(צילום: אסף חן)
בין 6,788,804 בעלי זכות הצבעה בבחירות הקרובות ישנם גם עשרות אלפי עולים חדשים מרוסיה ומאוקראינה שהגיעו ארצה מאז פרצה המלחמה ויוכלו לקחת חלק בחגיגה הדמוקרטית. עד כה עלו לישראל יותר מ-45 אלף עולים חדשים שברחו מהמלחמה. רובם הגיעו מרוסיה אחרי שמאסו בשלטון פוטין. ב-8 בספטמבר נסגר פנקס הבוחרים וכל העולים שקיבלו תעודת זהות ומעמד בישראל עד תאריך זה זכאים להצביע. ההערכות הן שמדובר בכ-30 אלף בעלי זכות בחירה. אם כולם יממשו את זכותם, יהיה מדובר בכמעט מנדט, שיכול להיות משמעותי על המפה הפוליטית.
4 צפייה בגלריה
בחודשים האחרונים התמקדו בהסתגלות. טיסת ילדים יתומים מאוקראינה שעלו לישראל
(צילום: סיון חילאי)
מטבע הדברים, בחודשים האחרונים העולים שנמלטו מהמלחמה היו עסוקים בעיקר בהסתגלות למדינה החדשה: מציאת בית, למידת השפה העברית, העברת החשבונות הבנקאיים ומציאת עבודה. הבחירות לכנסת, עושה רושם, לא היו בראש סדר העדיפויות שלהם. הם גם לא עברו הדרכה מסודרת בנושא. אתר ועדת הבחירות המרכזית והתשדירים בטלוויזיה וברשתות החברתיות לא מתורגמים לשפתם. כך שהמאמץ לעודד את אותם עולים חדשים להצביע - נשאר בידי המפלגות.
מי שניצלו את העניין הן בעיקר ישראל ביתנו, יש עתיד והליכוד. בישראל ביתנו יצרו אתר ברוסית שבו יש מדריך איך להצביע בבחירות וכיצד מתקיימות הבחירות בישראל, לצד חוגי בית ומודעות ברוסית ברשתות החברתיות. לפני כשלושה שבועות שר האוצר ויו"ר המפלגה אביגדור ליברמן אישר, יחד עם משרד העלייה והקליטה, תוכנית סיוע לעולים בעלות של 90 מיליון שקל. ליברמן אמר אז: "העלייה היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל ומנוע הצמיחה הכי גדול שהיה פה מאז קום המדינה".
ביש עתיד ח"כ ולדימיר בליאק מקפיד להתראיין בערוץ 9, ערוץ הטלוויזיה הישראלי בשפה הרוסית, ומסביר מדוע כדאי להצביע דווקא למפלגתו. יו"ר המפלגה יאיר לפיד פגש עולים כאשר התחילו החילוצים מאוקראינה.
וכך, הפך ביישורת האחרונה של מערכת הבחירות נושא אספקת הנשק לאוקראינה והתמיכה בה מול פוטין לנושא פוליטי חם ומשמעותי. יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, שרק לפני כמה ימים עוד סיפק תשובה מעומעמת לשאלה האם יתמוך באספקת נשק לאוקראינה, התבטא בסוף השבוע לראשונה במפורש לטובת אוקראינה, מה שמעלה אפשרות שגם הוא מבין את כוח המצביעים העולים.
נתניהו אמר בריאיון ל-"USA TODAY" כי אם יחזור ללשכת ראש הממשלה, הוא יבחן אפשרות לספק נשק לקייב. בעבר הקפיד שלא להתבטא נגד רוסיה או להיתפס כמי ש"תופס צד". במערכת הפוליטית מנתחים את שינוי העמדה הפומבי כניסיון של נתניהו לגרוף קולות מרכז מתונים, ובנוסף – לקרוץ לטובת אותם עשרות אלפי בעלי זכות בחירה מקרב פליטי המלחמה והנמלטים מרוסיה.
יומיים לפניו היה זה ראש הממשלה לפיד שהצהיר בתום שיחה עם שר החוץ האוקראיני כי הוא "מדגיש את עמידתה של ישראל לצד העם האוקראיני". זאת, על רקע הסירוב הישראלי עד כה לחמש את אוקראינה מול רוסיה. לאחר השיחה עם שר החוץ דאגו גורמים מדיניים לתדרך כי לפיד ישנה את המדיניות בנוגע לאספקת נשק, אם ירכיב את הממשלה הבאה". גם לפיד וגם נתניהו, כך נראה, מבינים את חשיבותם של הקולות הללו.
יאיר סמוליאנוב, מנהל תחום קליטת עלייה בעמותת "לובי המיליון", המסייעת לדוברי רוסית, מספר על הבעיות שעלולות לפגוע באחוזי ההצבעה בקרב העולים החדשים: "יש כאן כמעט מנדט שלם של מצביעים פוטנציאליים שהמדינה לא מעודדת אותם למצות את זכותם הדמוקרטית. מדינת ישראל לא מספקת די אולפני עברית, ולא מנגישה את המידע לשפה הרוסית, ובכך מונעת בפועל מהעולים החדשים לממש את זכותם להצביע".
סמוליאנוב, שמשוחח מדי יום עם עולים חדשים, אומר ש"פחות מעניין אותם אם זו תהיה ממשלת בן גביר או ממשלת טיבי, אלא יותר מעניין אותם מי ייתן להם את האפשרות להתחיל את חייהם בישראל, יבטיח את מצבם הכלכלי ויעניק הכרה בהשכלתם. בשביל לדבר עם אותם עולים צריך להתעניין במצבם, להציע פתרונות וכמובן לדעת רוסית. לצערנו השילוב הזה כמעט ואינו קיים היום אצל המפלגות".
