פחות משבועיים לבחירות, הקמפיינים הנגטיבים שוחררו לאוויר ומאחורי הקלעים סגירת החשבונות כבר מתנהלת, בחלק מהמקרים באופן סמוי ובחלק באופן גלוי. בניגוד למה שנהוג לחשוב, החיסולים הפוליטיים לא מתנהלים בהכרח בין הגושים, וגם בתוך הגושים עצמם יש קרבות שמייצרים לא מעט עניין, וראשי המפלגות משקיעים בהם אנרגיה רבה ויצירתיות.
הליכוד
בראש רשימת החיסול של הליכוד מצויה כיום השחקנית היחידה בגוש נתניהו שלא נכללה בחיבורים ובהסכמי העודפים: איילת שקד. כל הניסיונות של הליכוד להוביל לפרישתה לא הועילו, ובשל כך החל להתנהל נגדה קמפיין אגרסיבי שמטרתו אחת - ששקד לא תעבור את אחוז החסימה.
חברי הכנסת הבולטים שהתראיינו בתקופה האחרונה הדגישו את המסרים שוב ושוב, וגם נתניהו התייחס לכך בקולו יותר מפעם אחת. הכל מתוך מטרה לחסל פוליטית את שקד ולהביא לפרישתה מהמירוץ. למרות כל המהלכים שננקטו עד כה שקד נחושה לרוץ עד הסוף, דבר שככל הנראה יגרור גם מהלכים עתידיים נוספים מצד הליכוד נגדה.
התמודדות נוספת של המפלגה בתוך הגוש היא עם הגדילה הלא פרופורציונלית לדעת בכירים בליכוד של איתמר בן גביר. העובדה שמפלגתם של בן גביר וסמוטריץ' מגיעה לדו־ספרתי, מובילה את הליכוד למקד את תשומת הלב בבית פנימה כדי לייצר בסיס תמיכה גדול ככל האפשר.
יש עתיד
ביש עתיד פועלים בתוך הגוש ומנסים לשתות מצביעים למפלגת המחנה הממלכתי. מבחינת יו"ר המפלגה לפיד, יש לעשות הכל כדי לנטרל את האפשרות שגנץ ירכיב את הממשלה הבאה עם החרדים, לדוגמה. כדי למנוע זאת, יש עתיד צריכים להוביל בפער על המחנה הממלכתי כך שרק שני שחקנים יהיו בזירה: נתניהו ולפיד.
לפיד עצמו נשאל אתמול בישיבת סיעת המפלגה אם מועמד עם 12 מנדטים יכול להרכיב ממשלה והשיב: "רק אחת משתי המפלגות הגדולות צריכה להקים את הממשלה הבאה".
אז איך שותים את הקולות? ביש עתיד אומרים כי "יש עתיד היא המפלגה היציבה בגוש כבר עשור. גנץ זו הכלאה של שלוש מפלגות ואתה לא באמת יודע למי אתה מצביע". ביש עתיד גם מעבירים מסר עם רמז עבה: גנץ עשוי לשבת שוב עם נתניהו. גנץ הכחיש בתוקף את הטענות.
המחנה הממלכתי
המחנה הממלכתי יוזמת קמפיין נגטיבי בולט יחסית במסריו, כשהמוקד שלו הוא היריב הפוליטי הוותיק בנימין נתניהו. בבחירות הקודמות הייתה זו "מזימת אפריל" ממנה הרתיע גנץ, ובמסגרתה נתניהו לכאורה מבקש שינויים מרחיקי לכת במערכת המשפט. הפעם המסר הוחלף ל"סיוט נובמבר" ומכוון לממשלה צרה בראשות נתניהו שבה בן גביר הוא שר בכיר.
באשר לקרב הפנים גושי, גנץ נאבק על קולות של יש עתיד כדי לסיים במספר דו־ספרתי גבוה, שיאפשר לו מרחב תמרון פוליטי ואולי קבלת מנדט מנשיא המדינה.
הציונות הדתית–עוצמה יהודית
בן גביר ואנשיו מתכוונים ללכת על הראש של בני גנץ והמחנה הממלכתי. בין היתר מתכוונים במפלגה להבליט את המפגשים של גנץ עם אבו־מאזן. הם הפיצו כרזה ועליה נכתב: "גנץ בורח מעימות עם בן גביר ומעדיף דייט עם חבר קרוב". לטענת אנשי המפלגה, יש זליגת מצביעים מהמחנה הממלכתי לעבר עוצמה יהודית. בצוות הקמפיין מתכוונים להסתער על הקולות הללו, ובשבוע הקרוב יתמקדו במתקפה נגד גנץ.
במקביל, השיקה אתמול מפלגת הציונות הדתית את תוכנית "חוק וצדק" לרפורמות במערכת המשפט. לפי המפלגה, התוכנית היא מצע מפורט העוסק בכל הנושאים הדורשים תיקון במערכת המשפט ובהם ביטול עבירות המרמה והפרת האמונים. בליכוד מיהרו להגיב לסעיף זה עוד לפני מסיבת העיתונאים של סמוטריץ' והבהירו כי "ההצעה לא תחול על הליכים בעניין נתניהו". אמש הודה סמוטריץ': "זה היה צריך לחול גם על נתניהו, אבל רק כדי לשלול את התירוץ הזה נוודא שזה לא ישפיע על משפטו".
העבודה ומרצ
הקרב האמיתי בגוש השינוי הוא בין שתי מפלגות השמאל - העבודה ומרצ. בראשן של שתי המפלגות האלו עומדות נשים שכל אחת מהן חותרת להיות מפלגת השמאל הגדולה בגוש. כלפי חוץ מיכאלי וגלאון אינן מנהלות קמפיין נגטיבי, אולם מאחורי הקלעים ישנו מאבק מי תהיה המפלגה הגדולה יותר.
ש"ס וישראל ביתנו
בש"ס הולכים על הראש של ליברמן בנושא יוקר המחיה, שהוא אשם בו, כך לטענתם: "ליברמן, מעצם זה שפתח את הקדנציה בהעלאת מיסים דרקונית איפה שרק יכל, נתן בעצם את ה'אוקיי' לכל המשק שזה בסדר להעלות מחירים". יש לציין כי לא מדובר בשתיית קולות שכן למפלגה קהל מצביעים משלה, ולכן המטרה היא חיזוק הבייס הקיים.
המפלגות הערביות
כאסטרטגיה, המפלגות הערביות לא תוקפות זו את זו, שכן הן מוצאות שזה מגביר את הדכדוך בקרב המצביעים הערבים, ולכן החליטו לנסות להרים את השטח במקום לדכא אותו. המטרה שלהם כעת היא להוציא את הציבור הערבי מהנמנום, ולעודד הצבעה בקרב המיואשים.