זו מערכת הבחירות הראשונה זה עשרות שנים שלא יהיה לדרוזים בישראל ייצוג בכנסת מקרב העדה. שישה מתמודדים דרוזים התמודדו בבחירות לכנסת ה-25: מספר 6 בישראל ביתנו, השר חמד עמאר, מספר 4 במרצ, ח"כ עלי סלאלחה, מספר 16 במחנה הממלכתי, חבר הכנסת לשעבר אכרם חסון, מספר 19 במחנה הממלכתי, ח"כ מופיד מרעי, מספר 44 בליכוד, עפיף עבד ומספר 7 בחד"ש-תע"ל, גאלב סייף.
• בחירות 2022 - כל מה שצריך לדעת במקום אחד
בשל מיצוב במקומות לא ריאליים ומפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, כל המתמודדים הדרוזים לא הצליחו להיכנס לכנסת. הדבר מדאיג את ראשי הרשויות, ומעלה חשש בקרבם שלא תהיה להם כתובת בממשלה שתקום. לדברי חסון, "לפיד, שמדבר כל הזמן על הדרוזים, לא הציב דרוזי במשך 15 שנים אצלו במפלגה. אותו הדבר אצל נתניהו - גם הוא ויתר על העדה הדרוזית".
ראש מועצת עוספיה בהיג' מנסור אמר כי "העובדה שאין לנו נציגים בכנסת היא סימן לא טוב למדינה. עם זאת, העדה והמועמדים הדרוזים שהתמודדו ברשימות צריכים לעשות חשבון נפש ולהפיק לקחים". הוא הוסיף: "אני מקווה שבממשלה החדשה שתקום יהיו מספיק נציגים שיסייעו לעדה. יש סוגיות חשובות מאוד שצריך לפתור, כמו תקצוב היישוב הדרוזי, וחוקים מאוד בעייתים שיש לשנות, לדוגמת חוק קמיניץ וחוק הלאום".
אוסנת עותמאן, פעילה חברתית מכפר מע'אר בגליל התחתון, מתחה ביקורת על התנהלות הח"כים הדרוזים: "הח"כים בכנסת האחרונה לא היו יעילים. הם לא ייצגו את הדרוזים אלא את המפלגות שלהם. לא ראיתי שום ח"כ שכיהן בכנסת האחרונה ותרם למען העדה ולפתרון הסוגיות החשובות הנוגעות לנו".
פרג' אבו פארס, פעיל חברתי מעוספיה, הבהיר כי "חוסר הייצוג הדרוזי בכנסת הוא בהחלט מחזה שעוד לא ראינו כמותו כבר עשרות שנים. עם זאת, עולות שאלות חשובות סביב הסוגיה - עד כמה הייצוג הוא קריטי לעדה? עד כמה הפיזור של חברי הכנסת הדרוזים - הפרוסים על פני כל הקשת הפוליטית - אכן מועיל ומקדם את ענייניה של העדה? אם המצע של המועמדים הדרוזים סובב סביב חוק הלאום וחוק קמיניץ - במה שונים הדרוזים תחת החוקים הללו משאר המיעוטים הלא יהודים במדינה? האם חוק קמיניץ שונה כשמדובר בעוספיה לעומת קלנסווה? ובנוסף, האם הבחירה שלנו צריכה להיות פרסונלית, או שהגיע הזמן לבחור באג'נדה ובדרך שיקדמו טווח רחב יותר של מטרות?".
בתוך כך, אכרם חסון, מספר 16 במפלגת המחנה הממלכתי - והמועמד שגרף את קולות העדה הדרוזית למפלגתו - הסביר היעדר הייצוג: "המצב הוא תוצאה של תסכול מתמשך ואכזבה מהנציגים שלנו, שלא יכלו לנצל את הממשלה הנוכחית ולשנות את מצבם הקשה של בני העדה". חסון הבהיר כי "אומנם קיבלנו תוצאה חסרת תקדים בעדה, פי חמישה מהסבב הקודם, אבל העם אמר את דברו".
חסון, שנחשב בעבר למקורבו של משה כחלון וכיום מקורב לשר המשפטים גדעון סער, אמר בריאיון ל-ynet radio כי "אין נציג דרוזי בכנסת הקרובה מפני שאנחנו עדה קטנה, ואנחנו לא קובעים הרבה מבחינה פוליטית. מצד שני, בשנים האחרונות יש תסכול בקרב העדה עקב כל ראשי המפלגות שהבטיחו לתקן את חוק הלאום - ולא עשו את זה. הם פשוט הבריחו את האנשים שיכלו לתרום ולקדם, ולא במקרה".
לדבריו, "אני לא חבר כנסת כבר שלוש שנים וחצי, וקיבלתי עכשיו מקום ראשון בבחירות בקרב הדרוזים. עברתי את כל המפלגות, ואני עדיין לא חבר כנסת. יש גם אכזבה מחברי הכנסת שלנו שלא עשו דבר כדי לתקן את החוק ודאגו לכיסא שלהם - זה חלק מהתסכול העמוק אצל הצעירים".
