בפעם החמישית בשלוש שנים וחצי, ישראל בוחרת: הקלפיות ייפתחו מחר (יום שלישי) בשעה 07:00, ובמשטרה ובוועדת הבחירות כבר נערכים. כ-18 אלף שוטרים ייפרסו בכמה מערכים ברחבי הארץ כדי לשמור על טוהר הבחירות, לנהל את התנועה וגם לאבטח, והניסיון הרב שצברו בשלוש השנים האחרונות מסייע להם.
רב-פקד אליעזר פרויליך, מפקד המצודה הארצית בחטיבת המבצעים שמרכזת את הפעילות המשטרתית ביום הבחירות, הסביר למשל ב-ynet radio כי במערכות הבחירות הקודמות אירעו כמה מקרים שבהם אדם הגיע להצביע בקלפי, וגילה שכבר סומן כאילו הצביע. "קורות גם טעויות אנוש, שמי שאמון על הסימון סימן בטעות שם אחר ולא של זה שהצביע", אמר. "ככל שהתקדמנו עם מערכות הבחירות בשנים האחרונות, המקרים האלה הלכו ופחתו, מתוך הפקת לקחים גם של המשטרה וגם של ועדת הבחירות".
4 צפייה בגלריה
אורלי עדס
אורלי עדס
"יש אינספור תרחישים". אורלי עדס במהלך ספירת הקולות בשנה שעברה
(צילום: אלכס קולומויסקי)
פרויליך הוסיף כי לפי שעה, אין התרעות נקודתיות על פיגועי טרור ביום הבחירות - אך ישנן התרעות כלליות. "המשטרה נותנת מענה ביטחוני על-ידי פריסת שוטרים מקצה לקצה", אמר, וציין גם את הסגר שיוטל ביהודה ושומרון מחר. "זה מבצע מאוד גדול. אנחנו בתקופה מאתגרת, זה לא סוד שיש ארגונים שמנסים לפגוע בנו. אחת לכל כמה שעות המשטרה מקיימת הערכה מצב ומתאימה את ההיערכות המבצעית בהתאם להתרחשויות שמשתנות".
מנכ"לית ועדת הבחירות, אורלי עדס, צברה גם היא ניסיון רב בשנים האחרונות - כשבפרק זמן בו הייתה אמורה להתקיים מערכת בחירות אחת, התקיימו כאמור חמש. "לא משנה כמה מערכות בחירות אנחנו עושים, בכל פעם מחדש יש לחץ ודברים של הרגע האחרון", אמרה. "תמיד יש את התחושה של הלוואי והיה לנו עוד כמה ימים להיערך, אבל בסך הכל אנחנו במצב מצוין, ממש בסגירות קצוות אחרונה".
כשנשאלה מה הסיוט הכי גרוע שהיה לה הלילה, התקשתה לבחור אחד: "כל תרחיש אפשרי שמתחיל מתקלות לוגיסטיות, תקלות של כוח אדם שלא יופיע לקלפיות, או כל נושא הפצת הפייק ניוז והאפשרויות להשפעה שלו או מתקפות סייבר. יש אינספור תרחישים, אבל אני מקווה שכפי שעשינו עד כה נצלח את הדברים הללו ללא שום תקלות".
היא התייחסה לכך שתקציב ועדת הבחירות השנה עומד על כ-538 מיליון שקל, כ-70 מיליון יותר מהפעם הקודמת, ואמרה כי "כל מערכת בחירות עומדת בפני עצמה, ובכל פעם משנים תהליכים. גם בשנה הזו שחלפה בין בחירות לבחירות שינינו תהליכים, נכנסו דברים חדשים, וכמובן שלכל דבר יש משמעות כספית. כל תהליך קטן או כל פריט אפילו קטן שאנחנו רוכשים, בנוסף לערכת הקלפי, המשמעות היא רכישה של כ-13 אלף פריטים. אז לכל דבר יש משמעות, והייתה גם התייקרות של מחירים".
על רקע טענתו של ראש הממשלה יאיר לפיד, שאמר בריאיון ל-ynet כי הוא חושש מאפשרות שבנימין נתניהו לא יכיר בתוצאות הבחירות אם יפסיד, נשאלה עדס על ספירת הקולות. "חשוב שהציבור ידע שהספירה מתבצעת בכל קלפי וקלפי באותו המקום", אמרה. "במהלך הספירה נוכחים נציגים של שלוש סיעות שונות, בעלי אינטרסים שונים, שמפקחים אחד על השני. במקום נוכחים גם מפקחים ומשקיפים מטעם רשימות המועמדים האחרות, שגם הם בפיקוח ברמה אחרת".
