כל מערכת בחירות זוכה לתואר "בלתי נשכחת", ולא סתם. מערכות הבחירות בישראל מספקות שלל כותרות ואירועים, חלקם גם נשארים איתנו לאורך זמן. מהניצחון של גולדה זמן קצר לאחר מלחמת יום הכיפורים, דרך המהפך ועד למפלגה שהקים כותב טורים שהפך כבר לראש ממשלה. הצטרפו למסע של שרון כידון ובר שם אור ב-ynet radio בין כמה ממערכות הבחירות הבלתי נשכחות.
בחירות אחרי המלחמה
הבחירות לכנסת השמינית נערכו בדצמבר 1973, חודשיים וחצי בערך אחרי מלחמת יום הכיפורים. המלחמה ששינתה את פני המדינה, דחתה גם את מערכת הבחירות. "כשיצאנו ממלחמת יום הכיפורים המדינה הייתה בתוהו ובוהו, וכל המפלגות החליטו ביחד לכך שבמקום לערוך בחירות בתוך יומיים-שלושה הן יתקיימו ב-31 בדצמבר. התוצאה לגבי המחדל הנורא לא חדרה ללב האנשים", סיפר פרופ' מיכאל בר זוהר.
למרות שגולדה מאיר שילמה מחיר פוליטי על המלחמה, בסופו של דבר היא ניצחה בבחירות שנערכו מיד אחריה. "יש תופעה שבדרך כלל אחרי משבר גדול אנשים מתקבצים מסביב למנהיגות ולא בועטים בה מיד", הסביר בר-זוהר. "מה שלמעשה עשה משה דיין שחשש כבר מסוף הבית השלישי, לא יצא לציבור".
"אני הייתי חבר ועדת ההסברה של המערך לקראת הבחירות, והיינו מתכנסים כל בוקר בשבע בבוקר ומחליטים לגבי מחרת היום. מה מפרסמים, איזה מודעות וכו'", סיפר פרופ' בר זוהר. "יום אחד אני חוזר הביתה ואשתי אומרת לי, 'תשמע מה קרה? משה דיין כבר צלצל שלוש פעמים'. אני מצלצל לדיין, אני אומר לו מה קרה? אומר לי דיין: 'מה אתם מדברים על קו בר לב? פרסמתם הודעה שבקו בר לב הכל שקט, זה לא קו בר לב זה הקו שלי! זה הקו שלי'. אמרתי לו משה בחייך מה אתה מדבר? ככה זה מקובל בציבור, 'לא! זה הקו שלי', בסוף הרגעתי אותו אבל הלכתי ליו"ר הועדה, סיפרתי לו אז הוא אומר 'מה? מיד נשנה את זה', למחרת בערב יצאה מודעה בתעלת סואץ הכל שקט".
מהפך
אם צריך לסכם את הבחירות לכנסת התשיעית במילה אחת, זו משימה מאוד קלה – "מהפך". אחרי שנים ארוכות שמפלגות הפועלים שלטו במדינה עלתה לשלטון מפלגת "הליכוד" בראשות מנחם בגין. "למרות שגולדה ודיין ניצחו בבחירות הקודמות, הם התפטרו ב-1974 והקדנציה הראשונה של רבין היא לא מוצלחת. רבין לא היה ראש ממשלה מוצלח בפעם הראשונה", הסביר בר זוהר.
"לפני הבחירות פגשתי את חיים גורי, הוא אמר לי, מיקי אנחנו הולכים להפסיד. ראש הממשלה רבין בבית משפט נגיד בנק ישראל בבית סוהר על מעילה וקבלת שוחד ושר השיכון בבית קברות".
הצ'חצ'חים במצודת זאב
למרות ההצלחה של המהפך ב-1977, אל הבחירות הבאות הליכוד מגיע במצב לא טוב בכלל. "בגין מתמודד עם פרישת שר הביטחון עזר ויצמן, וגם המצב הכלכלי לא פשוט", תיאר ד"ר מוטי גיגי, מרצה בכיר במכללה האקדמית ספיר.
התנאים הקשים התגמדו לבסוף אל מול נאום הצ'חצ'חים המפורסם של דודו טופז. "תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים שהורסים אספות בחירות... הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות".
