הדיון בפסילת בל"ד
(צילום: משה מזרחי, לע''מ)
בית המשפט העליון דן בצהריים (חמישי) בערעור נגד פסילת מפלגת בל"ד מהתמודדות בבחירות הקרובות לכנסת. בעת הדיון, העותרים טענו כי בל"ד הייתה ונשארה מפלגה קיצונית. נציג הפרקליטות הציג בדיון את עמדת היועצת המשפטית לממשלה, הסבורה כי "המפלגה קרובה לתחום האסור - אך לא חצתה את הגבול". השופטים מצדם ביקרו את תוכן העתירה, ואמרו שהיא "רדודה" ו"דלת ראיות".
עורך הדין חסן ג'בארין, המייצג את מפלגת בל"ד אמר בדיון כי "מה שמאפיין את בקשת הפסילה, הבקשה הזאת היא הקלה ביותר. אני אתייחס בעיקר למצע של בל"ד. אכן כפי שנטען לפני 20 שנה, המצע עצמו נשען על עקרונות דמוקרטיים ביותר וזכויות של מיעוטים. בית משפט העליון דן בסוגיה ובעמדת רוב אישר את ריצת המפלגה". לדבריו, "המצע שלה גם נידון ב-2009, וגם שם - לאחר שש שנים מהדיון הראשון - הדבר אושר ברוב מוחלט".
למעשה, עו"ד ג'אברין טען שעל מנת לפסול את המפלגה על בסיס מצע, יש להביא דוגמאות לפעילות פרלמנטרית או לפעילות שנעשתה בשטח לפי מצעה של המפלגה - דבר שלא נעשה, לדבריו. בנוסף, נציג בל"ד טען שנושא המצע כבר נידון בהחלטות קודמות ואושר בעליון בעבר.
בתגובה, העיר שופט בית המשפט העליון נעם סולברג כי "לגבי המצע - קראתי בתצהיר של ח"כ שחאדה שאין שום חידוש במצע ב-20 השנה האחרונות, אבל הינה - יש שינוי במצע לגבי חוק הלאום".
השופט יוסף אלרון פנה עו"ד ג'אברין ואמר כי "חברי הכנסת קושניר והנדל ציינו את ההתנהלות של המפלגה נגד מדינת ישראל. הנדל ציין שמספר 3 העניק מגן למחבל וכי חברי המפלגה השתתפו בסעודת לשבירת צום הרמדאן עם משפחות מחבלים. לא ראיתי תשובה שלכם בעניין הזה". בתשובה, אמר עו"ד ג'אברין: "לא הייתה לנו אפשרות להתגונן, לא הייתה הזדמנות".
השופטים ביקרו את תוכנה של העתירה וציינו שהיא "רדודה", ונשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, הוסיפה כי "יש ראיות דלות. לכן כרגע, גם אם דברים במפה הפוליטית השתנו, זאת לא עילה לפסילה". לדבריה, "המפלגה על הגבול האסור ויש בעיות. השאלה היא - האם בל"ד עברה את קו הגבול?".
נציג הפרקליטות, עורך הדין איתן אודי, אמר כי "לעמדת היועמ"שית, בל"ד עודנה קרובה לתחום האסור שבו היא עלולה להיפסל, אך לא חצתה את אותו התחום - ולכן דין הערעור להתקבל".
משה חוג'ה, נציג העותרים מטעם מפלגת אנחנו, הדגיש כי "בל"ד הייתה ונשארה קיצונית. זה היה הרקע לפירוק המשותפת. עקרונותיה ברורים וכל אזרח ישראלי רואה בין השורות".
בערעור של בל"ד, שהוגש על ידי ארגון עדאלה, נטען כי "מן הערעור ומעמדת היועמ"שית שהוצגה לוועדת הבחירות עולה, כי בקשת הפסילה שאושרה נעדרת ראיות ממשיות. על כן מצביעים בעדאלה, שעל מנת לאשר את הפסילה יהיה על בית המשפט העליון לקבוע כי תוכן מצעה של בל"ד בדבר מדינת כל אזרחיה, מונע ממנה להתמודד בבחירות לכנסת". השופטים הורו ליועץ המשפטי של ועדת הבחירות להתייצב לדיון.
עוד נכתב כי "אין חולק שהמערער פרש מסיעתו – וכך גם קבעה ועדת הכנסת. גם אין חולק שהמערער הגיש את ערעורו לבית המשפט המחוזי רק בחלוף כשבעה שבועות, ובסופו של דבר התפטר מכהונתו רק בחלוף 80 ימים מיום הכרעת ועדת הכנסת כאמור, ובכל אותו הזמן פעל בכנסת בניגוד לעמדת סיעתו".
בתגובת המדינה לבג"ץ על הערעור, היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה לא נוקטת עמדה ומשאירה את ההחלטה בידי יו"ר ועדת הבחירות. "משעה שהשאלה העיקרית שמתעוררת היא פרשנות המושג 'סמוך לפרישתו' שבסעיף 6א לחוק היסוד לעניין אפשרותו של המערער להיכלל ברשימה לבחירות לכנסת, והיא נוגעת במובהק לכללים המסדירים את ההתנהלות הפנים-פרלמנטרית של הכנסת – אין מקום בנסיבות העניין, מבחינה מוסדית, כי הייעוץ המשפטי לממשלה יידרש לגופם של דברים", נכתב.
פורסם לראשונה: 12:31, 06.10.22
