לראשונה מאז שנוסדה לפני 30 שנה, מפלגת מרצ לא תהיה חלק מהכנסת הקרובה, אחרי שקיבלה 3.16% מקולות הבוחרים – נתון נמוך מאחוז החסימה שעומד על 3.25%. למפלגה בראשות זהבה גלאון היו חסרים בסך הכול 4,124 קולות כדי לעבור את אחוז החסימה.
ד"ר יוסי ביילין, שהיה יו"ר מרצ בין 2004 ל-2008, סיפר בשיחה עם ynet כי לא עלה בדעתו שהמפלגה לא תעבור את אחוז החסימה. "עצוב לי מאוד, מדובר באנשים הכי טובים בכנסת", הוא אמר. "צריך את העמדות האלה בכנסת".
ביילין הפנה אצבע מאשימה ליו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, שסירבה לאיחוד בין שתי המפלגות. "לא מובן מדוע היא כל כך התעקשה לא לחבור. ללא ספק זה נזק נורא, משום שזה אומר שהקולות מדברים באופן חד וברור - הן באשר לפתרון שתי המדינות, חשיבות הנושא הסביבתי, השוויון והלהט"ב. מרצ לא התביישה להרים את הקול. זה לא עוד קול. אם מרצ לא שם, זה נזק מאוד גדול לחברה הישראלית".
לדברי ביילין, "מצביעי מרצ הם מצביעים מאוד שכלתניים. אולי הם חשבו לעזור למפלגה. לכן אנשים לא מעטים של מרצ ערב בחירות הצביעו העבודה, למרות שאישית הם היו מזוהים עם מרצ".
גם חיים אורון (ג'ומס), שהיה יו"ר מרצ בין 2008 ל-2012 אמר כי בכנסת הקרובה יחסר ייצוג לשמאל הישראלי. "לזרם הזה של מרצ, מפא"י והשומר הצעיר היה ייצוג פרלמנטרי זה מאה שנה. פעם ראשונה לזרם הזה אין ייצוג בכנסת. יחסר בכנסת ייצוג של שמאל ישראלי, ציוני, ברור, לא מגמגם ולא מנסה לעגל פינות בשביל למצוא חן בעיני מישהו, וזה היה התפקיד של מרצ", אמר. "אני מצר עוד יותר, כי התקלה הזו הייתה יכולה להימנע בקלות אם ראשת מפלגת העבודה הייתה קצת חושבת ולא רק מדברת".
לדברי אורון, לפי כל הבדיקות, התנועה של האנשים לא הייתה ממרצ למפלגה ימנית אלא ליש עתיד של לפיד. "אנשי מרצ הצביעו ליש עתיד מתוך הנחה שזו המפלגה הגדולה ביותר וזה הדבר הכי חשוב. זה גם קרה לי כשהייתי יו"ר מרצ. ציפי לבני הייתה במקום של לפיד וקיבלנו שלושה מנדטים למרות שהסקרים צפו לנו 8 מנדטים".
"אני חושב שיש חשיבות ציבורית אידיאולוגית חינוכית לקיומו של שמאל ברור שאומר את עמדותיו גם בנושא הכיבוש וגם בנושאים חברתיים", הוסיף אורון. "לפני 20 שנה להגיד 'שתי מדינות לשני עמים', היה נחשב לקיצוני, להגיד שירושלים תצטרך שתי בירות או זכויות שוות לגברים ולנשים, היה קיצוני. היום זה נמצא בליבה של החברה הישראלית. להילחם על זכויות מיעוטים ולהט"בים היה בל ייאמר ואנחנו שינינו את החוק הזה. בזכות מרצ ואנשים נוספים האידיאולוגיות האלו הפכו להיות מיינסטרים".
