הדברים הכי הזויים - בדיוק כשהבעל בחו"ל

מי מאיתנו לא מכיר את חוק מרפי האומר כי "כל דבר שיכול להשתבש, אכן ישתבש"? מסתבר שהחוק הזה עובד בדייקנות מדהימה בכל פעם שבן הזוג נמצא בחו"ל, כי אז, בדיוק אז, כשהכל לחוץ וקשה יותר, מתרחש חוק מרפי במיטבו.

"יום אחד, כשבן זוגי היה בחו"ל, נסעתי יחד עם הילדים מתל אביב הביתה, לכיוון הוד השרון", מספרת מירב רזין, אמא לארבעה ילדים (7, 10, 13 ו-17) שבן זוגה שוהה שבועיים בחודש בחו"ל במסגרת עבודתו. "בשלב כלשהו היו פקקים נוראיים, והבת שלי הציעה שנקצר את הדרך. לא הכרתי את דרך הקיצור שהיא הציעה ולכן היססתי אבל היא התעקשה והקשבתי לה. זה היה יום חורפי במיוחד עם סערה וגשם שלא הפסיק. הדרך שנסענו בה הייתה דרך שמתאימה לרכבי שטח והיא הייתה מלאת בוץ".

מירב רוזין(צילום: אלבום פרטי)

רזין מוסיפה: "אמנם נהגתי בג'יפ אבל זה בכל זאת לא היה רכב שטח. וכך, לאחר שנסענו כברת דרך כלשהי נתקענו על גבעה קטנה. ניסיתי ללחוץ על הגז או להזיז את המכונית קדימה וגם לאחור אולם לא הצלחתי לנסוע. האוטו היה תקוע על קצה הגבעה והתנדנד מצד לצד. זה היה מלחיץ ממש. בשלב הזה עבר שם מישהו וקראנו לו לעזרה. הוא ניסה לעזור לנו אבל לא הייתה לו שום דרך לחלץ אותנו. אט אט נאספו עוד ועוד אנשים, אבל אף אחד מהם לא הצליח לעזור לנו".

איך הצלחתם להיחלץ מהמצב הקשה הזה?

"הילדים ואני מצאנו את עצמנו יושבים באוטו במשך שעות ארוכות. בהתחלה צחקנו והחלפנו חוויות אבל בשלב כלשהו זה כבר לא היה מצחיק יותר. הילדים בכו ואני הייתי עצבנית ומיואשת. בסופו של דבר, לאחר שהיינו תקועים במשך שמונה שעות, הגיע גרר. זה היה טרקטור מיוחד, שגם הוא התקשה להגיע עד אלינו ורק אחרי זמן מה הוא חילץ אותנו. בחיים לא נשכח את החוויה הזאת. מאז בכל פעם שמישהו מבני המשפחה מציע הצעה ומגבה אותה במשפט: 'יש לי תחושה ממש טובה', אנחנו עושים בדיוק ההפך".

שירה אלבג, אמא לארבעה ילדים (8, 12, 16 ו-18) שבן זוגה נוסע מספר פעמים בחודש לחו"ל מספרת על מקרה שחרוט היטב בזכרונה: "הסיפור הזה התרחש ביום קיץ בחופש הגדול. היה לי בבוקר תור לרופאת שיניים ולא עשיתי הכנות מיוחדות היות וחשבתי שמדובר בסתימה פשוטה, טיפול בן חצי שעה לכל היותר. כשהייתי אצל הרופאה הסתבר שהמצב חמור יותר ממה שחשבתי, ושצריך לעקור דחוף את השן. מצאתי את עצמי בטיפול שיניים בן שעה וחצי, בו נאלצתי כמובן גם לשים את הנייד בצד במצב שקט. לא הודעתי על כך לאף אחד מכיוון שידעתי שבעלי בחו"ל והילדים ישנים בבית. כשיצאתי מהטיפול הייתי עם מיגרנה קשה וכאבי שיניים. הבטתי בנייד וגיליתי לתדהמתי שהיו לי המון שיחות שלא נענו: בעלי חיפש אותי מחו"ל, הגנן צלצל, הילדים התקשרו המון פעמים והיו גם טלפונים ממספרים שלא זיהיתי".

שירה אלבג(צילום: אלבום פרטי)

מלחיץ! על מה חשבת באותו רגע? 

"חששתי שקרה משהו. צלצלתי לילדים ושמעתי בעיקר צרחות והרבה היסטריה. הסתבר לי כי בזמן שהייתי בטיפול שיניים נכנס גנב הביתה. הוא שבר את החלון, בשלב הזה הילדים התעוררו ולמרבה המזל הוא ברח. שוחחתי עם הילדים ועם בעלי, ואז קיבלתי טלפון לא מזוהה מהמוקד של הישוב שהודיע לי שאכן פרצו וכך גם דיווח של הגנן שהגיע לאחר מכן.

"נסעתי במהירות הביתה, ומצאתי שם בלגן נוראי: חלון שבור, המון זכוכיות וילדים מבוהלים. הזמנתי משטרה ובו זמנית הגיעו הביתה המון אנשים: מהמשטרה, מהמוקד, חברים ומשפחה מורחבת. בנוסף לכך, הייתי צריכה לדאוג שיביאו חלון חדש עוד באותו יום, וכמובן שיתקינו גם סורגים. וכל זה כשאני עם פרצוף נפוח, מיגרנה וגמורה מכאבי שיניים. יום שהיה סיוט, מהבוקר ועד עשר בלילה, וסיפור שלא אשכח לעולם".

הילה בארי אוליאל, אמא לשלושה ילדים (חצי שנה, שנתיים וחצי ו-5.5) שבן זוגה טס לחו"ל אחת לשבועיים, בכל פעם ל-4-5 ימים, מספרת על לידה שכמעט התרחשה כשבן הזוג היה בחו"ל: "זה היה הריון ראשון ובו בערך מחצית מהצרות שיכולות להתרחש התרחשו. העוברית הייתה עם עיכוב גדילה, מיעוט מי שפיר ולזה מתווספת העובדה המלחיצה שהיא גם סירבה להתהפך. כל הבעיות האלה הובילו אותי לשמירת הריון בתחילת השליש השלישי שבמסגרתה הגעתי פעמיים בשבוע לבדיקה כדי לוודא שיש לקטנה מספיק מי שפיר להשתכשך בהם ושהיא ממשיכה לגדול לאיטה".

הילה בארי אוליאל(צילום: אלבום פרטי)

ואז מגיע הרגע שבעלך צריך לנסוע לחו"ל?

"ההריון מתקדם, עוברים הימים, חודש שמיני בפתח ואנחנו מסכמים שמיום שמתחיל החודש התשיעי מפעילים 'עוצר יציאות מהארץ'. אבל אז מסתבר שהחברה רוצה שבעלי יטוס בשבוע האחרון של חודש שמיני לדרום אמריקה. הייתי לחוצה מהמחשבה שחלילה משהו יקרה דווקא בשבוע הזה והתלבטנו מאוד. בסוף אמרתי לו שיטוס והכל יהיה בסדר. הוא המריא ואני נסעתי לביקורת הדו שבועית הקבועה במרפאה. אבל אז טכנאית האולטראסאונד ראתה שאין מספיק מי שפיר. היא שלחה אותי למיון, טפחה לי על הכתף, ואמרה - "בהצלחה, נראה שאת יולדת היום'".

איך הגבת?