עד היום יושב המטה המרכזי של המפלגה הקומניסטית בנצרת. התושבים עוד זוכרים את הדגלים האדומים שהתנוססו כאן במשך שנים רבות, מאז קום המדינה. "תמיד לעיר היה מעמד חשוב בזירה הפוליטית הארצית", הסביר עובר אורח בשוק הישן שבעיר. בינתיים, ראש העיר נצרת עלי סאלם אמר לאודי סגל ודוריה למפל בריאיון ל-ynet radio כי יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו הוא האדם המתאים ביותר לעמוד בראש ממשלת ישראל - גם לפי האינטרסים של החברה הערבית.
סאלם אמנם התחמק משאלות על יחסו של נתניהו לחברה הערבית ולתקצובה, אך שיבח אותו: "מה שהוא מדבר הוא עושה". כשנשאל אם נתניהו הוא הפתרון לבעיה הפלסטינית, השיב סאלם: "אתם תראו שכן".
נצרת, או כפי שהיא מכונה בקרב ערביי ישראל - בירת הציבור הערבי או עיר הבשורה, היא העיר הערבית החשובה ביותר במדינה ומהווה מרכז כלכלי, תקשורתי ותרבותי משמעותי בקרב החברה הערבית. במערכות בחירות, העיר תוססת אף יותר, שכן היא סממן חשוב להלך הרוח הפוליטי בישראל.
ב-1975 התמודדה המפלגה הקומוניסטית על ראשות העירייה וזכתה בניצחון מוחץ. מאז, המפלגה שהפכה לימים לחד"ש, הכתיבה את הטון וקבעה את המדיניות הכללית של ערביי ישראל. למנהיג הדגול תופיק זיאד, יליד נצרת וראש העיר המיתולוגי שהיה בתפקיד במשך 19 שנים, חלק גדול בהעצמת חד"ש בקרב הציבור הערבי.
ב-2013 קרה מהפך בלתי צפוי, וחד"ש חטפה מכה קשה כשממלא מקום ראש העיר ואיש רע"מ, עלי סלאם, הקים רשימה חדשה שכעת מזוהה עם מפלגת רע"מ. וכך, בתום קרב קשה ששינה את פני העיר - ובעיקר הוציא את השד העדתי מהבקבוק - נפלה חד"ש מגדולתה.
וכעת? ניתן ללמוד על המצב מהפרלמנטים בשוק הישן של העיר שמתכנסים כבר בשעות הבוקר המוקדמות. המפלגות הערביות הן הנושא החם כאן בימים האלה, בעיקר פירוק הרשימה המשותפת. "החלום שהתפוגג" הם קוראים לזה כאן.
פגשנו באמצע השוק את הפרלמנט המרכזי של אבו עובדייה, שבעיקר כועס על המפלגות הערביות. "המפלגות הערביות לא התאחדו, חבל על הקולות שלנו", הוא זעם, "אני מבין שיש הבדלים בין הקומוניסטים לתנועה האיסלאמית, אבל מה שהעם רוצה זה שהם יישארו מאוחדים, זה מחזק את התחושה הלאומית". לדבריו, "אנחנו הצבענו להם והם באים לריב על דברים שלדעתנו הם שטותיים, לכן יש הרבה אנשים שלא רוצים להצביע כי נמאס להם מכל המחלוקות. אנחנו רוצים את האינטרס הכללי של כל הערבים, וזה להילחם בפשיעה ולהחזיר את תחושת הביטחון האישי. בעקבות המחלוקות הם שכחו את העם".
עזמי חאמד, גם הוא חלק מיושבי הפרלמנט, הוסיף: "הצבעתי למשותפת על מנת שישרתו אותנו, יש כבר חרם על הבחירות. יש אנשים שלא רוצים להצביע כי הם מבינים שאיתנו או בלעדינו אין השפעה. כשהיינו 15 או 13 מנדטים היה לנו כוח פוליטי גדול. מעניינת אותנו רק אחדות".
