הפנים החדשות של הכנסת ה-24: על פי התוצאות מספירת יותר מ-88.5% מהקולות, ייכנסו למליאה 20 חברי כנסת חדשים. חלקם כבר מכירים את המשכן מבפנים, שלושה ישבו שם בכנסות קודמות. מבין החדשים - אחת מהליכוד, שתיים מיש עתיד, ארבעה ממפלגת העבודה, ארבעה גם ממפלגות הציונות הדתית וימינה. חברת כנסת אחת חדשה תיכנס מטעם מרצ ואחד נוסף מרשימתו של מנסור עבאס ורע"מ.
לא רק יושב ראש המפלגה שפועלת נגד הקהילה הלהט"בית נכנס לכנסת לפי התוצאות הזמניות - גם ראש העיר שדרות, סגן ראש העיר פתח תקווה, וחברת הכנסת לשעבר שעברה מכולנו ליש עתיד בפנים. אלה שמות 20 הח"כים החדשים, נכון לעכשיו.
הליכוד
גלית דיסטל אטבריאן
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 החליט בנימין נתניהו לשריין את גלית דיסטל אטבריאן (50), סופרת, שדרנית הרדיו והפובליציסטית במקום העשירי ברשימת הליכוד. דיסטל גרושה ואם לשניים, נולדה להורים ממוצא איראני וגדלה בירושלים.
גלית דיסטל אטבריאן מהליכוד: "צריך לצאת מהלימבו האינסופי של בחירות"
(צילום: ירון ברנר, אלכס ברוטמן)
את שירותה הצבאי העבירה כמש"קית ת"ש בחיל האוויר. היא בעלת תואר ראשון בפילוסופיה מאוניברסיטת תל אביב. ספרה הראשון "ואם היו אומרים לך" שיצא בשנת 2009, זכה בתמיכת מפעל הפיס בהוצאה לאור של ספרים בעלי ערך ספרותי. ספרה השני "טווס בחדר מדרגות" שיצא ב-2014 היה בין חמשת הספרים המועמדים הסופיים לפרס ספיר לספרות. דיסטל כותבת טורים לגופי תקשורת שונים ומגישה תוכניות ברדיו בגלי ישראל.
היא משתתפת בתוכנית הפאנליסטים "הפטריוטים" בערוץ 20 ומגישה סרטוני דעה בעבור תאגיד השידור כאן 11. בכתיבתה והופעותיה התקשורתיות היא מביעה עמדות ימניות ונוטה לתקוף את השמאל. היא האשימה בין היתר את ארגוני הנשים בכך שהן מתעלמות מתקיפות מיניות ואונס כאשר המבצעים הם מהחברה הערבית או מסתננים מאפריקה. דיסטל דוגלת בהקטנת המגזר הציבורי, מקסימום חופש, מינימום התערבות ממשלתית וביטול רגולציות עודפות.
יש עתיד
רון כץ
רון כץ (35) ניצב במקום ה-16 ברשימת יש עתיד. הוא עו"ד אזרחי שמומחה בדיני צוואה ומשפחות. הוא נחשב לדמות דומיננטית בעיריית פתח תקווה ומשמש כראש יש עתיד בעיר. מאז שנת 2018 הוא סגן ראש העיר וממלא מקומו בשכר וראש מִנהל החינוך.
כץ נולד וגדל בפתח תקווה, ולמד בבית הספר התיכון גולדה שבעיר. את שירותו הצבאי החל בעתודה הצבאית כעו"ד ושובץ בפרקליטות הצבאית. במסגרת בתפקידו האחרון בצה"ל שימש כראש מדור קשרי חוץ בפרקליטות והשתחרר בדרגת סרן. ב-2013 הצטרף למפלגת יש עתיד.
נירה שפק
אל"מ (במיל') נירה שפק (54) היא תושבת קיבוץ כפר עזה מזה 17 שנה ומשובצת במקום ה-17 ברשימת יש עתיד. היא משמשת ראש מטה יש עתיד בעוטף עזה. שפק היא אישיות מוכרת בשער הנגב ובכלל בכל יישובי העוטף בשל תפקידים רבים שביצעה במסגרת השירות הצבאי וכן במסגרת שירותה במילואים.
