בנט: "מי שאומר שהממשלה הייתה טעות - נמצא בפוסט טראומה"
(צילום: נדב אבס)
ראש הממשלה החליפי נפתלי בנט אמר הערב (רביעי) כי ההחלטה להקים ממשלת אחדות הייתה הטובה והציונית ביותר שקיבל בחייו, והודיע כי הוא מאמין שהדרך הנכונה היא להקים ממשלת אחדות נוספת גם אחרי הבחירות. "מי שאומר שהקמת הממשלה הייתה טעות - נמצא בפוסט טראומה", אמר.
בנט אמר בכנס של תנועת "פנימה" כי החלטתו הייתה "להעדיף את המדינה על פני הבייס", והוא שילם על כך "מחיר אישי ומשפחתי". הוא התייחס - מבלי לציין מפורשות את שמה של שקד - לאלה שטוענים כי הקמת הממשלה הייתה טעות, ואמר כי "הם מורתעים, רמוסים וכתושים. אני לא שופט אותם ואני לא כועס. אני ראיתי בעיניי וחוויתי על בשרי את המכונה שמחצה אותם. יום אחרי יום. אחד אחרי השני. את המכבש. חשיבה מעוותת כאילו החלטה פוליטית כזאת או אחרת היא עילה להתעללות נפשית בלתי פוסקת".
4 צפייה בגלריה
"ראיתי בעיניי וחוויתי על בשרי את המכונה שמחצה אותם". בנט ושקד
(צילום: אלכס קולומויסקי)
לדבריו, "בזירה הפוליטית מצב של מלחמת זהויות אוטומטית, וזה דבר מסוכן. היום מתנהלת בישראל מלחמה בין שני מחנות. יש בניהם איבה הדדית עמוקה. אין בה מקום לעובדות או לטיעונים. כל אירוע מתפרש על ידי כל צד, ככזה שמוכיח את צדקתו. אסור לחבר קבוצה להתפשר. זה חלילה יפגע בקבוצה. ואם העזת להתפשר – אתה תחטוף. האמת היא שהמכונות בשני הצדדים מתמקדות בזמן האחרון פחות בתקיפה אחד של השני, ויותר בפגיעה ובהשתקת הקולות המתונים פנימה, בתוך המחנה שלהם.
"פשוט מתעללים במי ששובר שורה. כל עיתונאי, כל צייצן, כל איש ציבור זוטר שחורג מהקו של המחנה חוטף קיתונות של ארס והתקפות אישיות על העבר הפרטי שלו", אמר בנט. "ואז מה קורה? אנשים מתונים מכל צד מורתעים. פוחדים להתבטא. אני מכיר מספר אנשים, שהעזו לתת צ'אנס לממשלה האחרונה, וחטפו כל כך חזק וכל כך אישי, שעל 'הטעות' הזו הם כבר לא יחזרו. הם מתכנסים פנימה, מפחיתים נוכחות. ואז אם השתקת את הקולות המתונים בכל מחנה, נשאר לשמוע רק את הקולות הקיצוניים ביותר. ואז המדינה עוברת למצב בלתי שפוי. כשאתה שונא את המחנה השני יותר משאתה אוהב את המדינה, אתה מגיע לחורבן".
זמן קצר לאחר שאמר את הדברים אמרה שקד כי "הממשלה הקודמת הייתה אילוץ שנוצר מחרמות, ולכן התפרקה. הגיע זמן לשים סוף לחרמות. הבית היהודי בראשותי תביא להקמת ממשלת ימין. חזרתי הביתה. חזרתי לימין". גורמים בבית היהודי הוסיפו: "מי שבטראומה הוא הציבור הימני, שהפעם יקבל מפלגה שמבטיחה ממשלת ימין ומביאה לממשלת ימין".
בנט ציין כי הוא מאמין שאפשר לפעול אחרת. "אפשר לצאת מהקיבעון. מאסתי במחלוקות הישנות שלא מובילות אותנו לשום מקום, אני לא היחיד. איתי רבים, רבים בעם, שרואים בעצמם יותר מתווית. שמוכנים לקבל מורכבות כי הם יצורים מורכבים בעצמם. אני מאמין שאפשר להגיע למצב של שיתוף פעולה בין חלקי החברה הישראלית. גדלתי לעיוורון צבעים בגלל או בזכות הוריי. הם שני יהודים חילונים שעלו לארץ, התקרבו למסורת ולדת, לא הבינו בכלל מה זה כל החלוקות.
