מועמד אגודת ישראל ביהדות התורה, יצחק גולדקנופף, העריך הבוקר (יום ראשון) בריאיון לישי שנרב ושרון כידון ב-ynet radio כי המשבר ייפתר - והחרדים ירוצו יחד כפי שהיה בעבר. "יש יותר מ-100 שעות עד להגשת הרשימות כדי להגיע להבנות, ואני לא חושב שאנחנו רחוקים", אמר. "זה ייסגר בעזרת השם, כולנו רוצים ללכת יחד ולשמור על הגוש כולו". לימודי אנגלית ומתמטיקה, לדבריו, אינם כה חשובים כפי שהם מוצגים - וההחלטה שלא ללמדם כמו בחינוך הממלכתי היא לא סיבה שלא לתת תקציבים למוסדות חינוך חרדיים.
כשנשאל על הלחץ שמפעיל יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, השיב גולדקנופף כי ראש האופוזיציה מכוון לכך שהצדדים יגיעו לעמק השווה. "הוא אומר שהוא יוצא בקמפיין גדול כדי שגוש הימין יצליח, ושאם אגודת ישראל ודגל התורה לא יתאחדו, הוא עלול להפסיד שבעה-שמונה מנדטים כמו כלום. אז הוא מנסה לדרבן, לזרז ולהסביר, אבל אין לו מעורבות מיוחדת במשא ומתן. הוא לא יכול לפתור את הבעיות שלנו, הוא לא יכול להגיד לאגודת ישראל או לדגל התורה מה לעשות".
העילה לפרוץ הסכסוך ביהדות התורה הייתה מהלך דרמטי של חסידות בעלז להקמת זרם חינוכי חדש, שבו בתי הספר שלה, הסובלים ממצוקה כלכלית, ירחיבו את לימודי הליבה לילדי הקהילה ויסכימו להגברת הפיקוח הממשלתי עליהם, בתמורה להגדלת התקציב מטעם המדינה. הדבר עורר את זעם הרבנים הליטאים, החוששים משינוי סטטוס קוו שבסופו של דבר יפגע בעצמאות החינוך החרדי כולו, ונציגיהם בכנסת הודיעו כי במצב זה לא יוכלו להמשיך את השותפות הפוליטית ההיסטורית עם החסידים.
גולדקנופף התייחס לכך ואמר: "אי אפשר להגיד היום לילד חרדי או דתי - 'אתה לא יכול ללמוד יותר בבניין, אתה תלמד במקלט'. אי אפשר להגיד - 'רק לכם לא בונים מוסדות, אתם תביאו כסף מחוץ לארץ'. אומרים שהילדים החרדים חייבים ללמוד לימודי ליבה. כל המדינה הזו חיה על המילה הזו - ליבה, ליבה, ליבה. אני לא שומע על כל כך הרבה שומרי שבת כמו שאני שומע על ליבה. זה נראה לי ממש איזה משהו מקודש. בהר סיני לא דיברו על זה, וגם בתורה ואחר כך גם בגמרא".
"אני חי במדינת ישראל הרבה שנים, מקום המדינה כמעט", הוסיף. "לא שמעתי שהמדינה מושתית על ליבה, זה גם לא במגילת היסוד שלה ולא במגילת העצמאות".
לאחר מכן טען גולדקנופף כי לימודי הליבה אינם כה חשובים: "אומרים שלימודי אנגלית מקדמים הכול, ושלא תמצאו עבודה אם לא תלמדו אנגלית. ראינו איך התקדמנו. אני רואה איך יוקר המחיה מעמיק, אנשים לא יכולים לקנות חלב או לחם, ולאף אחד אין דיור בר-השגה. חיילים משוחררים לא יכולים לקבל דיור. וכל אלה למדו ליבה". גולדקנופף טען גם כי בחינוך החרדי לומדים "לימודי ליבה" אחרים.
כעת דנים הצדדים במתווה פשרה, במסגרתו שינוי תוכנית הלימוד והתקצוב של מוסדות בעלז ייעשה במסגרת רשת חינוכית חרדית קיימת ולא במסלול חדש, באופן שלא ייתפס כ"פריצת גדר". רשת "החינוך העצמאי", המזוהה עם הזרם האשכנזי, שהיא האכסניה הטבעית לבתי הספר של החצר החסידית, מסרבת מסיבות שונות לקבלם לשורותיה, והמאמצים מתמקדים כעת באפשרות שרשת "בני יוסף" של ש"ס ("מעיין החינוך התורני"), המיועדת בדרך כלל למוסדות ספרדים, תקלוט אותם.
כשנשאל גולדקנופף אם נתניהו הציע לנציג חסידות בעלז להיות משוריין בליכוד, שלל זאת ואמר כי "אני לא הייתי נוכח בכאלה הבטחות".
(צילום: ירון ברנר, בימוי: אסף קוזין, עריכה: גיא פוקס)
בהמשך נשאל על תחבורה ציבורית בשבת, על רקע הניסיון של יו"ר העבודה מרב מיכאלי לקדם את הפעלת הרכבת הקלה בגוש דן בשבת. "עסקתי בתחבורה ציבורית בשבת בתל אביב, בגבעתיים וברמת גן, וזה נסגר מחוסר עניין לציבור. אלה שנוסעים בשבת, לא נוסעים באוטובוסים, אלא ברכבים פרטיים ובאופניים. אז להביא כזו הצעה אחרי שלומדים ליבה זה נראה לי קצת מוזר".
על כך שהסקרים מעידים שרוב הישראלים תומכים בתחבורה ציבורית בשבת, השיב: "נראה לי ש-70% מהאזרחים במדינת ישראל שומרים על המסורת, ושבת אצלם זה קידוש, ללכת לבית כנסת, להתעטף בטלית. אתם מדברים איתי על השקעה בתחבורה ציבורית בשבת, כשאנחנו יודעים שזה לא רווחי ושאין בזה שום עניין לציבור, בזמן שיש מאות אלפי ילדים שאין להם מקום ללמוד, הם צריכים לשכור דירות ולומדים במקלטים ובפחונים. לזה אין תקציב, אבל לראות איך ייסעו מחר לים יש תקציב?".
"כל הסיפור הזה הוא לקושש קולות", טען. "אני לא רואה איך הדברים האלה מעשיים".
בשבוע שעבר יצא לדרך ynet radio, הרדיו הדיגיטלי הראשון בישראל שיכלול שידורי אקטואליה יומיים של מגישים מובילים ומגוון תוכניות עם עיתונאי קבוצת "ידיעות אחרונות" ואורחים. תוכלו להאזין לו באפליקציית ynet ובאתר בדף הבית ובאפליקציות הרכב לטלפונים. קטעים נבחרים ותוכניות מלאות יעלו גם לאפליקציות הפודקאסטים.
