מפלגת בל"ד מגישה את הרשימה שלה לכנסת
(צילום: ועדת הבחירות המרכזית )
בחברה הערבית קמו הבוקר (שישי) לשינוי משמעותי בזירה הפוליטית לקראת הבחירות לכנסת ה-25, לאחר הפיצול הדרמטי של הרשימה המשותפת שהתפלגה לרסיסים עם תום הגשת הרשימות המתמודדות. "משמעות הפארסה היא אובדן של כ-30 עד 40 אלף קולות ערביים, ובמילים אחרות זאת מתנה שלא תסולא בפז לנתניהו ובן גביר", אמר ד"ר סלים בריק, מומחה למדעי המדינה.
לפי מכון המחקר סטאטנט, יותר מ-70% מהציבור בחברה הערבית רצו לראות שוב את הרשימה המשותפת בבחירות הקרובות. רק לפני כמה ימים נתלו בכמה יישובים ערביים שלטים שקראו לאיחוד של שלוש מרכיבות הרשימה המשותפת עם רע"מ תחת הכותרת "לא מתאחדים, לא מצביעים". האכזבה מפיצול הרשימות צפויה להתבטא בחרם על הבחירות הקרובות.
"חד"ש טעו שקידמו בל"ד על פני טיבי ונתנו יד למשחק הזה שהוליד הסכם גרוע שנתן לבל"ד וטו על ההמלצה על מועמד להקמת ממשלה", אמר המומחה ד"ר בריק. "מה שקרה אתמול זה המשך הביזיון של המשא ומתן על המושבים וההמלצה. איימן עודה לא הפגין מנהיגות כשגורמים בחד"ש בחשו ותפרו את העסקה שלא מומשה עם בל"ד".
תע"ל וחדש מגישית את הרשימות לכנסת
(צילום: ועדת הבחירות המרכזית )
במפלגת הציונות הדתית מיהרו לברך על פירוק הרשימה המשותפת מתוך תקווה שהמהלך יקדם אפשרות לקואליציית ימין עם 61 מנדטים לפחות. יו"ר המפלגה ח"כ בצלאל סמוטריץ' טען כי אין הבדל בין בל"ד לחד"ש-תע"ל. "לפיד וגנץ מנצלים את הפילוג ברשימה המשותפת והריצה הנפרדת של בל"ד כדי לייצר מצג שווא של בידול בין המפלגות, כאילו בל"ד הם הקיצוניים אך לעומתם טיבי ועודה הם שוחרי שלום. מדובר באחיזת עיניים".
סמוטריץ' אמר עוד: "כולם שותפים באותה אסטרטגיה של חיסול מדינת ישראל כמדינה יהודית, וניצול הכוח שלהם כנבחרי ציבור כדי לפורר את המדינה מבפנים ולפגוע בה מתוך בית המחוקקים. לצערי, מפלגות השמאל יעשו הכול כדי להכשיר את טיבי ועודה כמו שהכשירו קודם את עבאס ושבלב הבא גם לא יהססו להכשיר את אבו שחאדה, הכול כדי למנוע מנתניהו לשוב לשלטון. אנחנו לא ניתן להם לעשות את זה".
ח"כ איתמר בן גביר אמר: "כשאויבי ישראל נאבקים זה בזה - ניתן רק לברך על כך, אם כי עדיין הימין צריך לעבוד קשה. ההתפתחות שם יכולה להיות חיובית עבורנו אבל עדיין מוקדם לחגוג. מבחינתנו אין הבדל בין רע"מ, תע"ל וחד"ש לבין בל"ד, והתקווה שנקים כאן ממשלת ימין מלא-מלא שתשלח את כל תומכי הטרור לסוריה".
גם יוסי ברודני, ראש העיר גבעת שמואל ומספר 2 ברשימת הבית היהודי של איילת שקד, התייחס לסוגיה. "כל מעשה שיחליש את המפלגות הלא-ציוניות בכנסת הוא טוב", אמר ברודני. "נציגי הציבור הערבי בכנסת הם קיצוניים שלא דואגים לאזרחים ששלחו אותם. הם מדברים נגד מדינת ישראל במקום לדאוג לציבור הערבי שחי במדינה".