4 צפייה בגלריה
"אפשר לצאת מהקיבעון. די מהר נוצרים קשרי עבודה ואמון". הממשלה היוצאת
(צילום: אבי אוחיון, לע"מ)
"'כולנו יהודים', הם כל פעם אמרו לי. אני לא רואה דתיים וחילוניים, מזרחים ואשכנזים, ישראל ראשונה שניה שלישית ורביעית. בעיניי כולנו אחד. עמדותיי ותפיסותיי הלאומיות, הבטחוניות והכלכליות הן ימין. זה לא השתנה. אבל מבחינתי, כולם אחים אהובים. השונות בינינו היא מתנה, גם כשהיא מאתגרת. אבל איך מגיעים מהמצב הכל כך מפוצל והכיתתי שלנו לתמונה האידילית שתיארתי כרגע? איך משנים את האווירה? לדעתי, חובה להקים את 'ממשלת החיים עצמם' במודל הפעולה של הממשלה בראשותי בשנה החולפת, אך בהרכב אחר, של המפלגות המרכזיות בישראל כבסיס הממשלה, ואז לצרף גם את הקטנות משני הצדדים.
"ממשלה שמניחה באופן זמני לסוגיות עם רגישות אידיאולוגית, ומתמקדת בהצמחת הכלכלה, טיפול בפקקים וביוקר המחייה, הענקת ביטחון ובריאות. אותם כללי עבודה. אותה אווירה כמו בממשלה שהובלתי. כל צד מסביר לבייס שלו את הרעיון המסדר שעובדים ביחד. מה שקורה די מהר הוא שנוצרים קשרי עבודה ואמון בין-גושיים. כי קורונה אינו ימין ושמאל. כבישים אינו ימין ושמאל. בעיית הדיור אינו ימין ושמאל".
על הממשלה שהוביל אמר בנט כי "ראיתי לא פעם כיצד נוצרות קואליציות בין גושיות בנושאי תוכן שונים, ללא קשר לעמדות האידיאולוגיות. זה דבר יפה, ואז אתה מגלה שלאנשים יש שתי גרסאות: הגרסה האידיאולוגית הקשוחה, והגרסה הפרגמטית הנוחה. אחרי תקופה מסוימת אפשר לעבור לשלב השני: נגיעה זהירה בנקודות רגישות שבמחלוקת. מכיון שכבר נוצר האמון בין שני הצדדים, ונוכחת שגם הצד השני אוהב את המדינה לא פחות ממך, ואפילו יש לו שכל ישר, יש סיכוי מסוים להגיע לפתרונות. ואם מצליחים לצלוח שלב זה, אפשר לגשת לניסוח הסכמות עמוקות יותר".
4 צפייה בגלריה
"חוכמת המנהיג היא לזהות מתי עת לנוקשות ומתי עת למתינות". בנט ועבאס
(צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)
לדבריו, מדובר ב"ישום של שיעור בסיסי ביהדות", כלשונו. "אחרי המעשים נמשכים הלבבות. תודעת הביחד נוצרת, מלהיות ביחד ולעשות ביחד. המתכון הפוליטי הנכון לשנים הקרובות הוא 'ממשלת החיים עצמם'. ממשלה רחבה שכוללת את כל מרכיבי החברה הישראלית. אז תשאלו מהו תפקיד האידיאולוגיה? חלק מהמנהיגים הגדולים של עם ישראל היו בטבעם אידיאולוגים קנאים. משה רבנו היה קנאי. מתתיהו החשמונאי היה קנאי, ולמעשה על יסוד קנאות זו הוקמה ישות מדינית ריבונית בימי בית שני. התשובה היא לכל זמן עת לחידוד ולפריצת דרך אידיאולוגית, ועת למתינות ופשרה. ישנן תקופות בחיי האומה שנדרשת בהן קנאות, כמו שאליעזר בן יהודה היה קנאי לשפה העברית. ישנן תקופות בהן קנאות אידיאולוגית מולידה חורבן".
