בימים הקרבים תגיש מפלגת הליכוד עתירה לבג"ץ נגד פסילת מועמדותו של עמיחי שיקלי ברשימתה. אתמול קבע יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, כי שיקלי אמור היה להתפטר מהכנסת כבר עם ההכרזה עליו כפורש מימינה בחודש אפריל. אם עתירת הליכוד תידחה, שיקלי לא יוכל להתמודד בבחירות הקרובות משום שהרשימות כבר נסגרו וזה יהיה מאוחר מדי עבורו לרוץ ברשימה עצמאית.
ככל הנראה, עתירת הליכוד תתמקד בשני מישורים מרכזיים: אחד מהם הוא ששיקלי פעל בהתאם להחלטת בית המשפט המחוזי בירושלים ולכן לא ראוי לפסול את מועמדותו חודש לפני יום הבחירות. השני נגד הפירצה בחוק יסוד הכנסת, "האוסר על ח"כ שפרש מסיעתו ולא התפטר מכהונתו סמוך לפרישתו, להיכלל בבחירות לכנסת שלאחריה". בחוק לא מוגדר זמן מדויק, אלא רק שההתפטרות צריכה להיות "סמוך לפרישתו".
אולם, במקרה הזה ההתפטרות של שיקלי לא נעשתה בסמוך לפרישתו בגלל שהוא ערער כ-50 ימים לאחר מכן נגד ההחלטה להפרישו ולבסוף, קיבל את פשרת בית המשפט, משך את הערעור והתפטר במטרה להתמודד בבחירות הקרובות. סביר שייטען לטובת שיקלי כי ניסוח הערעור על הפרשתו ארכה זמן ולכן נוצר פער זמנים בין מועד ההפרשה ועד ההתפטרות. בפועל, הוא פרש כ-80 ימים מהכרזתו כפורש.
עו"ד מיכאל דבורין, שכיהן בעבר כיועץ אסטרטגי של מפלגת הליכוד, אמר כי הוא סבור שהסיכוי של שיקלי בבג"ץ לא רע בכלל. "טענת ההסתמכות שלו על ההסדר שהושג בבית המשפט המחוזי היא טענה משמעותית, ואני בטוח ששופטי בית המשפט לא ירצו לעשות צחוק משופטי המחוזי שהובילו לפשרה האמורה. הליכוד צפוי לטעון שהזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד ובנסיבות האלה שבהן ברור כי שיקלי שינה מצבו לרעה בעקבות ההסדר בבית המשפט, לא יהיה זה חכם אם המסר שבית המשפט העליון ישדר לציבור הוא שהסדרי פשרה בבתי משפט הם רק המלצה ותו לא", הוא אמר.
דבורין הוסיף כי "שיקלי פעל לפי מה שאמרו לו השופטים. עורכי הדין של ועדת הכנסת ושל ימינה הסכימו לפשרה והיום אומרים לו שזה לא אפשרי? מה עם זכות היסוד לבחור ולהיבחר? מקסימום השופט עמית היה צריך לקבוע שככה יקרה בפעם הבאה שכן מדובר בסוגיה תקדימית. שיקלי שינה את מצבו לרעה והסתמך על ההחלטה".
המקרה הדומה ביותר אירע ב-2006, אז כמה חברי כנסת, בהם שמעון פרס, דליה איציק וחיים רמון, התפטרו כ-45 ימים לאחר פרישתם מרצון ממפלגת העבודה כדי להצטרף למפלגת קדימה. במקרה הזה נקבע שההתפטרות תיחשב לכזו שאירעה בסמוך לפרישתם, מכיוון שהתרחשה במהלך תקופת בחירות שבה הכנסת הייתה ממילא בפגרה והם לא הצביעו בניגוד לעמדת סיעתם.
בהחלטת ועדת הבחירות שפורסמה אתמול, טען השופט עמית כי מראשית ימי הממשלה הנוכחית, שיקלי פעל נגד סיעתו ורק כשראה הזדמנות פוליטית להצטרף לליכוד היה מוכן להתפטר. "בנסיבות התנהלותו של שיקלי לאורך כל הדרך, הטענה כי יש לראות בהתפטרותו לאחר משיכת הערעור התפטרות 'בסמוך לפרישתו', עושה את החוק לפלסתר. שיקלי פעל מהרגע הראשון לכינונה של הממשלה בניגוד לעמדת סיעת ימינה", כתב השופט עמית.
הוא הוסיף כי "במישור הכמותי ובמישור האיכותי, הצביע שיקלי עם האופוזיציה החל מתחילת הדרך ועד סופה, לרבות בהצבעות חשובות בנושאים שלכאורה עומדים אפילו בניגוד לעמדתו הערכית-אידיאולוגית שלו עצמו. במצב זה, שעה שכל העם רואים את המראות ואת הקולות, והאזרח הסביר רואה בשיקלי כמי שפרש כבר בשנת 2021, התפטרותו לאחר החלטתה של ועדת הכנסת בחודש אפריל 2022 הייתה מתבקשת".
מה שעלול להקשות על עורכי הדין מטעם הליכוד, היא העובדה שבית המשפט המחוזי ציין בהחלטתו כי התמודדותו של שיקלי במסגרת מפלגה אחרת מותנית באישור יו"ר ועדת הבחירות. מה שייתכן שלא היה משתנה אילולא הייתה מוגשת עתירה לפסילה על ידי מרצ וזו התקבלה בסופו של דבר. לטענת השופט עמית, שיקלי היה צריך לפנות מיוזמתו עוד קודם לוועדת הבחירות המרכזית לבירור מצבו במשפטי.
שר המשפטים גדעון סער הגיב הבוקר לביקורת שהופנתה מהאופוזיציה כלפי השופט עמית. "מקהלת האופוזיציה המשתלחת בשופט עמית - עדות נוספת לניסיון השיטתי והברוטלי לאלף את מערכת המשפט לתת אך ורק החלטות המשרתות אותם", כתב סער בציוץ בטוויטר. "החוק שהכנסת עצמה חוקקה לא מעניין אותם".
גם שרת התחבורה מרב מיכאלי התייחסה לביקורת ואמרה כי יו"ר ועדת הבחירות "נמצא תחת מתקפה אלימה רק כי העז לפסוק על פי מה שהכנסת קבעה. בשבוע שעבר העליון פסל מינוי של מזוז שהובא על ידי הממשלה. לא שמעתם איש מהקואליציה משתלח נגד בית המשפט. ממלכתיות מול אלימות. מלחמה על אמת מול המקדשים את הפייק והשקר. על זה הבחירות הקרובות".