בשאלה על התמיכה בקואליציה הדעות חלוקות. "אם הרשימה הייתה מאוחדת לא היינו צריכים את הקואליציה", אמר חאמד. ואילו אבו עוביידה טען אחרת: "מה זה יעזור לנו אם נמשיך להיות באופוזיציה?". חאמד נזכר שלפני ארבע שנים תושבי נצרת לא נהרו לקלפיות ופעילי המפלגות התחילו לבקש מהתושבים לצאת ולהצביע. "זה מה שיהיה גם הפעם", קבע נחרצות.
אום המאם ששמעה אותנו מדברים עצרה וקטעה את השיח בלהט. "אני הראשונה שלא אצביע", הצהירה, "את רואה באיזה מצב אנחנו נמצאים וזה מה שהם עושים לנו? גם אם יישבעו בקוראן - הם כולם שקרנים. שלא יתמודדו, זו פשוט בושה לנו שהם שם". הנחרצות שלה החזירה לשולחן הדיונים את הסוגיות הלאומיות. "אין יותר קשה מלהיות ערבי ישראלי, אין לנו מולדת לאומית", אמרו חברי הפרלמנט, "אפילו לסורים יותר קל כי יש להם מולדת ברורה, אנחנו אין לנו גם קבוצת כדורגל. יש בעיה עם תחושת השייכות".
על פניו, נראה שברע"מ לקחו את נצרת כפרויקט בבחירות הללו. "אנחנו עושים חוגי בית, המפלגה דאגה באופן מיוחד לעיר דרך תקציבים בתוכנית ההעצמה לצמצום הפערים. אצלנו יש נחת ושקט בעניין הרשימה, לא כמו מה שהיה במשותפת", אמר פאדי עג'אווי פעיל מרכזי במפלגת רע"מ, "הזרם של רע"מ תופס תאוצה של אהדה רחבה בנצרת. למפלגה הקומנסטית יש תומכים מסורתיים שלא משתנים ומגיעים לכ-15 אלף איש. מצד שני, חד"ש היא מפלגה מבוגרת ואין לה דור שממשיך את האג'נדה. הצעירים מתחילים להגיע אלינו, לרע"מ". עג'אווי סיפר על ההיסטוריה של הבוחרים בעיר: "תמיד היו התנועה האיסלאמית ורע"מ נגד חד"ש. הסכסוך היה במהותו דתי - נוצרים נגד מוסלמים - רוב מי שמצביע לחד"ש הוא נוצרי ולרע"מ מוסלמים".
שריף זועבי, חבר מועצה לשעבר ומנהל קמפיין הבחירות של חד"ש בנצרת, חושב אחרת: "חד"ש היא הכוח הגדול ביותר בנצרת, למרות שראש העירייה הוא איש רע"מ. אבל הוא לא הצליח להביס אותנו, הקמפיין של עלי סלאם התבסס על זה ששיכנע את האנשים לשנוא את חד"ש". הוא הוסיף כי "עוד אין לו מספיק השפעה. בבחירות האחרונות הוא עשה אסיפה גדולה למען רע"מ, ועדיין קיבלנו 10 אלף קולות יותר מהם. לכן נצרת היא עדיין מעוז חזק של חד"ש". זועבי סיפר כי בבחירות לעירייה הכל הופך כרגע לדתי: נוצרים מול מוסלמים. "בשכונות המוסלמיות של עלי סלאם מצביעים למשותפת", הוא הסביר.
בנצרת האווירה דומה ליישובים אחרים בחברה הערבית: כ-20% לא מצביעים בגלל שאין איחוד בין המפלגות הערביות. אם יש איחוד מפלגות מצביעים מעל 60% ואם מפוצלים מצביעים 40%. "זאת האווירה הכללית, הפחד היום שאחוז ההצבעה ירד לשפל", סיכם זועבי.
