חזרתו הצפויה של בנימין נתניהו לראשות הממשלה בקואליציה של מפלגות ימין וחרדים יצרה בהלה מסוימת במחנה הנגדי. אולם, לא כל חברי הכנסת מהמפלגות החברות בקואליציה הנוכחית שותפים לתחושה הפסימית הזו. ח"כ מיכאל ביטון (המחנה הממלכתי) אמר הבוקר (ראשון) באולפן ynet כי "אני לא מקבל את כל החזיונות של 'הלכה המדינה'. יש גם כוחות מתונים בליכוד ויש ליברלים ויש להט"ב, ואני לא מאמין שתהיה חקיקה דתית פוגענית כלפי אזרחים".
סיבה נוספת לאופטימיות היחסית של ביטון היא תחושתו שגם ממשלת ימין הומוגנית יחסית - לא בטוח שתחזיק מעמד. "זו לא תהיה קואליציה כזו שלווה ויציבה, הבעיות שלהם עכשיו רק יתחילו. מי שמדמיין שהכל יילך שם חלק - טועה", אמר ביטון. "יהיה להם מאוד קשה לקיים את עצמם עם הפערים והתפיסות בתוך הקואליציה העתידית".
חברו למפלגה של ביטון, ח"כ איתן גינזבורג שבקרוב ייפלט מהכנסת לאחר ששובץ במקום לא ריאלי, נשמע פחות אופטימי. "אני מאמין שזו הולכת להיות ממשלה מאוד קיצונית עם הרבה רעיונות שלטעמי יהיו הזויים ואני מקווה שהם לא יתממשו", אמר. עם זאת, הוא ציין כי "חלק גדול מאוד בחברה הישראלית חושש מהממשלה המתקרבת וזה לא דבר טוב או בריא, אבל צריך לקבל ולכבד התוצאות. צריך לתת לממשלה החדשה לעבוד ולעשות גם דברים טובים".
בנוגע לחשש מפגיעה בקהילת הלהט"ב, אמר גינזבורג כי "למרות המורכבות שבה, הממשלה האחרונה הצליחה להוביל להרבה הישגים בנוגע לקידום הזכויות של הקהילה הגאה. שר הבריאות ניצן הורוביץ התווה מדיניות ממשלתית בנושא, והחשש שלי הוא שהיא תיעלם". לדבריו, "אני דואג שהתקציבים שהקצבנו וההתקדמות שעשינו בהרבה מאוד תחומים ייעלמו, אבל אני מקווה שאנחנו נתבדה".
גינזבורג, שחבר בעצמו בקהילה הגאה, התייחס גם לדברים שאמר נתניהו למקורביו בשיחות סגורות כי לא תהיה שום פגיעה במצעדי הגאווה או בסטטוס קוו הקשור בקהילה. "אני לא הייתי רוצה לראות סטטוס קוו. אני רוצה לראות קדמה ושנקבל זכויות. אנחנו עדיין מופלים לרעה", הדגיש.
אמנם ביטון וגיזנבורג לא בהכרח רואים עין בעין את ההשלכות הצפויות מהקמת הממשלה המסתמנת, אך על דבר יש הסכמה מוחלטת ביניהם - בני גנץ והמחנה הממלכתי לא צריכים להצטרף לממשלה בראשות נתניהו כדי לשמש כגורם מתון יותר בתוכה. "העצה שאני רוצה לתת לגנץ היא לשרת את האזרחים מהאופוזיציה, אין טעם להצטרפותנו לממשלה במתכונת הנוכחית", ציין גיזנבורג.
הוא הוסיף כי "אנחנו עדיין חושבים שמבחינה ערכית זו טעות שראש ממשלה יכהן עם כתבי אישום ואנחנו מאמינים שנתניהו בשלב הזה של החיים מקדם את האינטרסים האישיים שלו על פני האינטרסים של המדינה". עם זאת, גיזנבורג ציין כי "נתניהו נבחר, ותומכיו זכו ברוב גדול מבחינת מנדטים, אז עכשיו הם יצטרכו לנהל את המדיניות הממשלתית והמדיניות של ישראל".
כאמור ביטון צידד בעמדת גיזנבורג, ואמר כי "האם אמר את דברו ואנחנו נשרת את הציבור באופוזיציה. נילחם על מה שחשוב ונשמור על האינטרס הציבורי ונעשה זאת באופן ממלכתי". לדבריו, "גם בני גנץ אמרו בקולו באופן חד-משמעי שהוא לא יישב עם בנימין נתניהו. הוא פעם אחת חרג מזה בגלל מצב המדינה בקורונה, ושם נקראנו לדגל והענקנו לנתניהו צ'אנס אחרון. ברגע שהוא מעל באמון שלנו, והקדים את ענייניו האישיים לעניין המדינה - נגמר הסיפור".
ביטון, שמכהן כיו"ר ועדת הכלכלה, ציין כי "העם אמר את דברו. נפל דבר ויש פה ממשלת ימין. עכשיו היא תצטרך להראות איך היא מורידה את יוקר המחיה ומעלה את הביטחון האישי ועוד המון משימות שהטילה על עצמה".
אתה חושב שכל ההבטחות שניתנו לפני הבחירות הן חסרות סיכוי להתממש?
"בנימין נתניהו הבטיח 12 שנים להוריד את מחיר המעונות, ופתאום הוא יכול להקפיא את הארנונה ואת החשמל? אנחנו מחכים להקפאה הזו. ניתן לממשלה הזו 100 ימי חסד או חצי שנה ונראה את המעשים הגדולים שלה להוריד את יוקר המחיה אחרי 12 שנות שלטון נתניהו שבהן יוקר המחיה הגיע לשמיים".