היום שאחרי: סיקור הבחירות באולפן ynet, אתמול
(צילום: סטס קופולו)
הגוש של תומכי בנימין נתניהו נחשב אמנם להומוגני, מלוכד ואחיד – אבל הוא מגלם בתוכו שורה של מחלוקות מרכזיות בנושאים נפיצים. כעת, אחרי ההכרעה הברורה לטובת הגוש בבחירות, צפוי נתניהו להקים את ממשלתו השישית, אולם למרות שזו תהנה כנראה מרוב מוחלט – לא ברור אם היא תהיה יציבה מאוד: אם חלק מהמפלגות יחליטו ללכת עד הסוף עם התוכניות שלהן, הדבר עשוי להוביל במהרה להתנגשויות בקואליציה העתידית.
המחלוקות בתוך הגוש צצו כבר במהלך הקמפיין, כאשר המפלגות החרדיות שחששו אז שיו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר שואב מהן קולות יצאו למתקפה חריפה נגדו, והדגישו את העובדה שהוא מתעקש על עליית יהודים להר הבית ודורש לאפשר להם להתפלל שם. החרדים רואים בכך חילול של המקום הקדוש, והאשימו שבן גביר פועל בניגוד לדעתם של רוב הרבנים החשובים, שעמדתם בסוגיה ידועה.
בחירות 2022 – כל מה שצריך לדעת במקום אחד:
• פער של 0.01%: שוויון כמעט מוחלט בקולות לגושים, אבל ניצחון גדול לנתניהו
• הבטחות הממשלה המסתמנת – ומטרת נתניהו: להרכיב אותה תוך שבועיים
• תשע נשים בלבד בקואליציה המסתמנת: "51% מהאוכלוסייה כמעט בלי ייצוג"
• הקולות שהלכו לפח: 13 אלף למתנגדי החיסונים, הפיראטים גברו על אבידר
6 צפייה בגלריה
ראשי הגוש שירכיב את הממשלה הבאה: נתניהו, דרעי, סמוטריץ', בן גביר, גולדקנופף וגפני
(צילום: אלכס קולומויסקי,עמית שאבי,מוטי קמחי,AFP)
מדובר בסוגיה שעשויה להפוך כעת לסלע מחלוקת גם בממשלה העתידית, והמתקפות של ש"ס ויהדות התורה עשויות להתעצם אם בן גביר יחדד את עמדותיו ויתעקש ליישם אותן – קל וחומר במצב ביטחוני נפיץ בעתיד. בצל האופוריה מהניצחון לא נשמעים כעת קולות של מחלוקת, אבל רק בשבוע שעבר תקף משה גפני, מס' 2 ביהדות התורה, את בן גביר וטען כי מדובר ב"איש מתלהם", והזכיר את התקרית שבה שלף אקדח כשהוא מוקף מאבטחים: "הוא נגד הערבים, הוא יוציא אקדח ויעשה את מה שיעשה, יצעק, וייכנס והכול", אמר גפני. "כמו יאיר לפיד. העיקר לעשות קמפיין".
זו לא סוגיית המחלוקת היחידה. גם בעניין המאחזים והבנייה בהתנחלויות, הציונות הדתית ועוצמה יהודית ניצבות הרבה יותר ימינה מנתניהו – ועשויות לאתגר אותו ולייצר לו מחלוקות על בסיס קבוע. נתניהו אמנם הבטיח בעצמו לאחרונה להסדיר את ההתיישבות הצעירה, הכינוי למאחזים ביהודה ושומרון, אך הדבר לא קרה בקדנציות הקודמות שלו, נחשב למורכב ושנוי במחלוקת – ועשוי לעורר זעם בינלאומי. אבל בממשלת ה"ימין על מלא" המסתמנת – שכבר עכשיו מעוררת ביקורת בינלאומית זהירה בעקבות שילובו הצפוי של בן גביר – לא ברור עד כמה מרחב תמרון יהיה לנתניהו.
נושא נוסף שבמחלוקת הוא הרפורמות מרחיקות הלכת שמקדמים בצלאל סמוטריץ' ובן גביר במערכת המשפט. יו"ר הציונות הדתית, נזכיר, הכריז לפני הבחירות על תוכנית נרחבת שבמסגרתה קרא גם לבטל את עבירת המרמה והפרת האמונים – באופן שלדבריו לא ישפיע על משפט נתניהו – אבל מנגד בן גביר עצמו דרש לחוקק חוק צרפתי רטרואקטיבי, כזה שכן יביא לביטול המשפט. סמוטריץ' אמנם יצא נגד היוזמה הזו של שותפו, אבל לפי שעה התוכנית שלו נתקלת בסירוב מצד הליכוד בשל ההשפעה הישירה על נתניהו, שמבקש לבלום יוזמות הקשורות למשפט שלו והצהיר כי הוא מבקש לאפשר לו להמשיך.