היא התמודדה בבחירות שהתקיימו לפני כשנתיים לראשות מועצת שער הנגב, והפסידה לאופיר ליבשטיין. בעברה שימשה גם כיועצת בכירה למנכ"ל המשרד להגנת העורף.
העבודה
אמילי מואטי
אמלי מואטי (40) נשואה לדניאל שק, לשעבר שגריר ישראל בצרפת ואם לשתי בנות מנישואים קודמים, ניצבת במקום השלישי במפלגת העבודה. היא אשת תקשורת ופוליטיקאית. כלת פרס שרת התרבות לספרי ביכורים 2018. מואטי, בת לאב עולה מתוניס ולאם ילידת הארץ ממוצא תוניסאי נולדה וגדלה בשכונת אזורים בנתניה, הבכורה מבין שישה אחים. היא גדלה בבית דתי, למדה בבית הספר הממלכתי-דתי רמב"ם בנתניה ובתיכון הדסה נעורים.
אמילי מואטי מגישה את רשימת העבודה לכנסת
(צילום: ועדת הבחירות המרכזית)
מואטי מחזיקה בתפיסת עולם סוציאל דמוקרטית ומגדירה את עצמה כשמאלנית ציונית. היא מתנגדת למדינה דו לאומית ולתפיסת מדינת כל אזרחיה ותומכת בתפיסת שתי מדינות לשני עמים. מואטי פתחה בעברה משרד יחסי ציבור בשם "המטבחון תקשורת" שעבד, בין היתר, עם מפלגת התנועה בראשות ציפי לבני. בהמשך מואטי ניהלה את תחום הדיגיטל במפלגת התנועה גם לאחר כניסתה של יו"ר המפלגה לבני למשרד המשפטים ושימשה גם כיועצת תקשורת לנשיא ראובן ריבלין עשרה חודשים לפני שנבחר לנשיא.
בבחירות לכנסת ה-20 מואטי שימשה כיועצת תקשורת במטה הבחירות של הרשימה המשותפת לדוברי עברית וגם כיועצת תקשורת למפלגת בל"ד. ביולי 2018 מואטי הודיעה על התמודדותה בפריימריז של מפלגת העבודה ועל תמיכתה באבי גבאי. היא הגיעה בפריימריז למקום 18, אך המפלגה זכתה ב-6 מנדטים ומואטי לא נכנסה לכנסת. לקראת הבחירות לכנסת ה-23 הוצבה מואטי במקום ה-15 ברשימת העבודה-גשר-מרצ. הרשימה זכתה ב-7 מנדטים.
גלעד קריב
הרב גלעד קריב, (47) נשוי ואב לשלושה, משפטן, רב רפורמי וממנהיגי היהדות הרפורמית בישראל ומחוצה לה, ניצב במקום הרביעי במפלגת העבודה. קריב פעיל בזירה הציבורית בנושאי יחסי דת ומדינה, קידום חופש הדת והמצפון והקיום המשותף של יהודים וערבים.
קריב נולד למשפחה חילונית והתחנך בתל אביב, בוגר תנועת הצופים. עוד בשנות לימודיו בתיכון החל את פעילותו בתנועה הרפורמית. בצבא שירת ביחידת 8200 ובתום חמש שנות שירות, במהלכן סיים בהצטיינות קורס קצינים, פנה ללימודים באוניברסיטה העברית, שם סיים תואר ראשון משותף במשפטים ובמחשבת ישראל. ב-2003 סיים תואר שני במדעי היהדות במוסד ההכשרה האקדמי של היהדות הרפורמית בישראל.
ב-2008 קיבל תואר שני במשפטים בתוכנית למשפט ציבורי של אוניברסיטת תל אביב בשיתוף עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בשנת 2020 החל את לימודי התואר השלישי במשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. קריב פעל בין היתר לקידום חופש הבחירה בנישואים ובגירושים, ונאבק נגד קווי המהדרין והדרת הנשים, פעל להנחלת לימודי ליבה בכל מערכות החינוך הישראליות, השגת הכרה בכל זרמי היהדות, הרחבת תקופת "שעון הקיץ", בלימת ההסתה הגזענית על ידי רבנים במשרות ציבוריות, ביטול האפליה כלפי הקהילה הגאה ובלימת יוזמות חקיקה המעניקות מונופול לרבנות בתחום הגיור והמרחיבות את סמכויות בתי הדין הרבניים.
