תופעת הליצנים: עד כמה השעמום מסוכן?
בני נוער רבים מתמודדים עם תחושות של שעמום וריקנות ומחפשים ריגושים על בסיס קבוע. תופעת הליצנים מספקת להם פתרון זמני. כיצד ההורים יכולים לעזור להם וגם לילדים שמפחדים לצאת מהבית ולהיתקל בהם?
לפני כמה ימים קיבלנו "דיווח" בוואטסאפ השכונתי שלפיו מסתובבים ליצנים באזור שלנו. הבוקר יצאה הבת שלי לטיול של תנועת הצופים ושאלה אם יכולים להופיע שם ליצנים. מה שהתחיל כתופעה שולית ומיותרת בסגנון סרט האימה IT הפך לתופעה מטרידה בכל הארץ.
"תופעת הליצנים נובעת מתחושת שעמום וריקנות של בני הנוער, ממש כמו צריכת סמים ואלכוהול בגילים צעירים", מסבירה אסנת גרתי, פסיכולוגית קלינית. "משיחות שאני מנהלת עם בני נוער בקליניקה עולה הנושא של התמודדות עם שעמום וריקנות. בני הנוער כיום רגילים לרמת גירויים גבוהה מאוד בשל החשיפה מגיל צעיר לסרטים מהירים, למשחקי מחשב תזזיתיים ואלימים ולחיים עמוסי גירויים. קיים אצלם פחד ממשי להשתעמם".
ליצן הפחיד נערה וזה הסתיים בהתקף חרדה
מה כל כך מפחיד בשעמום?
"כשנערים ונערות חווים שעמום, הם מוצפים במחשבות, לעיתים מחשבות לא נעימות, ונדרשים להתמודד עם המפגש עם עצמם, עם הרגשות שלהם ולעיתים עם בדידות או ריקנות לא נעימה. בני נוער רבים עסוקים ביום יום במחשבות כמו: 'בשביל מה לחיות אם ממילא מתים בסוף?', 'מה המשמעות של החיים?' ו'מה יש בחיים שלי מלבד הכיף באותו רגע והריגוש?'.
"אני מרבה לשאול בני נוער מה הם אוהבים בחיים שלהם, מה הם אוהבים לעשות. מה מסב להם אושר וסיפוק, מי הם האנשים המשמעותיים להם, עם מי הם מזדהים, את מי הם מעריכים ולמי היו רוצים להידמות כשיהיו יותר גדולים.
"שאלות כאלה פעמים רבות מחברות אותם לתחושה שהחיים שלהם משמעותיים, לשאיפות שלהם ולדברים שיקרים להם. להתחפש לליצנים ולהפחיד ילדים בהחלט יכול לספק את הריגוש וההתמודדות עם השעמום. כשהאחר מופתע, מבוהל ובורח, חווים הנערים תחושות חדשות ומפתיעות ששוברות את תחושת השעמום. אחר כך באים ודאי האשמה, העצב והשעמום - שחוזר ומתגבר".
מה הורים יכולים לעשות כדי לעזור עם השעמום ולצקת לחייהם של המתבגרים משמעות ותוכן?
"כדאי לשאול אם הם משתעממים ומתי. אולי הם יסכימו לספר לנו מה הם מרגישים כשהם משתעממים. אפשר לספר להם מה אנחנו מרגישים ועושים כשמשעמם לנו. נוכל להציע להם מה לעשות כשמשעמם להם. גם אם לא יקבלו את כל ההצעות שלנו, זה ידגים להם צורת חשיבה מסוימת שתוכל לעזור להם בהמשך. בנוסף, כדאי לשאול אותם ואולי גם להזכיר להם על מה שווה להם להילחם, מה עושה להם מצב רוח טוב ומהן הציפיות שלהם מהחיים.
"נוכל לתת להם מודל לחיים בעלי ערך ומשמעות אם יראו אותנו מתעניינים בדברים, מאושרים, עושים דברים שאהובים עלינו, נאבקים על מה שחשוב לנו, ואפילו מתמודדים עם רגשות שליליים כמו כאב או אובדן באופן בריא ובונה. עצם המודעות שלנו כהורים לקושי ולחרדה שיוצר השעמום יכול לעזור לנו להבין עם מה הילדים מתמודדים ולנסות להושיט יד".
אל תבטלו את הפחד שלהם
"השיח על תופעת הליצנים והעברת שמועות וסרטונים בוואטסאפ, בעיקר בקרב הצעירים, יצרו חרדה אמיתית אצל הילדים. עלינו ההורים להבין חרדה זו ולסייע להם להתמודד", מסבירה לאה שטרן, מוסמכת מכון אדלר להנחיית קבוצות, מרצה ובעלת קליניקה פרטית להדרכת הורים.
"הנטייה ההורית שלנו היא לבטל את הפחד של הילד ולהרגיע אותו שהכול בסדר. אין בכך טעם. זה בהחלט מובן שהילד שלנו יפחד. לפני שבכלל נבין כיצד עלינו לנהוג, חשוב שנהיה אמפתיים ולא נבטל את הרגשתו של הילד. חשוב להימנע ממשפטים מבטלים דוגמת 'זה לא מפחיד', 'רק ילדים קטנים מפחדים מזה' וכדומה".
מה יכול להרגיע את הילדים?
"על מנת שנוכל לעזור לילד להתמודד, עלינו להבין ממה הוא בדיוק מפחד. נשאל אותו מה הוא יודע על הנושא ומה בדיוק מפחיד אותו. כך יהיה לנו מידע מדויק ונוכל לענות בדיוק על שאלות הילד בהתאם לגילו וליכולת ההבנה שלו. חשוב שנסביר כי זה מעשה שובבות של נערים וכי המשטרה עושה הכול כדי למנוע את התופעה.
"חשוב גם לשדר רוגע - אם אנחנו נהיה היסטריים, לא תהיה לנו שום יכולת להרגיע את הילד. עלינו לקחת את הנושא בפרופורציה ולזכור שאנחנו המבוגר האחראי. עלינו לזכור כי אנחנו המשענת האיתנה של הילד שלנו. זה חשוב שנתנהל כך תמיד, ועל אחת כמה וכמה ברגעי חרדה של הילד".
תופעת הליצנים והפחדת ילדים. צפו:
לפנייה לכתב/ת 
