צריך לומר ביושר: מערכת בחירות אמורה להיות חגיגה לדמוקרטיה. הצבעה בקלפי היא הביטוי המובהק למדינה דמוקרטית מתוקנת שבוחרת את מנהיגיה. אבל אצלנו החגיגה הפכה למועקה. הציבור התעייף, מאס בפוליטיקאים שלו. תראו מה קרה כאן בארבעת החודשים האחרונים: מריבות ושנאות, חרמות ונידויים, קמפיינים שחורים, פייק ניוז ושקרים, הפקרות במרחב הווירטואלי. איך ציבור הבוחרים יכול בכלל להבחין בין שקר לאמת, בין עובדות למניפולציות?
קשה להאמין שכל זה קורה כבר בפעם החמישית בשלוש שנים וחצי - ואיש אינו יודע עד מתי. והכי נורא, שזה כנראה גם לא מוביל את המדינה לדרך עם מוצא. סימן שאלה אחד גדול מרחף גם מעל ראשה של מערכת הבחירות הזו: האם תהיה הכרעה. האם התיקו המשוגע שנכפה עלינו יישבר. האם סוף סוף ישראל תחזור לנורמליות.
שני תסריטים עומדים על סדר היום הפוליטי: נתניהו משיג 61 מנדטים; נתניהו לא משיג 61. כלומר, כן ביבי לא ביבי. אם יו"ר הליכוד נכשל - מחנה השינוי יכול להקים גוש חוסם, או במקרה הטוב להרכיב ממשלה. אם נתניהו והרשימות התומכות בו מקבלים 61, יש ממשלה אבל אין יציבות. הספין הזה, שממשלת ימין מלא-מלא על חודו של מנדט, תספק יציבות שלטונית לארבע שנים - גובלת בעלבון לאינטליגנציה הפוליטית. נתניהו יכול להרכיב ממשלה; ספק אם זו הממשלה שהוא היה רוצה ללכת איתה לנשיא.
ראש הממשלה לפיד פועל לניצחון שישאיר אותו בלשכתו קדנציה שלמה. מבחינת המספרים זה נראה כמעט דמיוני. אבל לפיד יכול לכפות תיקו כדי להישאר ראש ממשלת מעבר, ואולי להצליח לפרק את גוש נתניהו, שבמקרה כזה ירשום חמישה כשלונות בהקמת ממשלת ימין.
המפתח של לפיד נמצא בעיקר בגוש השינוי ואצל המפלגות הערביות. יו"ר יש עתיד חייב ששתי מפלגות השמאל, העבודה ומרצ, יעברו את אחוז החסימה, כמו גם רע"מ וחד"ש-תע"ל. מספיק שאחת מתוך ארבע המפלגות נופלת - המאזן בין הגושים מקפיץ את מחנה נתניהו ל-61 מנדטים ויותר. כלומר, לפיד נמצא בסכנה של שריפת קולות בגוש שלו - מה שלא קיים בגוש נתניהו. מפתח נוסף לניצחון הוא אחוז הצבעה גבוה בקרב המצביעים בחברה הערבית. מצב זה עשוי אפילו להכניס לכנסת את בל"ד, כאשר נכון לסקרים האחרונים, לפני כמה ימים, הסיכוי לכך נמוך.
יו"ר האופוזיציה נתניהו ניצב בפני בחירות חמישיות, כאשר לראשונה הוא אינו מכהן כראש הממשלה. מבחינתו מדובר, אולי, בקרב של להיות או לחדול. ספק אם בכירי הליכוד והשותפות מימין יסכימו שהוא יוביל אותם שוב לאופוזיציה. המפתח המרכזי לניצחון עבורו הוא אחוזי ההצבעה במעוזי הימין והליכוד. במערכות בחירות קודמות אחוזי ההצבעה בחלק מהיישובים המזוהים עם ההליכוד היו נמוכים יחסית. מפתח נוסף הוא החזרת המנדטים האובדים מהציונות הדתית. נתניהו לא מעוניין שהציונות הדתית תהיה גדולה מדי, כדי שתישאר ברשותו האופציה להקים גם ממשלת אחדות בלי סמוטריץ' ובן גביר.
יו"ר כחול לבן גנץ נמצא ביום הבחירות במצב רגיש ומתעתע: החיבור התלת-ראשי גנץ-סער-איזנקוט לא הוכיח את עצמו מבחינה אלקטורלית, לפחות לפי הסקרים. בסבב הבחירות הקודם גנץ היה ההפתעה הגדולה כשגרף לבד שמונה מנדטים, אחרי שהיה תחת סכנת אחוז החסימה. אז בוחרים רבים הצביעו עבורו כמחאה על החלטת נתניהו להפר את הסכם הרוטציה איתו.
המפתח עבור שר הביטחון היה ביכולת לשכנע כי הוא היחיד שבאמת יכול להרכיב ממשלה ולשבור את התיקו. עד כה, לפי הסקרים, זה לא עבד. מפתח נוסף להצלחה הוא היכולת להעביר קולות מהבית היהודי למחנה הממלכתי, שחלקו מיוצג על ידי אנשי ימינה לשעבר.
יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן גביר צפוי להיות ההפתעה של הסבב החמישי אחרי שנסק בסקרים של מערכת הבחירות. לא פלא שעם האוכל בא התיאבון. בן גביר כבר הציב לנתניהו את המטרה שלו: השר לביטחון הפנים. המטרה שלו היום תהיה למנוע אובדן של המומנטום מול נתניהו, שיבקש "לשתות" את המנדטים של הציונות הדתית ולהחליש אותה, לקראת אולי הקמה של ממשלה משותפת.