מדריך להורה המבולבל: לדבר עם המתבגר
לבחור את הקרבות שלכם, לעשות בקרה על התכנים שהילד נחשף אליהם ולתרגל איתו "על יבש" סיטואציות ומצבים בעייתיים שעלולים להיות. הלחץ החברתי משפיע על הילדים שלכם אבל לפני שאתם מרימים ידיים - יש מה לעשות
האתגר ההורי מתחיל כשהילד יוצא מהבית. גם כאשר ההורה עושה את כל הדברים הנכונים, ברגע שהילד יוצא מהבית הוא עלול להיחשף לכל מיני השפעות שליליות ולעיתים מסוכנות, מלבוש ועד לתרבות של שתייה וסמים. ילדים בגיל ההתבגרות לא עושים דברים שאוסרים עליהם כדי לעצבן את ההורים, אלא בגלל שהחברים שלהם עושים את זה ובגלל שזה השלב בהתפתחות שבו מתנהגים באופן שההורה פחות אוהב.
חשוב לזכור שמתבגר לומד מה זה להיות חלק מקבוצה והוא בחרדה שלא יתקבל. ילדים לומדים שכדי להסתדר עם אחרים צריך לעשות את מה שהם עושים וליהנות מזה או להסתיר את הרגשות האמיתיים. בסופו של דבר, מתבגרים לא רוצים רק "להסתדר" עם החברים שלהם אלא הם רוצים להיות פופולריים ומקובלים. הדחף להיות מקובל הוא אחד הערכים המרכזיים אצל רוב המתבגרים. לעיתים קרובות הם לא שמים לב על איזו קרקע לא יציבה הם עומדים כאשר הם מקבלים על עצמם את הערך הזה.
"ההורים לא מבינים אותי"
התאמה לקבוצה מניעה את התפתחות המתבגר ומגדירה מי הוא. התנגדות לסמכות גורמת לו להרגיש עצמאי. אם אתם לא אוהבים משהו, הם יאהבו את זה אפילו יותר. הקשבה למוזיקה שאתם לא אוהבים מזינה את הצורך שלו באינדיבידואליות. זה לא בהכרח שהוא רוצה שלא תאהבו את המוזיקה שלו.
הבעיה היא שבתרבות של היום למתבגרים יש גישה רחבה יותר לדברים מסוכנים כמו סמים ואלכוהול. זאת אחת הסיבות לכך שבכל השנה גיל ההתנסות באלכוהול וסמים יורד ושכיחות השימוש עולה. ילדים רבים לא מוכנים עדיין לפיתויים שקיימים בחוץ.
מה עובר בראש של הילד? הוא חושב שאף אחד לא מבין אותו חוץ מהחברים שלו. הוא חושב שההורים שלו מיושנים. הוא לא אוהב את הסמכות ההורית בשלב הזה של חייו. הוא מחפש בצורה פעילה סיבות לדחות את המבוגרים בחייו. לעיתים קרובות יחשוב ש"אם ההורים שלי מאמינים במשהו או אוהבים אותו, זה באופן אוטומטי שגוי". לעיתים אפילו מחמאות מההורים נתקלות בהתנגדות עזה.
- אולי הילד שלך סובל מחרדת החמצה
- איך למנוע מהילדים חשיפה לפורנו
- זו הסיבה שהילדים שלכם מחוברים למסכים
אז מה עושים?
1. הבנה: ביקורת שלכם על צורת הלבוש, מוזיקה או בילוי עלולה לדחוף אותו עוד יותר להתנהגויות אלה. השפעת דעות של מבוגרים בדרך כלל לא מספיקה כדי לגרום לילדים להשתנות. לעולם אל תזלזלו בכוחו של לחץ חברתי.
2. שימו לב באילו החלטות של הילד להתערב: אם תדמיינו את תהליך קבלת ההחלטות כחדר - במרכז החדר יש את ההחלטות ה"רכות" כמו סוג המוזיקה, בגדים וגיבורי תרבות שמעריצים. הקירות הן ההחלטות הקשות כמו בריאות, בטיחות ולימודים. מה שבמרכז החדר צריך לתת לילד להחליט אבל בכל מה שקשור לקירות המסר צריך להיות מאוד ברור. "אתה לא משתמש בסמים! אתה לא שותה אלכוהול! אתה לא מבלה כל הלילה בחוץ!".