4 צפייה בגלריה
מצביעים בירושלים
מצביעים בירושלים
תקציב ועדת הבחירות השנה: כ-70 מיליון שקל יותר מהפעם הקודמת
(צילום: עמית שאבי)
עדס אמרה כי הפיקוח ההדדי בוועדת הקלפי, לצד נציגי ועדת הבחירות שמפקחים והמצלמות, מבטיחה את מהימנות הספירה. "אנחנו מתעדים את הספירה בכל הקלפיות במדינת ישראל, ללא קשר למגזרים או לשום דבר אחר", הבהירה. "כך נבטיח את טוהר הבחירות ואת אמון הציבור בתוצאות".
עדס אמרה שמערכות הבחירות הרבות בשנים האחרונות הובילו לכך שהוועדה התמקצעה "בצורה בלתי רגילה", והפיקה לקחים רבים. עם זאת, דווקא במערכות הבחירות האחרונות ספירת הקולות לקחה יותר מלילה אחד, בניגוד לעבר. "בעבר היותר רחוק, היו פחות מעטפות כפולות - של חיילים, אסירים, שליחים בחו"ל, מצביעים בבתי חולים ועוד", אמרה. "לאט לאט התחלנו להכניס תהליכים שונים, ועל אף שכמות המעטפות מאוד גדלה ובכל פעם אנחנו מגיעים כמעט ל-400 אלף - לא רק שלא הארכנו את לוחות הזמנים אלא קיצרנו אותם. צריך לזכור שהספירה מתבצעת בשתי משמרות, היא תתחיל בחצות הלילה שבין שלישי לרביעי ותסתיים אני מקווה עד יום חמישי אחר הצהריים, יומיים אחרי הבחירות".
4 צפייה בגלריה
הליך ספירת הקולות בכנסת
הליך ספירת הקולות בכנסת
"מתעדים את הספירה בכל הקלפיות". הליך ספירת הקולות בכנסת, בבחירות הקודמות
(צילום: EPA)
להערכתה, עד יום רביעי בבוקר ייספרו כ-70% מהקולות. לאור המפלגות הרבות שמתנדנדות סביב אחוז החסימה, המשמעות היא שייתכן שעד יום רביעי בבוקר לא יהיה ידוע מי עברה ומי לא - ולפיכך גם לא ניתן יהיה לדעת מהן תוצאות האמת. עדס אישרה שכדי לקבל תמונה מלאה נצטרך ככל הנראה להמתין ליום חמישי בצהריים. "ההערכה היא שבספירת המעטפות הכפולות ייספרו בין 350 ל-400 אלף מצביעים, זו מסה משמעותית", אמרה. עדס התייחסה גם לקולות שגרירי ישראל בחו"ל, ואמרה כי קולותיהם הגיעו ונשמרו בכספת מאובטחת עד לתחילת ספירת המעטפות הכפולות.
כשנשאלה מדוע ישראל לא עוברת להצבעה דיגיטלית, השיבה כי הדבר מסוכן קודם כל בשל חשש ממתקפת סייבר - כשהחשש להונאה שם גדול בהרבה מספירה של פתקים ידנית. "רוב מדינות העולם מצביעות בפתק, אפילו מדינות מערביות מתקדמות כמו אנגליה, צרפת, איטליה, גרמניה והרבה מדינות בארצות הברית. יש גם מדינות בארה"ב שהצביעו ממוחשב, ולאור תקלות חזרו להצביע ידנית".
4 צפייה בגלריה
הדפסת פתקי המפלגות לקראת הבחירות
הדפסת פתקי המפלגות לקראת הבחירות
"למה לא הצבעה דיגיטלית? חשש להונאה". הדפסת פתקי המפלגות לקראת הבחירות
(צילום: AFP)
"בבוא היום נגיע להצבעה ממוחשבת, אבל צריך שיהיה מענה לכל הסוגיות", הוסיפה עדס. "חשוב להבין שדווקא התהליך הידני מייצר חוסן לבחירות במדינת ישראל, כי ככל שיש תקלה או אירוע בקלפי מסוימת, הם נקודתיים וניתן לאתר אותם".
עדס, אגב, ניפצה במהלך הריאיון מיתוס בחירות ישראלי היסטורי: קולות הימאים. "אין אותם כבר", אמרה. "משנת 1996 כבר אין, כי צריך שיהיו באוניה לפחות 14 אזרחים ישראלים בני 18 ומעלה".
שני שליש מכדור הארץ זה ים, ולא נמצאה אוניה אחת עם 14 ישראלים מעל גיל 18? "משנת 1996 - לא".