אפרת רייטן
עו"ד אפרת רייטן (48), נשואה ואם לשניים, היא עורכת דין ופוליטיקאית. בעברה, הייתה מוכרת לציבור מערוץ הילדים, כשחקנית וכמנחת טלוויזיה. היא ניצבת במקום החמישי במפלגת העבודה. רייטן נולדה וגדלה ברמת השרון, בוגרת תיכון רוטברג. שירתה בלהקת פיקוד הדרום. את קריירת המשחק החלה ב-1992, כשחקנית-משנה בסדרה "משחקי אהבה". לאחר שסיימה את לימודיה היא השתתפה בסדרות טלוויזיה ובסרטים ישראליים ובמקביל הנחתה מספר תוכניות טלוויזיה לנוער ובהמשך הנחתה תוכניות בוקר.
רייטן על התוצאות: "מעבר לכל דימיון"
(צילום: ירון ברנר, אלכס ברוטמן, ניצן דרור)
ב-2004 השלימה את לימודי המשפטים במכללת שערי משפט. בהמשך הוסמכה לעריכת דין, ובשנת 2012 החלה לעבוד במשרד עורכי הדין "גולדפרב זליגמן". היא ייצגה בין היתר את ההסתדרות הרפואית ומשפחות ההרוגים באסון נחל צפית. רייטן משמשת גם כחברת ועדת החוקה של מפלגת העבודה.
אבתיסאם מראענה מנוחין
אבתיסאם מראענה מנוחין (46) נשואה לאיש הייטק יהודי ואם לבת, ניצבת במקום השביעי במפלגת העבודה. היא תסריטאית, במאית, מפיקת קולנוע וטלוויזיה ואשת תקשורת ערבית-ישראלית. מרצה לקולנוע במחלקה לצילום של האקדמיה בצלאל, מרצה ופעילה פמיניסטית וחברת הנהלת ארגון בצלם. היא בוגרת בית הספר לקולנוע וטלוויזיה בגבעת חביבה.
בסרטיה הדוקומנטריים היא נותנת ביטוי לשיח הפנימי בחברה הערבית בישראל ומציגה את מאבקם של ערביי ישראל החיים כמיעוט בארץ, אך במקביל גם מותחת ביקורת על מנהגים המושרשים בחברה הערבית ועל הדיכוי ואי שוויון. בחירתה למפלגת העבודה השנה עוררה מחלוקת בתוך המפלגה ומחוצה לה, שהתמקדה בעיקר בכמה התבטאויות עבר שלה, בין היתר בריאיון ב-2008 למקומון בזכרון יעקב והסביבה. היא תיארה שם את יחסיה הטעונים כלפי היישוב, בו היא ניקתה בתים כרבות מנשות פוריידיס: "אם הייתי יוזמת תסריט אפוקליפטי הייתי משמידה את זכרון יעקב".
בשנת 2013 כתבה בתגובה לפוסט בפייסבוק על צפירת הזיכרון: "לא עמדתי בצפירה, הייתי בנהיגה בזמן שכל המדינה כמעט עמדה דום. אני החלטתי להמשיך לנסוע, ואלה היו שתי דקות מופלאות בזמן הצפירה". לאחר שההתבטאות צפה שוב השנה היא הביעה צער על הפוסט, אמרה שזהו סטטוס "ישן ועלוב" וביקשה את סליחת המשפחות השכולות.
ועדת הבחירות המרכזית קיבלה את בקשת עוצמה יהודית לפסול את מועמדותה לכנסת בשל התבטאויותיה. 16 הצביעו בעד פסילתה, 15 הצביעו נגד. החלטות פסילה זקוקות לאישור בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, שהחליט שלא לאשרה ברוב של שמונה כנגד אחד.