הוא ציין כי "חוכמת המנהיג היא לזהות מתי עת לנוקשות אידיאולוגית ולקנאות, ומתי עת למתינות ולפרגמטיות, כדי שנוכל לחיות ביחד. מאני מאמין באידיאולוגיה של הביחד. של סלילת שביל הזהב של ישראל. אני מבקש להדגיש את היופי שבעיקרון המסדר הזה: אף אחד לא נדרש לוותר על האידיאולוגיה שלו. כולם נדרשים להניח את זה בצד, באופן זמני, ולהתמקד בחיים עצמם. אני קנאי לממלכתיות. חינכו אותי שטובת המדינה היא מעל טובתו של המגזר. אני לא חלק מקבוצה, אני חלק מעם, ממדינה. ואני משוכנע שרבים מרגישים כמוני. אלא שבמהלך השנה האחרונה, רבים וטובים פשוט שתקו. אני מציע ללמוד מזה. זו לא העת להחריש. הגיעה שעתם של אנשי הביחד להשמיע קול. בנפשנו הדבר".
הוא הוסיף כי "בכל מהלך ההיסטוריה של העם היהודי, לא השכלנו להתקיים כאן כמדינה יהודית-ריבונית במשך יותר מ-80 שנה. זה קרה בימי בית ראשון, הממלכה התפצלה. איבדנו למעלה ממחצית מבני עמנו. לא למדנו לקח. אפשרנו לזה לקרות שוב, בימי בית שני. הפעם, יצאנו לגלות בת 2,000 שנה. אסור שזה יקרה בפעם השלישית. הפעם, אנחנו חייבים לנצח את גן הפלגנות. זה אפשרי. מה היא, אם כן, אותה סוגייה שמאיימת לקרוע אותנו בעשור השמיני של ישראל? על מה אנחנו מתווכחים בעצם? התשובה היא: על כלום.
"האם מדינת ישראל עומדת בפני הכרעה היסטורית כדוגמת הסכמי אוסלו, הכרעה הכוללת וויתור על שטחי הארץ ופינוי יישובים?", שאל בנט - וענה בשלילה. "האם ישראל עומדת לספח לגבולה שטחים? לא. האם ידוע לכם על איזה חקיקה דרמטית שהולכת למחוק את הזהות היהודית של ישראל, או לחלופין על תכנית להפיכת ישראל למדינת הלכה? לא. אז מה קורה כאן? יש כאן הרבה חרדה. יש משני הצדדים מי שמלבה אותה, מעורר אותה, מעודד אותה. יש מי שפועל לחלק אותנו לקבוצות קטנות, יריבות, קבוצות העוינות זו את זו. תחושות החרדה של הקבוצות השונות הן כנות, אך מלובות ומועצמות באופן מלאכותי על ידי סוכני חרדה".
הוא הסביר כי "כשאתה מרגיש שהזהות שלך תחת מתקפה, אתה מתכנס פנימה, בונה לעצמך שריון, ויוצא למלחמה. הזהות היהודית של ישראל היא אולי הנושא המובהק ביותר. יש ציבור שחרד מפני מדינת הלכה שלתפיסתו נכפית עלינו. שאנחנו בדרך לעולם הלקוח מתוך 'סיפורה של שפחה'.
"מנגד, ציבור אחר חש שהזהות היהודית של ישראל בסכנה תחת מתקפה פרוגרסיבית שמטרתה למחוק מאיתנו כל סממן של מסורת יהודית. חרדות אלו הן כנות, אך בעיניי, לא מוצדקות. האמת היא שזהותה היהודית של מדינת ישראל אינה עומדת בסכנה. ישראל בסדר גמור. יש מקום לשינויים, לתיקונים. אבל הזהות היהודית של ישראל מוצקה. ממשלת ישראל אינה פועלת להדתת חילוניים או להחלנת דתיים. הרשתות החברתיות, במקום ליצור שוק דעות פורה ומרתק כמיטב המסורת היהודית, מובילות אותנו להסתגרות מפני האחר. לכיתתיות בלתי נתפסת. למלחמת חורמה בין הקבוצות השונות. כמו בדרבי בין קבוצות כדורגל. אין משקל לטיעונים, אין ערך לעובדות. אם אתה שייך לקבוצה, שום דבר לא יזיז אותך משם. אף טיעון לוגי לא ישכנע אוהד של הפועל לעבור למכבי".