בגין ניצל את ההזדמנות ובעצרת שנערכה מיד לאחר מכן הוא השיב לו, בנאום שנצרב בתודעה הישראלית. "אודה ואתוודה בפניכם, עד הבוקר לא שמעתי את המילה צ'חצ'חים ולא ידעתי מה פירושה... אבל שימעו, כאשר אותו מה שמו... דודו טופז, אמר את האיוולת, את דברי ההבל ורעות הרוח שלו, כל הקהל שעמד אמש פה – הריע".
"עכשיו אני אספר לדודו טופז למי הוא התכוון. בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים, גם במחתרת. פיינשטיין היה ממוצא אירופאי, איך קוראים לזה..'אשכנזי'. ברזני היה ספרדי מעיראק...הם לקחו בלבותיהם רימון יד: לחצו! אשכנזי? עיראקי? יהודים! אחים! לוחמים!".
בבחירות 1981 הליכוד ניצח במנדט אחד, ונשאר בשלטון. יותר מהכל, אותה מערכת בחירות שינתה את הפסיפס התרבותי במדינת ישראל. "הציבור המזרחי או יוצאי מדינות ערב מצאו בית, פחות מכירים בנאום קודם את המשפט הסופי של מנחם בגין בנאום הזה. הצ'חצ'חים כולם במצודת זאב, אשרינו שהם במצודת זאב", הסביר ד"ר גיגי.
"אין ספק שהמסורתיות, המזרחיות כמו שאנחנו תופסים אותה היום, המקום שלהם בחברה הישראלית, כן? בוא נחשוב על זה, נגיד בוא ניקח אפילו את המהפכה של המוזיקה. זאת אומרת אפשר להסתכל על 81' כאיזו נקודת ציון שבאמת האופן שבו אנחנו מכירים היום את הפסיפס הרב-תרבותי, היותר מסורתיות, השבטיות, הכל מתחיל משם. כשלראשונה יש לזה לגיטימציה".
הבחירות עם הרוטציה
את הבחירות ב-1984 סיים המערך בראשות שמעון פרס עם 44 מנדטים והליכוד בראשות שמיר עם 41 מנדטים. "גם פרס וגם שמיר, או האנשים שסבבו אותם, ניסו להקים ממשלה. לשמיר היה סיכוי גדול יותר משום שהגוש שאנחנו קוראים לו השותפים הטבעיים היה גדול יותר", שחזר עיתונאי ידיעות אחרונות שמעון שיפר.
"אבל כדי לזכות ב-61 מנדטים שמיר היה חייב לפנות למאיר כהנא ושמיר סירב ואמר אני לא אכהן כראש הממשלה של כהנא", הוסיף שיפר. "ואז היו מגעים שבסופם מי שאילץ את שני הצדדים הגדולים לשבת יחד היה חיים הרצוג הנשיא החמישי".
"כאן צריך להגיד את זה לגבי העתיד, אין היום לדעתי דמות כל כך מקובלת על הצדדים ואחד הלקחים שאני למדתי מאותה תקופה, שממשלת אחדות לאומית יכולה אך ורק לתפקד ולהגיע להישגים בתחום הכלכלי".
הבחירות שהביאו את נתניהו
פחות משנה אחרי רצח ראש הממשלה יצחק רבין נערכו הבחירות לכנסת ה-14 ולראשות הממשלה. "אני חושב שבתפיסה הכללית לא נתפס שפרס לא יכול שלא להיות המנצח זמן קצר כל כך אחרי רצח רבין. זה עדיין התקבע כפרס בטוח ינצח", סיפר יעקב אילון. "הגיע הקמפיין הזה של פינקלשטיין משום מקום, פרס יחלק את ירושלים ונתניהו טוב ליהודים וכל הדברים האלה, ואף אחד לא זיהה שבעצם מתחת לפני השטח מתרחש לו המהפך הזה".
במבט לאחור, אילון מונה שתי שגיאות מהותיות שעשה פרס. "אמרו לו מיד אחרי רצח רבין בוא תלך לבחירות, זה מה שמספרים היועצים הקרובים אליו, והוא לא רצה לעשות בחירות על אדם. הוא דחה ודחה את הבחירות, זו טעות מספר אחת".
"טעות מספר שתיים, שוב, אליבא דאנשים שהיו בסביבתו ומספרים, הוא לא השתמש בכלל ברצח רבין בקמפיין. הוא נמנע מלהשתמש בזה ולהזכיר את זה. זאת הייתה טעות חמורה מבחינתם, בכלל לא להתייחס לרצח רבין. וכמובן כל מה שקרה מסביב, ההתמוטטות של הסכם אוסלו, הפיגועים, העובדה שהייתה הפצצה אומללה במבצע ענבי זעם בלבנון שהרגה הרבה אזרחים וזה השפיע על כל הערבים, כל הדברים האלה הצטברו – ולמרות זאת הייתה אווירה כזאת שלא יכול להיות שאחרי רצח רבין פרס לא יישאר ראש הממשלה".