3. בחרו את הקרבות שלכם: חשוב להביע למשל את דעתכם על סוג המוזיקה כדי שכאשר הילד יחפש אחר הערכים המשפחתיים הם יהיו שם, אולם איסור על סוגי מוזיקה הוא לרוב חסר תועלת.
4. עשו בקרה על מה שהילד נחשף אליו: אל תעקבו אחריו, כלומר אל תעשו את הדברים ללא ידיעתו מכיוון שזה יגביר את החשדנות כלפיכם ויהפוך אותו מתוחכם יותר בהסתרה. גם אם הוא כועס, עדכנו אותו שאתם בודקים מדי פעם במחשב, בטלפון או בחדר שלו. חשוב שהילד ידע כמה זה חשוב לכם. אתם יכולים לומר: "הביטחון והבריאות שלך מאוד חשובים לי, לכן אני עושה את זה. אם אתה לא אוהב את זה אני מבין, אבל עדיין אעשה זאת".
5. היו ברורים בערכים ובאמונות שלכם: אין לכם שליטה למה הילדים נחשפים כאשר הם לא אתכם אך יש לכם שליטה משנית דרך האמונות והערכים שאתם מלמדים ומדגימים להם. הורים מצפים ליותר מדי מעצמם אם הם חושבים שרק ההתנהגות שלהם בבית תמנע מהילד לעשות טעויות.
6. תרגלו עם הילד על יבש: הציבו בפניו סיטואציות ודונו בהן, כגון מצבים שבהם יציעו לו או ייחשף לסמים, אלכוהול, תכנים אלימים ועוד. בררו עימו כיצד ינהג. אמרו בצורה ברורה את צפייתכם והבטיחו לו שבכל מצב שבו יצטרך, אתם הכתובת ואתם תסייעו לו.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
7. בגיל צעיר הבהירו את חשיבות ההקשבה להורים: לדוגמה אם ראיתם מישהו מעשן אפשר להגיד לילד שזה רע עבורו. ייתכן והילד ישאל "אז למה הוא עושה את זה". ותשובתכם תהיה "כי הוא לא הקשיב להורים שלו כשהיה קטן". אנחנו רוצים להטמיע את המסר הזה אצל הילד.
8. הימנעו מלשפוט את האישיות של הילד: כאשר הילד עשה משהו לא טוב אל תקראו לו בשמות ואל תשפטו את האישיות שלו אלא הגיבו להתנהגות הספציפית בלבד. "הבחירה שלך הייתה מוטעית ויהיו לכך תוצאות"
9. הענישו אם צריך: כאשר חוצים את הגבול בחיים ישנן תוצאות. כך גם ביחסים עם הילד. לרוב התוצאה (העונש) הייתה ידועה מראש. העונש צריך להיות המינימלי הנדרש על מנת לייצר השפעה. אחריות האכיפה היא עליכם.
העצב המתוק בלהיות הורה היא שאתה עושה את הכי טוב שלך ואז הילד יוצא לעצמאות ובגיל מוקדם יש לו את הטעם והחלומות שלו. להורים לא נוח עם זה שהילד נהייה עצמאי ולילד לא נוח להתמודד עם חוסר ההסכמה של ההורים למעשיו, אז הם רבים.
זכרו, בשנים הראשונות לחייו כל מה שהוא חיפש זה את האישור שלכם. הוא חש בחוסר השביעות הרצון שלכם כאשר הוא מתרחק מכם אבל אין לו מה לעשות בעניין. כאן מגיע התסכול והכעס. זאת עשויה להיות תקופה לא שמחה בחיי משפחות רבות. למדו עצמכם לשחרר את הילד אל עצמאותו.
הכותב
הוא עובד סוציאלי, מנחה קבוצות ומנהל מכון "מתבגרים"
איך למנוע שקרים של מתבגרים? צפו:
