זה היה קמפיין שונה בתכלית מכל אלו שהיו עד היום. מנומנם, תת-קרקעי, מעל ראשם של מגישי האולפנים - אבל עם מטרה אחת ברורה: למתוח למקסימום האפשרי את אחוזי ההצבעה, כדי לייצר אחוז חסימה בלתי ריאלי לחלק ממפלגות הגוש הנגדי. חוסר הארגון שאפיין את מחנה מתנגדיו סיפק לנתניהו כבר בראשית הדרך קלפי פתיחה טובים יותר. הוא זיהה אותם ולא היסס להשתמש בהם.
נאום נתניהו הלילה
(צילום: סנטרל הפקות)


קמפיין ההמרצה שערך הליכוד, בניגוד לקמפיינים אחרים שעסקו בשכנוע ובצדדים שליליים, הביא את התוצאה הרצויה. אנשי נתניהו עוררו מצד אחד את השטח, וסייעו בכך לכל מפלגות הגוש, ומצד שני דאגו לשמר את אחוז החסימה גבוה - כדי להקשות על המפלגות הקטנות בגוש לפיד המפוצל (ככל שאחוז ההצבעה עולה, נדרשים יותר קולות כדי להיכנס לכנסת).
נקודת המוצא של קמפיין נתניהו הייתה: הרבה יותר קל וזול יהיה להוציא את המצביעים שממילא פיתחו סנטימנט אליו, מאשר לפתוח בשכנוע מצביעים חדשים. בכל עיר "ליכודית" שבה נרשמו אחוזים נמוכים, מיד הופעל מכבש לחצים ממוקד.
נתניהו דאג ליצור בערים הללו מה שניתן להגדיר כטלוויזיות במעגל סגור - כך שכל הכלים הדיגיטליים הופנו באופן ממוקד לאותה העיר, ראש העיר נרתם עם סרטוני המרצה, אס-אם-אסים הופצו בכמויות אדירות ולבסוף יו"ר הליכוד עצמו הופיע. נתניה, ראשון לציון, חולון, בת ים ועוד. התוצאה: הפער בין אחוז ההצבעה בערים הליכודיות לבין המספר הארצי, שעמד בבחירות הקודמות על כ-15 אחוזים בממוצע, צומצם למינימום.
עופר גולןעופר גולןצילום: רון קדמי
נתניהו יצא לקמפיין עם הצוות הקבוע שמלווה אותו מאז בחירות 2015. מנהל הקמפיין בפעם החמישית היה עופר גולן ויחד איתו עבדו יונתן אוריך וטופז לוק. דוברת הליכוד הייתה נטע מולכו, בעבר הדוברת של ח"כ אופיר כץ.
נאום לפיד הלילה
(צילום: סנטרל, משי בן עמי, ירון ברנר, אורי דוידוביץ', אלכס בורטמן)

בצד השני האירוע היה מורכב יותר, בגלל האופן שבו הגיע גוש מתנגדי נתניהו לקרב. חוסר ארגון, חוסר תיאום, חוסר תקשורת בין מנהיגי המפלגות, ללא חיבורים ובחלק מהמקרים גם בלי הסכמי עודפים. כל אחד לעצמו, והתוצאה בהתאם.
ההישג האלקטורלי הגדול ביותר של לפיד מיום כניסתו לפוליטיקה (כרגע 24 מנדטים) הוא בעצם ההפסד האסטרטגי הגדול ביותר שלו, זה שגם ישפיע כנראה על מעמדו כראש אופוזיציה. כבר עכשיו הוא מואשם בכך שלא ארגן את הגוש, שלא קרא באופן פעיל להצביע למפלגות הקטנות ובעצם שיחק סולו.
השמאל כמעט נמחק משום שהגוש כולו לא השכיל לייצר פלטפורמה אחת של ימין ממלכתי מאופיין, שתהווה את שובר השוויון ותעביר מצביעים מגוש נתניהו לגוש לפיד. בבחירות הקודמות גדעון סער עשה את זה. הפעם, לבני גנץ, עם אמירות שמאל מובהקות של איזנקוט, לא היה סיכוי להיכנס לאזורי החיוג האלה.