הבחירות שבהן נתניהו הפסיד
פחות משלוש שנים אחרי שנכנס לראשונה ללשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו נאלץ לעזוב אותה. אחרי הבחירות הקודמות, היריב הגדול של נתניהו לראשות הממשלה – אהוד ברק – הבין שצריך להעלות מדרגה את הקמפיין.
"כשברק התמודד היה ברור שהסטנדרט שהביא נתניהו זה הסטנדרט שצריך לפעול בו", סיפר אלדד יניב, שהיה אז עוזרו של ברק. "הוא באמת גייס יועצים שמייעצים למועמדים דמוקרטיים ליברלים, ובאמת היו בחירות ברמה הכי גבוהה שהיו".
"היה מתח עצום, אני הייתי איתו מהבוקר ועד למדגם", סיפר יניב. "בזמן המדגם היינו באוויר, והוא שמע את המדגם באוזניות של המסוק, ושנינו צעקנו 'וואו, אתה מבין?'. לא ממש שמעו כי זה היה במסוק, אבל היה אפשר לראות שני אנשים צועקים וואו. כשהוא ירד בדרך למלון דן, כבר היה ברור שהוא ניצח כי המדגמים היו חד משמעיים, וכמה דקות אחר כך נתניהו הודה בעצם בתבוסה שלו".
כשליברמן כמעט השתווה לנתניהו
העובדה שהליכוד צנחה בקלפיות בבחירות לכנסת ה-17 לא ממש הפתיעו את מי שהיו בסביבתו של יו"ר המפלגה נתניהו, אבל המספרים כן. "זה היה ברור שהוא עומד להפסיד, השאלה מה עומק התבוסה, זאת אומרת עד כמה תהיה מכרעת או משברית", שיתפה אודליה כרמון, שהייתה אז יועצת התקשורת של נתניהו.
"בערב ההצבעה התקבצנו מספר לא גדול של אנשים בביתה של אחת החברות של שרה, ופתאום הופיע מדגם. וקשה לתאר את התחושה, כי מה שקרה באותו רגע שליברמן קיבל יותר במדגם. זה היה ללא מילים, זה היה מבעית, כי המשמעות כפולה. מעבר לזה שאתה מפסיד לאויב המר שלך, אלא אתה עומד גם לא להיות יו"ר האופוזיציה".
לדבריה, התחושות בקמפיין ובבית היו שזה רק עניין של זמן עד שנתניהו ישוב לשלטון. "אני זוכרת את המשפט הראשון ששרה אמרה לי למחרת, היא אמרה לי 'הפעם לא הלך לנו, בפעם הבאה נצליח'".
משהו חדש התחיל?
הבחירות לכנסת ה-19 סיפקו שתי הפתעות גדולות, שמלוות אותנו עד לבחירות הנוכחיות. הראשונה הייתה ההצלחה של בחור צעיר עם כיפה קטנה, נפתלי בנט, לכבוש את המפד"ל המנומנמת ולהפיח בה חיים. השנייה הייתה ההצלחה של כותב הטורים האהוב שהקים מפלגה חדשה שהפכה לימים למפלגת שלטון.
"הסקרים דיברו אז על סדרי גודל של 13-14 מנדטים ואנחנו מאוד האמנו שנגיע למספר הזה", סיפר יעקב פרי, שהיה שר מטעם המפלגה. "בשעות אחרי הצהריים המוקדמות התחילו פתאום להתקשר אל המועמדים, כולל אלי, מערכות השידור והתחילו לתחקר אותנו מה השמות של המועמדים אחרי 15-16. הבנו שיש כנראה הפתעה במדגם ואנחנו לא ערוכים אליה, וזה באמת מה שקרה".
"ההרגשה הייתה מצוינת, אבל אני אהיה כן אתכם, היינו כולנו ממש פוליטיקאים חדשים", הוסיף. "לא ניצלנו את הכוח הפוליטי שנפל עלינו לצורך קביעות מאוד מאוד חשובות. למשל, לא קיבלנו מספיק ועדות בכנסת, לא היינו מספיק חזקים כדי לנסות ולהעביר החלטות או בקשות או הבטחות".
