משדר מיוחד מליל הבחירות
בשעה 22:00 נסגרו הקלפיות ברחבי הארץ והחלה ספירת הקולות בבחירות לכנסת ה-25. איך סופרים את הקולות? מתי נקבל את התוצאות? ואיך תיראה הכנסת הבאה? ynet עושה סדר.
לאחר סגירת הקלפיות חברי ועדת הקלפי יספרו את הפתקים, יסמנו בטבלה את מספר הקולות שקיבלה כל רשימה, ישוו למספר בעלי זכות ההצבעה ויסכמו את התוצאות. הרישומים יימסרו לבדיקה בוועדת הבחירות האזורית, ולאחר מכן יוזנו למחשב המחובר אל מחשבי ועדת הבחירות המרכזית.
הישראלים יצאו להצביע
( צילום: אסף מגל, אריק מרמור, עידו ארז, חגי דקל, בראל אפרים, שמוליק דודפור, מוטי קמחי, מאיר תורג'מן)
כדי לשמור על שקיפות וטוהר הבחירות, באתר האינטרנט של ועדת הבחירות המרכזית יועלו המקומות מהקלפיות שצולמו על ידי מפקחי טוהר הבחירות. אם אחד מהאזרחים מזהה טעות בין המקור לנתונים שהועלו לאתר הוא יכול להסב את תשומת לב הוועדה.
לאחר ספירת הקולות מהקלפיות, תחל ספירת המעטפות הכפולות. אלפי עובדים יספרו את הקולות של הישראלים שהצביעו בקלפיות הקורונה, בקלפיות הצבאיות, בקלפיות בבתי הסוהר ובתי המעצר, בקלפיות בבתי החולים ובבתי האבות, וגם של המצביעים בקלפיות הנגישות המיוחדות.
כדי לוודא שאין הצבעות כפולות, השמות של המצביעים במעטפות הכפולות יוצלבו עם רשימת המצביעים בקלפיות הרגילות. אם יתגלה שאחד המצביעים במעטפות הכפולות כבר הצביע בקלפי רגילה – הצבעתו הכפולה לא תיספר, והעניין יועבר לטיפול המשטרה.
במהלך היום דווח על עומסים רבים בקלפיות הנגישות ברחבי הארץ. בעיקר בתל אביב, ירושלים, חולון, ראשון לציון ובת ים – שם נמצאים צעירים רבים שמתגוררים הרחק מכתובת המגורים הרשומה שלהם והגיעו להצביע בקלפי נגישה שקרובה לביתם.
מתי יהיו תוצאות?
על פי ועדת הבחירות המרכזית, כבר במהלך הלילה צפויות להתפרסם התוצאות הראשונות מהקלפיות, והן ימשיכו לזרום ברביעי ובחמישי. "התחלנו להכניס תהליכים שונים, ועל אף שכמות המעטפות מאוד גדלה בכל פעם, לא רק שלא הארכנו את לוחות הזמנים, קיצרנו אותם", סיפרה ביום שני מנכ"לית ועדת הבחירות אורלי עדס לשרון כידון וישי שנרב ב-ynet radio.
"הספירה עצמה מתבצעת בשתי משמרות. היא תתחיל בערך בחצות הלילה שבין שלישי לרביעי ואני מקווה שהיא תסתיים עד יום חמישי אחר הצהריים", אמרה עדס וציינה כי להערכתה עד רביעי ב-7:00 בבוקר יהיו במערכת כבר כ-70% מהקולות.
איך מחשבים מנדט?
חישוב מספר המנדטים מורכב מחמישה שלבים. ראשית, בודקים את מספר הקולות הכשרים. השלב השני הוא בדיקה איזה מפלגות עברו את אחוז החסימה. מפלגות שלא קיבלו לפחות 3.25% מהקולות הכשרים לא נספרות בחישוב המנדטים, וכך גם לא הקולות של מצביעיהן.
בשלב הבא מחברים את סך הקולות של כל המפלגות שעברו את אחוז החסימה. את המספר הגדול הזה מחלקים ב-120 חברי כנסת ומקבלים את השווי של המנדט. עכשיו אפשר לבדוק כמה מנדטים קיבלה כל מפלגה. אבל לא תמיד זה מתחלק שווה בשווה, נדיר אם בכלל אפשרי. פה נכנסים לתמונה הסכמי העודפים שנחתמו בין המפלגות.
לפי השיטה, שאומצה במסגרת חוק בדר-עופר מ-1973, ההסכם מחושב כך שבסיום הספירה, סכום הקולות שצברו שתי מפלגות שחתמו יחד יחולק ביניהן לפי גודלן היחסי. איך הקולות מתחלקים? בבחירות 2020, למשל, חולקו 117 מנדטים בסבב הראשון של ספירת הקולות, ונשארו עוד 3. כדי להחליט כיצד לחלק את המנדטים העודפים, נעזרים בנוסחה מתמטית הנקראת "מודד לרשימה".
המודד מחושב באופן הבא: המונה הוא מספר הקולות שהרשימה קיבלה, והמכנה הוא מספר המנדטים שהיא קיבלה + 1. הרשימה שהמודד שלה היה הגבוה ביותר – זוכה במנדט נוסף. אם ישנם מנדטים נוספים לחלוקה חוזרים על החישוב הזה – עד שמחולקים כל 120 המנדטים. כשרוצים לחשב את הסכם העודפים מתייחסים לשתי הרשימות שחתמו על ההסכם כאל רשימה אחת - ובהתאם לכך מחשבים את המודד לרשימה. כלומר, המונה הוא הקולות ששתי המפלגות קיבלו, והמכנה הוא מספר המנדטים ששתיהן קיבלו ביחד + 1.
