ראשי המפלגות תוקפים אחד את השני, אחרים מצטרפים - וכולם משתמשים בסיסמאות, לעיתים בוטות. כך נראה הקמפיין במערכת הבחירות החמישית שאליה ישראל הולכת תוך כשלוש שנים וחצי. אבל מבט אל המערכות שלפני קום המדינה וגם לאחריה, מראה שגם אז נוהלו בארץ קמפיינים סוערים וססגוניים, שבהם המפלגות לא היססו לתקוף את יריבותיהן ולעקוץ אותן.
במערכות הבחירות הראשונות הכרזות והכרוזים היו כלי מרכזי בהפצת התעמולה של המפלגות, מכיוון שהייתה להן השפעה גדולה על הצופה בהיותן חזותיות ובעלות מסרים קצרים וקולעים. טובי הגרפיקאים ובתי הדפוס השונים עמלו על הכנת הכרזות, ולכן מדובר ביצירות מעניינות גם כיום לכל מי שמתבונן בהן. כשבוחנים את הכרזות ניתן לראות את הנושאים שהטרידו את היישוב היהודי אז, ולאחר מכן את מדינת ישראל, ואילו רעיונות הובילו אותם.
במבט שסיפק הארכיון הציוני לכרזות התעמולה בבחירות בשנות ה-50 וה-60 נראה שלא הרבה השתנה בפוליטיקה הישראלית.
לדוגמה, מפלגת מפא"י הציגה את בגין כמנהיג לוחמני-קיצוני, ולעומתה תנועת "חרות" הציגה קריקטורה של ראשי מפא"י בעמידת ראש (רמז לזו של בן גוריון) בתוספת כיתוב מזלזל: "המדיניות המפא"ית". המפלגות הקומוניסטיות פתחו חזית נוספת מול השלטון המפא"יניקי בהאשמה שהוא מתעלם ממצוקתו של הפועל הפשוט. תנועת "חרות" התקיפה את הקומוניסטים, והתריעה מפני הפיכתה של ישראל לסניף של הקרמלין.
מפלגת סצ – רשימת הספרדים ועדות המזרח שקדמה לש"ס, סיפקה מסר שניתן לראות גם היום. היא תקפה את כל המפלגות על כך שהן רק מבטיחות לפני הבחירות, ואחריהן משליכות את ההבטחות לסל. "לקיום ההבטחות, בחרו בנציגיכם", כתבה המפלגה.
מפלגת הפועל המזרחי, חזית דתית לאומית, הציבה חומת אבן שנראית עוצרת צונאמי. "חומה זו", הבטיחה המפלגה הדתית, "תנפץ את כל הנחשולים".
מרוב הכרזות ניתן להבחין מה הסוגייה שעמדה על הכף בבחירות במדינת ישראל הצעירה: יוקר המחייה, התורים וההקצבות. מפלגות רבות הבטיחו שאם ייבחרו, לא יהיו עוד תורים והקצבות, ובכרזה של מפלגת חרות משנת 1950 נראה לעג לראשי מפא"י, החזית הדתית והפרוגרסיבים על התורים הארוכים לרכישת מוצרי בסיס שנוצרו בגלל מדיניות הצנע. בכרזה נראים תורי ענק ליד דוכן ירקות, אטליז וחמאה לחולים. בראש הכרזה נראית קריאה של חרות למצביעיה להעמיד את ראשי מפא"י וחבריה בסוף התור.
בכרזה אחרת משנת 1958 מפא"י ביקשה לבחור ב"רכבת הבטוחה" ביותר, זו שתבטיח תעסוקה מלאה, ייצוב מחירים, ביטוח לאומי, מים לנגב, ועוד. בכרזה אחרת משנת 1951 מבטיחה מפא"י לדאוג לכל ילדי המדינה, ללא קשר למוצאם. בכרזה מצוירים שני ילדים – אחד מהם כהה עור יותר ואחד בהיר יותר, ובראשה נכתב: "אנחנו נדאג לשניהם".
מפ"ם, המפלגה הציונית הסוציאליסטית שהייתה שותפה לממשלות בהנהגת מפא"י, יצאה ב-1959 באזהרה נגד בחירה במנחם בגין המתואר אוחז בנשק. "בגין לשלטון? – איוולת ואסון", צועקת הכרזה, שמזכירה מעט את הקריאות של מפלגות הגוש המתנגד לנתניהו בימים אלה.
כרזת התעמולה של מפא"י, שמסכמת היטב את מה שהתרחש בעבר ואת מה שמתרחש גם היום, היא "כולנו ביחד – אחד נגד השני – קדימה!". הציטוט הזה, שאליו מצורפת קריקטורה של חבורת ילדים שמייצגים את המפלגות השונות בשעת מריבה בעודם משתוללים בחופש הגדול, נראה כמו תיאור ממצה של מה שקורה במערכת בחירות: כל מפלגה מנסה לפגוע באחרת, בנקודות החלשות ביותר שלה.