סמוטריץ' הכריז מצדו כי קידום התוכנית שלו יהיה תנאי לכניסתו לממשלה. "בלי שנתקן את מערכת המשפט ונחזיר את מרכז הכובד של קבלת ההחלטות לנבחרי הציבור בכנסת ובממשלה – לא נוכל לעשות כלום. לא יהיה מצב שבו הפרקליטות תופרת תיקים לנבחרי ציבור כדי לסלק אותם מהדרך ולהוריד את הימין מהשלטון", אמר בשבוע שעבר בריאיון לאולפן ynet. "הימין עשה הרבה דברים טובים, אבל הוא גם לא עשה המון דברים שצריך לעשות. הוא לא תיקן את מערכת המשפט, והיא היום האתגר הגדול ביותר ליהדות".
6 צפייה בגלריה
סמוטריץ' בחגיגות בליל הבחירות במטה הציונות הדתית. לוטש עיניים למשרד הביטחון, דורש רפורמות משפטיות
(צילום: יובל חן)
6 צפייה בגלריה
נתניהו ורעייתו שרה בחגיגות במטה הליכוד. הבטיח לא להיכנס להרפתקאות ביטחוניות מיותרות
(צילום: AP)
המחלוקת בעניין המשפטי נסובה גם סביב הרצון של בכירים בליכוד ובציונות הדתית לחוקק פסקת התגברות שתאפשר לעקוף את פסיקות בית המשפט העליון, כחלק מהבטחת הבחירות של חלק משחקני הגוש – דבר שייתכן שנתניהו יבקש לעכב.
הסוגיה עשויה להשפיע על זהות שר המשפטים הבא: אמיר אוחנה, שכיהן בעבר כשר המשפטים, הוא אמנם מועמד בכיר ובולט לשוב לתפקיד, אבל מינוי נוסף טבעי למשרה הנפיצה הוא של האיש המקורב ביותר לנתניהו, יריב לוין. סביר להניח שלוין יהיה זה שיקבל את תיק המשפטים אם רק ירצה בו, אולם רק בתנאי שיתרשם שניתן ליישם בו את המהפכה המשפטית שאותה הוא שואף לקדם כבר שנים רבות.
נאומו של נתניהו: "נדאג לכולם"
(צילום: סנטרל הפקות)
רמז למחלוקות העתידיות שעשויות לצוץ בממשלת נתניהו השישית הגיע בנאומו בליל הבחירות, שבו ניסה לשדר מתינות רבה, בניגוד מוחלט לרוח הקרב שלו לאורך הקמפיין. הוא הבטיח אמנם להקים "ממשלה לאומית" שתפעל ב"עוצמה ולא חולשה" – אבל הדגיש כי היא "תדאג לצורכי כולם". כשברקע סמוטריץ' לוטש עיניים למשרד הביטחון, נתניהו הוסיף כי יוביל מדיניות שקולה בנושאים ביטחוניים וכי ישראל "לא תיכנס להרפתקאות מיותרות", וכי ממשלתו תפעל "מתוך דאגה אמיתית ואחריות לכל חייל ואזרח, לכל אמא ואבא שמפקידים בידינו את הבנים שלהם".
למרות המחלוקות שעשויות להעיב על הממשלה העתידית, נתניהו מבקש להשלים את הרכבתה במהירות האפשרית: אמש שוחח עם יריב לוין וביקש ממנו להתחיל כבר עכשיו את השיחות הראשונות בדרך להרכבת הממשלה. המטרה שלו היא לנסות להרכיב ממשלה עד השבעת הכנסת ב-15 בנובמבר, ולהשביע אותה באותו יום. אבל בשל הדרישות המפליגות של השותפות, הסיכוי להצליח בכך עד המועד הזה קטן. בליכוד מתכננים כשלב ראשון להחליף את יו"ר הכנסת מיקי לוי בנציג מטעמם – ומשם ימשיכו במלאכת הרכבת הממשלה, לאחר שזו תוטל רשמית על נתניהו על ידי הנשיא יצחק הרצוג.
בינתיים נמשכת ספירת הקולות, כשעד כה נספרו 89% מהם. כ-530 אלף קולות טרם נספרו, רובם מהמעטפות הכפולות. השאלה הגדולה שנשאלת כעת היא אם בתום הספירה מרצ תמשיך לעמוד מתחת לאחוז החסימה, או שתצליח לעבור אותו ולהישאר בכנסת: נכון לעכשיו, מרצ קיבלה 3.17%, כשאחוז החסימה עומד על 3.25%. במקרה שמרצ תעבור תשתנה מפת המנדטים ומחנה נתניהו יאבד מכוחו – אך צפוי לשמור על הרוב שלו.
חלוקת המנדטים הנוכחית, על פי ספירת 89% מהקולות, מעניקה לגוש נתניהו 65 מנדטים, לגוש הקואליציה היוצאת 50 מנדטים ולחד"ש-תע"ל 5. על פי החלוקה הנוכחית, שעשויה כאמור להשתנות: הליכוד יקבל 32 מנדטים, יש עתיד תקבל 24 מנדטים, הציונות הדתית 14, המחנה הממלכתי 12, ש"ס 11, יהדות התורה 8, רע"מ 5, חד"ש-תע"ל 5, ישראל ביתנו 5 והעבודה 4.
פורסם לראשונה: 22:48, 02.11.22