ימינה
אלון דוידי
אלון דוידי (47) נשוי ואב לשני בנים וחמש בנות, הוא ראש העיר שדרות וסגן יו"ר מרכז השלטון המקומי ומוצב במקום השלישי במפלגת ימינה. דוידי נולד וגדל בבאר שבע ולמד בישיבת בני עקיבא אהל שלמה בעיר ובישיבת ההסדר קרני שומרון ושירת כקצין ביחידה מובחרת בצה"ל. זכה בפרס ירושלים. היה מועמד במקום שישי ברשימת האיחוד הלאומי בבחירות לכנסת ה-18.
אלון דוידי מימינה: "לא ניתן יד לממשלה בהישענות על רע"מ"
(צילום: בראל אפרים, משי בן עמי)
בשנת 2008 התמודד לראשות העיר מול דוד בוסקילה ואחלמה פרץ. הוא לא זכה בבחירות לראשות העיר, אך נבחר למועצת העיר. בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2013, התמודד על ראשות עיריית שדרות מטעם הליכוד, העבודה והבית היהודי, ונבחר לראשות העיר. בבחירות לרשויות המקומיות שנערכו באוקטובר 2018 התמודד דוידי שוב על ראשות העיר וניצח בפער ניכר. לקראת הבחירות לכנסת ה-24, עזב את הליכוד והצטרף למפלגת ימינה בראשות נפתלי בנט.
דוידי היה מהפעילים הבולטים במחאת תושבי שדרות נגד ירי הקסאמים המתמשך מרצועת עזה על עירם החל משנות ה-2000 ובמסגרת זו הקים את המטה לביטחון שדרות. במהלך מבצע צוק איתן, בעקבות חידוש ירי הקסאמים לאחר הפסקת האש, יצא דוידי בהתקפה חריפה על שר הביטחון דאז משה יעלון. לאחר תום המבצע התנצל דוידי בפני יעלון על דבריו.
עמיחי שיקלי
עמיחי שיקלי (40), נשוי ואב לשלושה ילדים, מוצב במקום החמישי ברשימת ימינה. הוא מחנך, יזם חברתי וחינוכי בישראל, מייסד המכינה הקדם-צבאית "תבור" בנוף הגליל ומראשיה, ראש המדרשה למנהיגות ציונית תבור ומ"פ ביחידת אגוז בעברו.
שיקלי הוא בנם של איתן, מומחה לחינוך יהודי ונשיא האוניברסיטה העברית במקסיקו סיטי וקמיל שיקלי. הוא נולד וגדל בירושלים, שם למד בתיכון המסורתי אליאנס. בתום לימודיו בתיכון הצטרף למכינה הקדם צבאית גליל עליון בקיבוץ מעיין ברוך. הוא התגייס לחטיבת גולני בנובמבר 2000, שירת כלוחם וכמפקד פלוגה בסיירת החטיבתית וביחידת אגוז, ומשרת במילואים בדרגת רב סרן.
במהלך שירותו הצבאי השלים תואר ראשון בהצטיינות בלימודי ביטחון ומזרח תיכון במסגרת אוניברסיטת חיפה והמכללה לפיקוד טקטי. לאחר שירותו הצבאי השלים לימודי תואר שני במסלול דיפלומטיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב. שיקלי הוא גם בוגר המכללה למדינאות בירושלים ובוגר תוכנית לה"ב בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. הוא התמודד ברשימת הימין החדש בבחירות לכנסת ה-20 אך הרשימה לא עברה את אחוז החסימה.
ניר אורבך
ניר אורבך (50), נשוי ואב לארבעה ילדים. הוא עו"ד ומנכ"ל מפלגת הבית היהודי לשעבר ומוצב במקום השישי במפלגת ימינה. אורבך נולד בחיפה וגדל בקריית שמואל. בוגר ישיבת פרחי אהרון וישיבת כרם ביבנה. שירת בחטיבת גבעתי ולמד משפטים באוניברסיטת בר אילן.
