ליברמן בליל הבחירות
(צילום : גיל יוחנן)
אחרי הבחירות ישב אביגדור ליברמן עם הנהלת משרד האוצר. באופן כללי, במשרד האוצר, הפקידים חפויי ראש. אחרי שנים רבות הגיע שר אוצר שמחולל רפורמות, שמגבה אותם, שיש לו כוח אמיתי. תיכף הוא הולך.
אני מציע שתזיזו את השעון אחורה, אמר להם ליברמן בחיוך הדק שלו. "תזיזו אותו 2,000 שנה אחורה. כי זה מה שהקואליציה הזו תעשה לכם". הוא נהנה, אני מעריך, לראות את הפקידים מתפתלים. שאלתי אותו אם סמוטריץ' יהיה שר האוצר הבא. "נתניהו צריך להיות מתאבד שיעי כדי לתת לחרדים את ועדת הכספים, ולסמוטריץ' את האוצר. סמוטריץ' לא יראה אותו ממטר רגע אחרי המינוי".
הוא מעריך שהקואליציה החדשה תיתקל בצרות צרורות. שנתניהו מבין היטב את מצוקתו מול הקיצוניים בממשלתו. שארצות-הברית תפעיל על ישראל "לחץ פיזי בלתי מתון", כלשונו. "כבר שלחו לי שליח, חבר מרכז ליכוד, לבדוק אם ארצה להצטרף", אומר ליברמן. "תרשום. אמרתי להם שאין בעיה – אחרי שנתניהו פורש". בהמשך השיחה הוא הוסיף את דרעי וגולדקנופף. "אין על מה לדבר", כלשונו.
הוא הודיע לי שהוא מתכוון להיות בכנסת. "אני לא אפספס דיונים, אעשה כל מה שאפשר להיות אופוזיציה". שאלתי אותו איך זה קרה, כה מהר, שהוא נהיה אופוזיציה. מה קרה לגוש, שאלתי. הוא נאנח אנחה קלה. מה לא קרה, השיב.
הטור המלא של נדב איל - היום במוסף לשבת של "ידיעות אחרונות"
