הילד רב עם חבר? זה מה שהוא מצפה מכם
כשהילד מספר בבית על ריב עם חבר, הרבה פעמים התשובה האוטומטית היא "למה לא ביקשת סליחה?" או "למה לא סלחת לו?" אבל כדאי לעצור רגע כדי לבדוק מה בדיוק הוא צריך ואיך אפשר לעזור לו
בבואי לכתוב אודות הסליחה דנתי בנושא עם ילדים ובני נוער רבים השבוע. שאלתי אותם אם הם משתפים את הוריהם בריבים שלהם. רובם הגדול אמר שכן. כששאלתי מה היו מצפים שההורים יעשו, תתפלאו לשמוע אולי, אבל רובם הגדול ענה כי הוא בעיקר מצפה לאמפתיה והקשבה.
חלקם ענו כי הם מצפים לעצה מועילה לגבי האופן בו התנהלו, מעטים שיתפו כי היו רוצים שייעצו להם כיצד לנהוג בעתיד ועוד פחות רוצים שההורים יתערבו ויפנו לצד השני. למעשה, כאשר מביטים על תשובותיהם, ניתן להעריך כי בדרכם הם אומרים שהצורך שלהם הוא בתמיכה, הכלה וקבלה שלהם, גם כשאינם מושלמים וגם כאשר שגו.
מעניין להסתכל על מושג הסליחה מעיניהם של הילדים ובכלל להבין האם יש פער בתפיסתה ביננו, המבוגרים, לביו הילדים. סליחה היא מושג מופשט וקשה להבנה אבל אוניברסלי ומשותף לכל בני האדם באשר הם. כך למשל נמצא את מושג ה"וידוי" בנצרות כחלק מהליך הסליחה, "סולחה" באיסלאם, "כפרה" ביהדות ואפילו "חמלה" בבודהיזם.
בפסיכולוגיה קיימת התייחסות נפרדת למושג הסליחה (psychology of forgiveness) החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, מסקנת המחקרים הכי מעניינת היא שאנשים שאינם נוטרים טינה, אלו הנוטים לסלוח יותר- גם מאושרים יותר.
קראו עוד:
- "מחכה לסליחה מהילד שנתן לי סטירה"
- כך אתם הורסים לילד את היכולת להצליח
בגילים הצעירים ילדים מבינים אותה כתגובה לפעולה שעשו או שעשו להם - כאשר אני מרביץ אני נדרש לומר סליחה, כאשר פוגעים בי אומרים לי סליחה. שימו לב כי לרוב כי עצם אמירת הסליחה עדיין לא מבטלת את עוצמת הפגיעה ולא מעיד על מידת החרטה שילד או מבוגר חש על מעשיו. כמו כן, ילדים שונים נפגעים בעוצמות שונות ולא מאותם דברים בהכרח.
פעמים רבות הורים או גננות חושבים שכאשר הם מבקשים או דורשים מהילד לומר סליחה, בכך תמה ההתעסקות במקרה הפגיעה או הריב. לפעמים קיימת חוסר הבנה של הסיטואציה אצל הילד ואמירת הסליחה היא אקט מילולי שאין מאחוריו כוונת חרטה או למידה והיא רק נועדה לסיים את ההתעסקות עם הריב והשלכותיו.
כאשר אתם מנחים את הילד, בכל גיל, לבקש סליחה, חשוב לעצור רגע ולתת את הדעת על איזה מסר הייתם רוצים להעביר לו. טרם נמצאה נוסחה אחת של עשה ואל תעשה וחשוב להבין למה הילד זקוק באותו רגע וכן לשים לב מאיזה מקום אנחנו פועלים.
תוכלו לשאול את עצמכם - האם כשהילד שלי רב ואינו מוכן להיות בסליחה אני כהורה חש בושה? אני חש חסר אונים? האם עצרתי לחשוב למה זה כל כך מפעיל אותי? ייתכן שזה מפעיל אותי כי אני מזהה ביחד משהו שאני לא מסוגל להיות - אני לא כוחני ולא יודע לעמוד על שלי, למשל. אולי אני מזהה הפוך, אני אף פעם לא רב, איך יצא לי ילד כזה? מה פספסתי?
בפעם הבאה שהילדים שלכם רבים נסו רק להתבונן בהם ולא להתערב. כדאי לקחת בחשבון שכל התערבות שלכם היא אמירה ונקיטת עמדה. רצוי להתערב כאשר יש סכנה פיזית וכאשר יש צד אחד שאינו מבין את הסיטואציה ומרגיש קורבן ("הוא כל הזמן מרביץ לי") או כאשר הריבים מרובים ולנסות לשקף בלי פירוש את שאתם רואים באותו הרגע בלבד - "אני רואה אתכם רבים עם הידיים, לפני כן ראיתי את מיכה במחשב ואותך ליד הלגו, אשמח להבין מה קרה בין לבין אם תבחרו לשתף אותי".
חשוב גם לשאול את הילדים אם הם בכלל היו רוצים שנעזור. הבנת הצרכים שלהם היא המפתח ליחסים בינכם.
שימו לב האם לילדכם יש הבנה טובה של סיטואציות חברתיות. לדוגמה האם הוא מבין שייתכן וילד נתקל בו לא בכוונה ולכן הוא לא ביקש ממנו סליחה? זה נפוץ בעיקר אצל ילדים עם תת רגישות תחושתית. האם הוא מבין שאם חטפו לו את המשחק הוא לא זה שצריך לבקש סליחה? תוכלו להפנות את תשומת ליבו. ניתן לתרגל יחד איתם, למשל דרך משחק, סיטואציות חברתיות. אגב, גם צפייה בחבורת ברווזים בפארק יכולה להפוך לתרגול סיטואציה חברתית בהתבוננות מותאמת.
בדקו מה הוא למד מכם, האם הוא פועל כפי שאתם הייתם בוחרים לפעול? חשוב שילד יהיה עד להתפייסויות שלכם ולא רק לוויכוחים או ריבים.
אם ילד מסרב לסלוח לאחר - כבדו את הזמן שהוא מבקש לעצמו. למשל, לא תמיד אנחנו מבינים מה קדם לסכסוך.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
סליחה היא מושג מופשט שמקבל משמעות שאנו מעניקים לו בהתאם לעולם הערכים שלנו. יש מי שיתקשה לסבול תחושה של פגיעה לאורך זמן ויש מי שיוכל להכיל אותה בתוכו זמן רב.
כדאי לשקף ולהראות בשני המקרים את המחיר שזה גובה מהם. כך גם אם אומרים כל הזמן סליחה על אוטומט מבלי לפתור את מקור הסכסוך יש לזה מחיר, לרוב של ויתור עצמי וויתור על עקרונותי.
חשוב לשים לב לדרכי הפעולה ולדוגמה האישית שאתם נותנים ולהבחין במקום ממנו אתם בוחרים לפעול.
הכותבת היא מטפלת רגשית, בעלת תואר שני והכשרה מתקדמת בטיפול במוזיקה, בעלת תואר בחינוך מיוחד ומוזיקה, גננת לשעבר ומנהלת קבוצת יעוץ חינמית להורים ברשת "התפתחות רגשית מילדות ועד בגרות"
לפנייה לכתב/ת 