אורבך שימש כיועץ לשר אפי איתם כשהיה שר השיכון ולח"כ ניסן סלומינסקי, ניהל את מדרשת תל אביב, ייסד את פורום המדרשות התורניות לבנות ועמד בראשו, והיה ממייסדי פורום הממלכתיים-דתיים, וסמנכ"ל מפעלות הציונות הדתית. לקראת הבחירות לכנסת ה-19 היה ראש המטה של נפתלי בנט ומונה למזכ"ל מפלגת הבית היהודי, ובהמשך, לאחר איחוד התפקידים, גם למנכ"ל.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 זכה במקום העשירי ברשימה כנציג מרכז הבית היהודי, ולאחר שריון נציגי האיחוד הלאומי הוצב במקום ה-12. הרשימה זכתה ב-8 מושבים ואורבך לא נבחר לכנסת. לאחר פרישת הרב רפי פרץ לקראת הבחירות לכנסת ה-24 התמודד אורבך על ראשות המפלגה אך הפסיד לחגית משה. לאחר מכן התפטר מתפקידו כמנכ"ל הבית היהודי ושובץ במקום ה-6 ברשימת ימינה לכנסת.
אביר קארה
אביר קארה, (37) נשוי ואב לילד, נמצא במקום השביעי ברשימת ימינה. קארה נולד וגדל בקרוואן בגבעון החדשה. בגיל 13, לאחר קריירה כליצן וכשוליית קוסם של אחיו התאום, הוא פרש מעולם הבמה. את כספי בר המצווה בחר להשקיע בדוכן פרחים, ובגיל 18 כבר הפעיל דוכנים ברחבי ירושלים בליווי הסיסמה "גברת נבון פרחים לאדון".
השולמנים התפצלו למפלגות
(צילום: גיל יוחנן, משי בן עמי)
לאחר שירותו הצבאי, הקים קארה עסק לשטיפת מכוניות, פנה לתחום גידול ואימון סוסים ובשנים האחרונות עסק בתחום המזון. באמצע אוקטובר 2019 הקים קבוצת פייסבוק בשם "אני שולמן", שבו הציג את הקשיים והטענות של העצמאים ומצא את עצמו בתוך ימים ספורים מנהל את אחד מהמיזמים החברתיים-כלכליים הגדולים ביותר בישראל - "השולמנים" - שמובילים כיום את מהפכת מעמד העצמאים במדינה, עם 180 אלף חברים.
הציונות הדתית
מיכל מרים וולדיגר
עו"ד מיכל מרים וולדיגר (52) המוצבת במקום השני במפלגת הציונית הדתית, נשואה ואם לחמישה ילדים ופעילה חברתית בתחום בריאות הנפש.
וולדיגר נולדה בבני ברק, למדה באולפנת בני עקיבא תל אביב והדריכה בסניף בני עקיבא בני ברק. בהמשך שירתה בקיבוץ חפץ חיים, השלימה תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר אילן וניהלה משרד עריכת דין אזרחי ומסחרי.
בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר חגגו לאחר פרסום תוצאות המדגמים
(צילום: שמוליק דודפור )
מאז תחילת שנות ה-90 וולדיגר מתגוררת בגבעת שמואל. בבחירות לרשויות המקומיות ב-2013 נבחרה מטעם מפלגת הבית היהודי למועצת העיר גבעת שמואל, החזיקה בתיק הרווחה ובראשות הוועדה למלחמה בסמים ובאלכוהול, והייתה חברה בוועדות הכספים, קידום מעמד האישה ותכנון ובנייה. לקראת הבחירות לרשויות המקומיות ב-2018 התמודדה על ראשות הבית היהודי בעיר אך הפסידה, ובעקבות כך פרשה מהרשימה.
איתמר בן גביר
עו"ד איתמר בן גביר (45) מוצב במקום השלישי במפלגת הציונות הדתית. הוא עו"ד ונחשב לפעיל ימין רדיקלי. התמודד לכנסות ה-19, ה-21, ה-22, ה-23 וה-24 ברשימות שונות מטעם מפלגת "עוצמה יהודית", וכיום הוא העומד בראשה.
בן גביר נולד בירושלים וגדל בבית מסורתי במבשרת ציון. בתיכון למד באורט ירושלים וחזר בתשובה בכיתה י"א על רקע המאבק נגד הסכמי אוסלו והתקרבותו לפעילי ימין. אחרי התיכון למד בישיבת הרעיון היהודי מיסודו של הרב מאיר כהנא.
