בשנים האחרונות ויתרה חני לב-אור (55) שמתמודדת עם לקות ראייה חמורה על זכותה להצביע בגלל היעדר נגישות בקלפי. "אני עצמאית לחלוטין בחיי היומיום, חוץ מבקלפי", היא מספרת בכאב. "שם אני לא מצביעה לבד כי אני לא יכולה לראות את הפתקים. אני אמנם מצביעה מאחורי פרגוד, אבל אין לי פרטיות כי אני חייבת להגיע עם מלווה ולהגיד לו מה להצביע עבורי".
חני מוסיפה כי כשמגיעים עם מלווה לקלפי, אפילו בן משפחה, הוא יכול לנסות להשפיע עלייך מה לשים: "אף פעם לא תדעי אם הוא שם את הפתק הנכון – את לא יודעת מה קורה שם מאחורי הפרגוד, וזה מאוד מתסכל. נגישות זו עצמאות, ואנחנו רוצים להיות עצמאיים, שלא נהיה תלויים באף אחד ונוכל להצביע כמו כולם בצורה דיסקרטית".
21% מבעלי זכות הבחירה הם אנשים עם מוגבלות, שהם 1.3 מיליון אזרחים המהווים כ-34 מנדטים. רבים מהם מתקשים לממש את זכותם להצביע באופן עצמאי ודיסקרטי בגלל היעדר נגישות בקלפיות. מתוך 11,707 קלפיות שיפרסו בשלישי הקרוב ברחבי הארץ, 5,116 בלבד הוגדרו כנגישות, אולם גם באלה ההצבעה מאתגרת עד לא אפשרית לאנשים עם לקויות שונות.
מיכאל מאור (46), שלפני 12 שנים עבר תאונת ספורט שהותירה אותו משותק בארבע גפיים, מודה כי גם עבורו הליך ההצבעה קשה מאוד בשל חוסר הנגישות. "אחרי התאונה גיליתי כמה העולם שלנו לא מותאם ונגיש", הוא אומר. "חניה, מסעדות, משרדים ממשלתיים, משרדים פרטיים, בילוי, מלונות. יש לנו עוד הרבה להשתפר. אם לא הייתי רוצה לשמש דוגמא לילדה שלי לא הייתי הולך להצביע. לבד אני לא יכול לעשות את זה, והמאמץ לא שווה את זה".
מאור מתאר שגם ההגעה לקלפי לא פשוטה: "אין חניית נכים סמוך לקלפי, בכניסה יש תעמולנים שחוסמים את המעבר ואני צריך לפלס את הדרך. בגלל שיש לי בעיה בכפות ידיים קשה לי להכניס פתק למעטפה, היום אני ניגש עם הבת שלי והיא שמה בשבילי את הפתקים, לבד אני לא יכול. ברוב הפעולות היום אני עצמאי, זה מתסכל אותי שבדבר כל כך פשוט שאפשר לפתור אותו בצורה פשוטה אני צריך להרגיש שאני לא מסוגל, שאני תלוי במישהו אחר".
היעדר הנגישות בקלפיות הוא פועל יוצא בין היתר של היעדר נגישות במרחב הציבורי בישראל, גם בשנת 2022, בניהם פערים מבניים ומחסור בחניות נכים. "מדובר באפליה בוטה ובלתי נסבלת", אומר יובל וגנר יו"ר עמותת נגישות ישראל. "הגיע הזמן שהממשלה שתקום תתחייב ברמת ההסכמים הקואלציונים לעדכון את חוק הבחירות לנגישות מלאה ושוויונית".
בנגישות ישראל מסבירים שלמרות מערכות הבחירות הרבות שמתרחשות בישראל בשנים האחרונות נושא הנגישות כמעט ולא משתפר. לדבריהם גם במערכת הבחירות הנוכחית אין מספיק קלפיות נגישות ואנשים רבים עם מוגבלות מתקשים באיתור הקלפי הנגישה הקרובה לביתם ודרכי הצבעה. בנוסף, רבים מהם מתקשים בהתניידות לקלפי שלעיתים לא נמצאת בקרבת ביתם.
לא רק – לטענתם, גם המפלגות השונות לא טרחו להנגיש את הקמפיינים שלהם לציבור זה. על פי סקר שעשו בנגישות ישראל לא נמצא אף אתר נגיש שעומד בדרישות תקנות הנגישות לאתרי אינטרנט.
תגובת ועדת הבחירות המרכזית: "הוועדה רואה חשיבות מדרגה ראשונה בהנגשת הליך הבחירות לאוכלוסיית הבוחרים עם מוגבלות. העניין נמצא על סדר יומה של הוועדה ונעשים מאמצים מתמידים לשיפורו. תעיד על כך העלייה המתמדת במספר הקלפיות הנגישות, בין מערכות הבחירות. הוועדה פונה לרשויות המקומיות שיכשירו כמה שיותר מבני ציבור לאנשים עם מוגבלויות ואף הציעה סיוע כספי מטעמה לרשויות על מנת שאלו יבצעו התאמות".