הריצה עם עבאס הצילה את בל"ד
בתגובה לעתירה שהוגשה נגד ההתמודדות של בל"ד, ניצלה המפלגה הבדלנית במרץ 2019 מפסילה בזכות הריצה המשותפת עם מנסור עבאס. בהחלטה שניסחה אז נשיאת העליון אסתר חיות נכתב כי הראיה המרכזית שהוגשה במסגרת העתירה הייתה הצעת החוק מטעם המפלגה שביקשה להכריז על ישראל כמדינת כל אזרחיה, אך נציג המפלגה טען כי מדובר בגימיק שנולד כתגובה לחוק הלאום.
"טענה זו, כשלעצמה, אין די בה", השיבה אז חיות. "ההצעה מתייחסת לשלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, וגם אם מפלגה כזו או אחרת מתוסכלת כתוצאה מפעילות הממשלה והכנסת היא אינה פטורה מדרישת חוק היסוד". עם זאת, חיות אמרה כי אחד התנאים לבחינת כוונותיה של בל"ד הוא מבחן הדומיננטיות במטרות ופעילות אקטיבית.
"לא נראה שהשאיפה לבטל את ההמנון, החוק והסמלים היא דומיננטית, או שהם פועלים בצורה כזו באופן אקטיבי, ובמיוחד לגבי הדמויות שמייצגות את הרשימה עתה", אמרה חיות. "להפך, עמדות אלה כיום אינן חלק מהפעילות הפרלמנטרית המתוכננת של המפלגה. לא רק חרטה אלא אי-דבקות במטרה, והתנהגות בנקודת זמן מאוד מסוימת. לו הייתה הרשימה ממשיכה בהתנהלות זו – שהרי חוק הלאום עומד בתוקפו – ייתכן שהמצב היה אחר".
עם זאת, נשיאת העליון אמרה כי החיבור עם רע"מ אפשר לבל"ד "פטור קל מדי" מפסילה. "מפלגה שדבקה בה עילה המונעת ממנה התמודדות בבחירות אינה יכולה לצלוח את המשוכה בדרך של חיבור למפלגה אחרת", כתבה השופטת. "יש חשש שמפלגות יתחברו כדי שאחת מהן 'תנקה' את השנייה מהעילה שדבקה בה. עניין אחד הוא הכרה בחרטה, ועניין אחר הוא מתן הכשר בגין חיבור למפלגה אחרת. סבורני כי אם יש עילת פסילה, מצוות המחוקק לפסול את התמודדות הרשימה, כמובן בכפוף לצמצום הפסילה למקרים לחריגים".
בסיכום דבריה פסקה חיות כי "הזכות לבחור והזכות להיבחר הן זכויות תאומות, אך לא תאומות זהות. בפועל, הזכות 'לבחור ולהיבחר' מוצגת כזכות אחת, אך למעשה יש ממד עצמאי לכל אחת מהן. זאת על אף הקשר ההדוק ביניהן, בגדרו די להזכיר כי הזכות להיבחר משפיעה על הזכות לבחור.
"הזכות לבחור מתמקדת בזהות המחליט והזכות להיבחר בשאלה מי ראוי לייצג את העם, או שמא בענייננו – מי לא רשאי לייצגו. נראה כי הזכות לבחור שמה דגש על היחיד. קולו של כל בוחר אינו נופל מקולו של כל בוחר אחר, יהיו מעמדו, תפקידו, התנהגותו והתבטאויותיו אשר יהיו. לכן אמות המידה לזהות הזכאי לבחור הינן פורמליות.
"לעומת זאת, השאלה מי זכאי להיבחר אינה רק פורמלית, אלא גם ערכית. כך יש להבין את העילות המונעות השתתפות בבחירות שעניינן אינו רק תמיכה במאבק מזוין, אלא גם שלילת קיום המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית והסתה לגזענות. תכליתה להגדיר את החברה ואת גבולותיה. תכלית הזכות לבחור היא לשמור על האחד ותכלית הזכות להיבחר לשמור על אחדות העם. שתי הזכויות יקרות ערך הן".