במהלך פעילותו הפוליטית הוגשו נגדו, לדבריו, 53 כתבי אישום, שמתוכם הורשע בשבע עבירות פליליות, בהן התפרעות, הפרעה לשוטר, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. בן גביר זכה בסכום כולל של כרבע מיליון שקל בתביעות נגד המשטרה על הפרת זכויותיו. בעקבות טבח מערת המכפלה הוכרזה תנועת כ"ך בה היה פעיל כארגון טרור, והוצאה אל מחוץ לחוק. בן גביר הורשע בעבירה על איסור התאגדות של תנועת כ"ך לאחר שהפיץ כרוז בחתימת "פעילי כ"ך לשעבר". הוא לא גויס לצה"ל, לדבריו הצבא סירב לגייסו בשל עברו בתנועת כ"ך.
חלק מיוזמותיו של בן גביר היו משותפות עם ברוך מרזל, מנהיגה האחרון של התנועה. מרזל ובן גביר פעלו גם לביטול מצעדי הגאווה בירושלים. בן גביר מרבה לייצג אנשי ימין המואשמים בעבירות על רקע אידאולוגי, וייצג גם את הרב אליעזר ברלנד בשנת 2018.
שמחה רוטמן
עו"ד שמחה רוטמן (40) נשוי ואב לחמישה, ממוקם במקום הרביעי ברשימת הציונות הדתית. הוא פעיל ציבורי ופובליציסט, ממייסדי התנועה למשילות ודמוקרטיה ב-2013 והיועץ המשפטי שלה עד 2021. מחבר הספר "מפלגת בג"ץ".
רוטמן נולד וגדל בבני ברק למשפחה דתית לאומית, למד בתלמוד תורה "רזי לי" של החינוך העצמאי ובישיבה התיכונית מקור חיים, התנדב לצה"ל ושירת כמש"ק דת בבית הספר להנדסה צבאית. לאחר נישואיו למד תואר ראשון במשפטים באוניברסיטת בר אילן. בשנת 2012 השלים תואר שני במשפט ציבורי בתוכנית משותפת לאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן בשיקגו. בהמשך הקים משרד עריכת דין והשתתף בכתיבת העתירה נגד שחרור המחבלים בעסקת שליט.
רוטמן קידם יוזמות שחלקן אף הפכו להצעות חוק, דוגמת הצהרת הון לשופטים וקצינים בכירים ומינוי יועצים משפטיים במשרדי ממשלה כמשרות אמון.
אביגדור (אבי) מעוז
אביגדור מעוז (64) נשוי ואב לעשרה ילדים, מוצב במקום השישי ברשימת הציונית הדתית. מעוז הוא יו"ר מפלגת נעם המתנגדת למתן זכויות לקהילה הלהט"בית. מראשי המטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות. מעוז היה ממקימי הקיבוץ מגדל עוז בגוש עציון וממחדשי היישוב היהודי בעיר דוד.
מעוז נולד בשכונת קריית שמואל שבחיפה. בשנת 1975 התגייס לנח"ל המוצנח. לאחר שירותו היה שותף בהקמת מגדל עוז בגוש עציון, בו שימש כמזכיר הקיבוץ. בין השנים 1984–1986 התגייס לפעילות ציבורית במסגרת מטה "שלח את עמי" לשחרור אסירי ציון ומסורבי העלייה מברית המועצות, ובאופן ממוקד פעל יחד עם אביטל שרנסקי לשחרורו של נתן שרנסקי מהכלא הסובייטי.
במסגרת זו תכנן ובנה אסטרטגיה, נפגש עם נשיאים וראשי מדינות, הקים לובי בינלאומי של חברי קונגרס ופרלמנט ברחבי העולם. בפעילות זו נעזרו מעוז וחבריו בין השאר גם בבנימין נתניהו, שכיהן באותה עת כשגריר ישראל באו"ם. פעילותם הביאה להירתמותו של נשיא ארצות הברית רונלד רייגן ולהשגת שחרורו של שרנסקי. ביולי 2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-22, היה ממייסדי מפלגת נעם. המפלגה פרשה מן המרוץ יומיים לפני יום הבחירות. בינואר 2021, נחתם הסכם ריצה משותפת של מפלגת נעם בראשותו של מעוז עם מפלגת עוצמה יהודית של בן גביר.