עוד לפני כן אמר בנט כי הוא רוצה לחזור לימים שלפני הקמת הממשלה. "מדינת ישראל היתה בסחרור. היינו מעט אחרי פרעות שומר החומות בערים המעורבות בתוך ישראל, אחרי רקטות חמאס על ירושלים ותל אביב. שדות עוטף-עזה בערו, וילדי יישובי העוטף היו מוכי טראומה. המדינה נקלעה לגירעון שלא הכרנו, של כמעט 200 מילארד שקל. מאות אלפי מובטלים נותרו בבית, ללא עבודה, ללא פרנסה. מדינה משותקת. הדילמה שעמדה בפניי היתה לזרום עם הבייס וללכת לבחירות חמישיות, או להעדיף את מה שטוב למדינה, ולהקים ממשלת הצלה לאומית.
"בחרתי בחלופה הקשה", התעקש בנט. "בחרתי לקחת אחריות ולהקים ממשלה בישראל. ומאותו הרגע - שערי גיהנום נפתחו עליי, על משפחתי ועל חברי סיעתי. מתקפה בלתי פוסקת של רעל. של שקרים. שנה של שנאת אחים. אך בתוך הצונאמי הרעיל הזה, עם שמונה מפלגות, בקואליציה הכי מגוונת בתולדות ישראל ולא פשוטה לניהול, למרות כל זה, הממשלה בראשותי הצליחה לעשות בשנה אחת, מה שממשלות אחרות לא עשו בקדנציה שלמה.
"העברנו תקציב. זה נשמע מובן מאליו, אבל זה לא היה מובן מאליו משך כמה שנים, ולכו תדעו האם יהיה תקציב בשנה הבאה. הפסקנו עם הסגרים. הובלנו את המשק ל8% צמיחה, הגבוה ביותר בעולם המערבי. הנחנו את התשתית למלחמה ביוקר המחיה בישראל. החזרנו מאות אלפי מובטלים לעבודה. הורדנו את הגירעון כמעט לאפס. הפסקתי את מזוודות הדולרים לחמאס. לפעמים - החגיגה נגמרת. והנה, בכל זאת, השנה שבה כיהנתי כראש ממשלה היתה השנה השקטה ביותר, מזה שנות דור, לילדי שדרות ועוטף עזה. אני גאה בזה.
"זה נבע ממדינות חדשה שלי: נדיבות כלכלית לצד תקיפות בטחונית. לראשונה הגבנו על כל בלון בודד, ולראשונה מזה שנים אפשרתי כניסת פועלים מעזה לעבודה בישראל. שיקמנו את היחסים הבינלאומיים של ישראל. בכל רחבי העולם נפתחו בפנינו דלתות, מוושיגנטון וגלזגו ועד לשארם א-שיח ואבו דאבי. העברנו את המערכה מול משמרות המהפכה האיראניים מאדמת ישראל לאדמת איראן, ומנענו חזרה להסכם הגרעין. ולא פחות חשוב, עברנו מ 'אני' ל'אנחנו'".
רה"מ החליפי אמר כי את התקופה האחרונה הוא מקדיש לתחומי הביטחון, ועוסק בגרעין האיראני, בסוגיית הגז מול לבנון, בחוסר היציבות ביהודה ושומרון ובהשלכות הכלכליות מרחיקות הלכת של המלחמה באוקראינה. "אני רואה עד כמה חוסר היציבות הפוליטית שלנו מחליש אותנו", אמר בנט. "אם היו שואלים את אויבינו מה משאלתם, הם היו עונים: להכניס את מדינת ישראל לרצף אינסופי של בחירות ואיבה פנימית, מה שמביא לשיתוק מערכות השלטון בישראל. (זה שווה להם מיליארדים). הם הבינו שאם ישראל בסחרור פנימי, לא נוכל לגייס את האנרגיה להתמודד מולם".