4 ממשלות, היסטוריה ענפה
מרצ הוקמה מגוש מפלגות השמאל שהתגבש ב-1992 בין מפ"ם, רץ ושינוי, והפך ב-1997 למפלגה אחת. מפ"ם עצמה, אגב, הוקמה עוד לפני קום המדינה ונכללה בכל הכנסות. בראש מרצ עמדה שולמית אלוני מהקמתה ועד 1996, אז נבחר יוסי שריד להחליף אותה בהנהגה. נתון השיא שלו זכתה המפלגה היה 12 מנדטים בבחירות 1992, אז היא הצטרפה לממשלתו של יצחק רבין. בבחירות ב-1996 זכתה מרצ ב-9 מנדטים, בבחירות ב-1999 אחרי פרישת שינוי זכתה ב-10 מנדטים וב-2003 זכתה בשישה מנדטים. זמן קצר לאחר פרסום תוצאות הבחירות הודיע שריד על התפטרותו מראשות המפלגה.
מרצ הייתה שותפה תומכת בכל המהלכים הקשורים בתהליך אוסלו, והייתה אופוזיציה ביקורתית לאריאל שרון וממשלתו. המפלגה בלטה במאבקיה בכל הקשור לזכויות אזרח ולהתנגדות לכפייה דתית. בסוף שנת 2003 חברו מרצ ותנועת שחר (בראשות יוסי ביילין) להקמת תנועה פוליטית חדשה בשם יחד (ישראל חברתית-דמוקרטית). במרץ 2004 נערכו בחירות לראשות המפלגה, בסיומן נבחר יוסי ביילין לראשות המפלגה. בבחירות לכנסת ה-17 (2006) זכתה המפלגה ב-5 מנדטים.
במרץ 2008 נבחר חיים אורון (ג'ומס) ליו"ר המפלגה. באוקטובר אותה שנה פרש יוסי ביילין ממרצ וזמן קצר לאחר מכן הלך בעקבותיו רן כהן, ממנהיגיה הבולטים של המפלגה. אורון הרחיב את המפלגה וצרף מספר פעילי ציבור על ידי יסוד "התנועה החדשה" שחברה לתנועת מרצ.
בבחירות לכנסת ה-18, בשנת 2009, זכתה המפלגה התנועה החדשה-מרצ לשלושה מנדטים, וחברי הכנסת שיכהנו מטעמה היו חיים אורון, אילן גילאון וניצן הורביץ.
בבחירות 2015 נראה בסקרים כי כוחה של מרצ נחלש ונוצר חשש שמא לא תעבור את אחוז החסימה שעלה ל-3.25% - ארבעה מושבים. זהבה גלאון ששימשה יו"ר המפלגה התחייבה כי אם מרצ תיחלש עד כדי ארבעה מנדטים, היא תיקח אחריות על התוצאה.
לאחר הבחירות הסתמן שמרצ אמנם עברה את אחוז החסימה, אך קיבלה ארבעה מנדטים, וכתוצאה מכך גלאון הודיעה כי תתפטר אם זו חלוקת המנדטים, מתוך מטרה שח"כ תמר זנדברג, מספר 5 ברשימה אז, תוכל להמשיך לכהן בכנסת. לאחר ספירת המעטפות הכפולות התברר כי התמיכה במרצ עלתה, מה שהעניק למפלגה את המנדט החמישי. כתוצאה מכך גלאון לא התפטרה. בכנסת הזו בלט חלקו של חבר מרצ אילן גילאון ז"ל במאבק להשוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, צעד שבפועל הוביל להעלאת הקצבה.
מאז היווסדה הייתה מרצ חברה בארבע ממשלות. לאחר ניצחון גוש השמאל בבחירות של 1992 הצטרפה מרצ לקואליציה בראשות מפלגת העבודה, ושלושה שרים כיהנו מטעמה בממשלתו של יצחק רבין: אמנון רובינשטיין, שולמית אלוני ויאיר צבן. מאוחר יותר הצטרף גם יוסי שריד כחבר ממשלה. בממשלת בנט-לפיד כיהנו מטעם מרצ שלושה שרים – ניצן הורוביץ, תמר זנדברג ועיסאווי פריג'.