מרצ
ג'ידא רינאוי זועבי
ג'ידא רינאוי זועבי, נשואה ואם לשני ילדים. זועבי מוצבת במקום הרביעי ברשימת מרצ. היא נולדה בנצרת ולמדה בבית ספר סנט ג'וזף בעיר. בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וספרות עברית מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בספרות מאוניברסיטת חיפה. בוגרת תוכנית השקעות אימפקט באוניברסיטת אוקספורד.
במרצ מאושרים מהתוצאות הזמניות
(צילום: משי בן עמי)
רינאוי זועבי הובילה מספר רב של פרויקטים כלכליים-חברתיים. מייסדת שותפה ומנכ"לית לשעבר של מרכז אינג'אז ("הישג" בערבית) - מרכז מקצועי לקידום רשויות מקומיות ערביות בישראל. כיהנה כחברה במועצת המנהלים של מכללת רופין בנתניה, הייתה עמיתה במכון הרטמן בירושלים, חברה בוועדה הכלכלית הממשלתית לבחינת גיל הפרישה של נשים, חברה בשולחן העגול של ראש הממשלה למוכנות חירום, חברה במועצת המנהלים של קרן מרים למאבק בסרטן ומנטורית בתוכנית הסטודנטים של שגרירי רוטשילד.
רינאוי זועבי נבחרה כאחת מ-100 "האנשים המשפיעים ביותר בישראל" ב"דה מרקר" ב-2011. בשנת 2015 היא הייתה האישה הערבייה הראשונה שזכתה בפרס "ממשל תקין בישראל" וב-2018 מגזין "פורבס ישראל" בחר בה כאחת מ-50 הנשים המובילות במשק הישראלי.
רע"מ
מאזן גנאים
מאזן גנאים (64), נשוי ואב לארבעה ילדים מוצב במקום השני ברשימת רע"מ. הוא איש ציבור ערבי-ישראלי, איש עסקים ופעיל ציבור בתחום הספורט. היה בצעירותו כדורגלן וכיהן כיו"ר קבוצת הכדורגל בני סכנין בין השנים 1994–2008. ב-2004 זכה עם הקבוצה בגביע המדינה בכדורגל. בשנת 2008 נבחר לראש העיר סכנין, תפקיד בו כיהן עד שנת 2018.
ב-3 בינואר 2009, בעיצומו של מבצע עופרת יצוקה, השתתף גנאים בהפגנה שהתקיימה בסכנין במחאה על כמות האזרחים הנפגעים הגדולה ברצועת עזה. במהלך ההפגנה שיבח גנאים את "השהידים", מה שגרר ביקורת גדולה נגדו. לקראת הבחירות לכנסת ה-21, נבחר למקום השלישי של בל"ד הארצית, אך דורג במקום השישי לאחר האיחוד עם רשימת בל"ד ולא נכנס לכנסת. בינואר 2021 הודיע על הצטרפותו למפלגת רע"מ לקראת הבחירות לכנסת ה-24 לאחר שזו פרשה מן הרשימה המשותפת והוצב במקום השני ברשימתה.
שלושת חברי הכנסת לשעבר שעושים קאמבק
אורית סטרוק
אורית סטרוק (61) ממוקמת במקום הרביעי ברשימת הציונות הדתית. סטרוק היא מראשי היישוב היהודי בחברון שהקימה את ארגון זכויות האדם ביש"ע ועמדה בראשו בין השנים 2004–2012.
סטרוק נולדה למשפחת עורכי דין ירושלמית מסורתית. בכיתה י"א חזרה בתשובה והפכה לבת בית בביתו של הרב חיים דרוקמן, שהכיר בינה ובין תלמידו בישיבת אור עציון, אברהם סטרוק, לו נישאה. תקופה קצרה גרו יחד בעיר ימית, ולאחר פינויה עברו להתגורר ביישוב היהודי בחברון.