על שיעור ההצבעה בחברה הערבית אמר סלאם: "נעשה את הכול כדי שילכו להצביע, אבל אני לא מאמין שאחוז ההצבעה ישתנה". לדבריו, "מ-1948 עד היום אף אחד לא עשה בשבילנו כלום. אנחנו מחכים לשלום אמיתי, ועד עכשיו אף אחד לא חושב עלינו. חשבו על איחוד האמירויות, קטאר, דובאי, אבל אף אחד לא חושב על הבעיה הפלסטינית".
"מה הממשלה החדשה הספיקה לעשות? כיהנו שנה, ומה עשו עם האלימות בחברה הערבית? מישהו עשה משהו? כולם רק רוצים לדבר על זה, לא לעשות משהו", אמר סלאם. הוא הוסיף: "הגיע הזמן שיהיה שלום אמיתי בין הפלסטינים ובין הישראלים. מספיק, נמאס לנו".
ואיך ייראה הקמפיין?
בשבועיים האחרונים רץ בחברה הערבית קמפיין "לא מתאחדים, לא מצביעים" שקרא לאיחוד בין כל המפלגות הערביות, אפילו יחד עם רע"מ. כל הסקרים שנערכו עד כה ניבאו תוצאה דומה שבה הציבור הערבי יהיה בשפל אחוז ההצבעה בכל הזמנים.
בל"ד, שמהר מאוד התעשתה אחרי דרמת הפיצול, השיקה אמש את הסלוגן שלה: "בל"ד מסוגלת", ובימים הקרובים אמורה להתחיל בקמפיין רחב ומושקע בכל היישובים הערביים לצד חוגי בית ועבודות שטח שתעשה ביישובים מרכזיים בצפון, במשולש, בערי המרכז ובנגב.
חד"ש, המפלגה הגדולה והוותיקה ביותר במפלגות הערביות, גם היא תשיק את קמפיין הבחירות שלה ביומיים הקרובים. לחד"ש יש 72 סניפים בכל רחבי הארץ, ויחד עם תע"ל מתכננים יציאה לקמפיין גדול מאוד שמבוסס על חוגי בית, פגישות עם פעילים בשטח ותומכים צעירים ומבוגרים. ברע"מ נתלו שלטים ביישובים ערביים והם מתהדרים בהישגים הכבירים שלהם כמו אישורי תקציבים, פתרון הבעיה של הפקעת האדמות או פתיחת בתי ספר.
(צילום: נדב אבס, אלכס בורטמן)
בתוך כך, יו"ר מפלגת בל"ד ח"כ סאמי אבו שחאדה תקף אתמול בריאיון לאולפן ynet את חבריו לשעבר: "טיבי ועודה עשו תרגיל עם לפיד להוציא אותנו מהמערכת הפוליטית, אבל הם קיבלו את התוצאה ההפוכה".
"עשינו כל מה שאפשר כדי לשמר את הרשימה המשותפת, כבר היה לנו הסכם חתום שהסדיר את עניין הרוטציה. מי שרצה לעשות שינויים ברגע האחרון היו חד"ש", הסביר אבו שחאדה. "אנחנו הסכמנו לשינויים, והסכמנו גם לבוררות בינינו".
הוא הוסיף כי "טיבי ועודה קיבלו החלטה להוציא את בל"ד מהמשותפת וללכת לבד, אבל בצורה שלא מאפשרת לנו לרוץ לבד. לא הייתה להם היושרה להחזיר לנו את הניירת שהייתה אצלם. הם פשוט השאירו אותה שם, ואם לא היה לי עותק - לא הייתה בל"ד". בישראל ביתנו הגישו בקשה לפתיחת הליך פסילת היו"ר, וטענו כי הוא "סכנה קיומית למדינת ישראל".
במקביל, גורמים בכירים ביש עתיד אמרו כי לפיד לא היה מעורב בפיצול, אבל טענו כי בעבר הוא שוחח לא פעם עם טיבי ועודה והבהיר להם שעם הקיצוניות של בל"ד לא ניתן לקדם שותפות. נקודת המוצא ביש עתיד היא שלבל"ד ממילא יש מעט מצביעים וככל ששיתוף הפעולה עם החברה הערבית מתרחב, כך הולך ונחלש כוחה בהתאמה.
