים קרובות קונפליקט בין 'האני המיני' לבין 'האני הפוליטי'. באמצעות ניתוח הנתונים האיכותניים במחקר זיהינו שתי חוויות מרכזיות של להט"ב ימנים. הראשונה היא חוויית פיצול, כאשר 'האני הפוליטי' נחווה כנפרד, ולעיתים קרובות גם בעל משמעות מרכזית יותר או חשובה יותר מ'האני המיני'.
החוויה השנייה היא חוויה ממשית של קונפליקט בין 'האני הפוליטי' לבין ה'אני המיני'. למשל מי שאומרים, 'אני נקרע בין הרצון שלי לחיות כאן בביטחון, בהקשר הביטחוני-לאומי, לבין הרצון שלי לחיות כאן בחופשית כהומו".
רותם שורק, מנכ"לית "מעברים לקשת הטרנסית"' הוסיפה: "אנחנו רואים ברחבי העולם עלייה של תנועות שמבקשות לקדם אג׳נדות דכאניות, כמו פסילת הפסיקה שאפשרה לבצע הפלות בארה"ב. הערכים האלו לא תואמים את ערכיה של חברה יהודית ודמוקרטית. כבר ראינו חברות כנסת מפגינות נגד ילדים טרנסים. זו האחריות של כל אחד ואחת מאיתנו לצאת להצביע עם הלב שלנו".
לפי נתנאל שלר, מנכ"ל הארגון הלהט"בי-דתי חברותא, "הקהילה הגאה עברה כברת דרך ארוכה לקבלה, הכלה וזכויות. ארגוני הקהילה הלהט"בית-דתית מקיימים קשרים ענפים עם שני הגושים, ומשיגים הבטחות והצהרות תקדימיות. יחד עם זאת, קיים איום ממשי של גורמים קיצוניים ולהט"בופובים שכל מטרתם הוא השמדת הקהילה הגאה והרס משפחותינו". שלר הוסיף: "נמשיך להיאבק במי שמנסה לפגוע בנו ולעודד אותנו להשתנות באמצעות 'טיפולי המרה' הרסניים שיוצרים נזק בלתי הפיך, ונמשיך להיאבק על זכותנו להקים משפחה".
לפי המחקר, אילו הבחירות היו מתקיימות היום, בקרב חברי הקהילה היהודים, מפלגת יש עתיד היא המפלגה בעלת שיעור המצביעים הגבוהה ביותר, כאשר כ-28% מאלו שהשתתפו בסקר היו מצביעים לה. מדובר בעלייה משמעותית, בהשוואה ל-19% שהביעו תמיכה במפלגה בבחירות הקודמות. 22% מהמשיבים אמרו שיצביעו למרצ - בהשוואה ל-26.5% בבחירות הקודמות, 21% למפלגת העבודה, (24% בבחירות הקודמות), ו-7% יצביעו למחנה הממלכתי ו-5% למפלגת הליכוד, בשיעורים זהים לבחירות הקודמות. בנוסף, 3% השיבו שיצביעו לחד"ש-תע"ל, 2% לישראל ביתנו, ו-2% לציונות הדתית.
במחקר נמצא גם כי רק אחד מכל ארבעה להט"בים מזדהה כימני (ימין או ימין-מרכז), בעוד ש-43% מזדהים עם השמאל הפוליטי. 20% מזדהים עם המרכז-שמאל, ו-12% עם תפיסה של "מרכז". עוד עולה כי חברי הקהילה המזדהים כימנים או ימין-מרכז מצביעים לליכוד (25%), יש עתיד (23%), המחנה הממלכתי (17%), הציונות הדתית (8%), ישראל ביתנו (4%) והבית היהודי (2%). 10% מתוך אלו טרם החליטו למי להצביע.