בבחירות לכנסת ה-19 הוצבה במקום ה-10 ברשימת הבית היהודי מטעם מפלגת תקומה ונבחרה לכנסת אחרי שהרשימה קיבלה 12 מנדטים. בעקבות חטיפת שלושת הנערים ב-12 ביוני 2014 דחפה סטרוק לכך שמבצע "שובו אחים" יכלול את מעצר בכירי חמאס ביהודה ושומרון ומעצר של מחבלים ששוחררו בעסקת שליט. הצעתה אומצה בקבינט המדיני-ביטחוני וכוחות צה"ל ושב"כ עצרו כ-50 ממשוחררי עסקת שליט.
לקראת הבחירות לכנסת ה-20 בחר מרכז תקומה את סטרוק למועמדת השלישית מטעמו, ובעקבות כך היא הוצבה במקום ה-13 ברשימה המשותפת עם הבית היהודי. המפלגה קיבלה שמונה מנדטים וסטרוק לא נכנסה לכנסת. עם זאת, המשיכה סטרוק לרכז את שדולת ארץ ישראל בכנסת. היא רצה גם בבחירות לכנסות ה-21, ה-22 וה-23, אך גם אז לא נכנסה לכנסת.
בני בגין
בני בגין (78) ממוקם במקום השישי במפלגת תקווה חדשה. הוא שר וחבר הכנסת לשעבר מטעם מפלגת הליכוד. כיהן בממשלות ישראל כשר המדע, שר בלי תיק וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני. הוא בנו של ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין.
בגין כיהן כחבר כנסת לראשות בכנסת ה-12. הוא ישב גם בכנסות ה-13 וה-14, בה הוא מונה לשר המדע בממשלת ישראל ה-27. בגין היה אחד המתנגדים הבולטים להסכמי אוסלו וטען בעקביות שמדובר במעשה הונאה מצד יאסר ערפאת. ב-1997, בעקבות החלטת ממשלת נתניהו הראשונה לאשר את הסכם חברון, פרש בגין מהממשלה, וכעבור כשנתיים לקח הפסקה מהחיים הפוליטיים.
ב-2009 שב לכנסת (הכנסת ה-18) וכיהן בה כשר בלי תיק תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסוף 2012 התמודד בבחירות המקדימות בליכוד לקראת הבחירות לכנסת ה-19, ונדחק למקום לא ריאלי. בינואר 2015 חזר שוב לפעילות במפלגה ושוריין על ידי נתניהו במקום ה-11 ברשימת הליכוד לבחירות לכנסת ה-20. עם הקמת ממשלת ישראל ה-34 מונה שוב לשר בלי תיק, אך התפטר מהתפקיד כעבור כשבועיים.
בבחירות לכנסת ה-21 לא התמודד בפריימריז ולא שובץ ברשימת הליכוד. לקראת הבחירות לכנסת ה-22 והכנסת ה-23 הודיע כי לא יצביע לליכוד שלדבריו, "איבדה את דרכה". לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הוא הוצב במקום השישי ברשימת תקווה חדשה של גדעון סער וצפוי להיות זקן חברי הכנסת.
מירב בן ארי
עו"ד מירב בן ארי (45), אם לילדה, מוצבת במקום התשיעי ברשימת יש עתיד. בן ארי הייתה חברה בכנסת ה-20 מטעם מפלגת כולנו. היא משמשת כיועצת לקשרי ממשל ואסטרטגיה של המגזר השלישי בחברת "הקבינט".
בן ארי בעלת תואר ראשון במשפטים וממשל ותואר שני במנהל עסקים והתמחות במנהיגות ציבורית, שניהם מהמרכז הבינתחומי הרצליה. את שני התארים סיימה בהצטיינות ובין השנים 2003–2004 כיהנה כיו"ר אגודת הסטודנטים במרכז הבינתחומי והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה. ב-2019, לקראת הבחירות לכנסת ה-21, הוצבה במקום השישי ברשימת כולנו, אך המפלגה זכתה ב-4 מנדטים בלבד והיא לא נבחרה לכנסת.
לקראת הבחירות לכנסת ה-24 הודיעה בן ארי כי תתמודד מטעם מפלגת יש עתיד, ובהמשך שובצה במקום התשיעי ברשימה.
פורסם לראשונה: 23:13, 24.03.21
