חיסון או בדיקה? כך תקלו על הילדים
אתם מגיעים עם הילד לרופא, הוא צריך לקבל חיסון או לעבור בדיקה לא נעימה, ואז מגיע השלב המלחיץ שבו הוא בוכה, מתנגד ולפעמים ממש צורח. למרות שנראה לכם שמדובר במצב נתון ואין מה לעשות, מתברר שאתם יכולים להפחית את הכאב של הילד ולהרגיע אותו. השיטות שכדאי להכיר
לפני 11 שנים וחצי הפכתי לאימא בלידה שהגיעה בהפתעה גמורה טרם זמנה (שבוע 32). ברגעים הראשונים של חייו החל בני לקבל טיפול רפואי אינטנסיבי. הפעם הראשונה שבה פגשתי אותו הייתה יום למחרת הלידה. לעולם לא אשכח את האינפוזיה שהייתה נעוצה בראשו הפצפון, כמה חרדה הייתה בי, כמה חמלה התגלתה בי.
היה לי ברור שהטיפול הרפואי הוא לטובתו, ועם זאת הבטחתי לעצמי להפחית לו את חוויית הכאב ככל יכולתי. באופן אינסטינקטיבי התחלתי לשיר לו בכל זמן שיכולתי. בהתחלה מחוץ לאינקובטור, אחר כך דרך האינקובטור עם ידיי עליו ובהמשך בעודי אוחזת אותו.
השפעת המוזיקה על הפחתת חרדה
כאשר למדתי טיפול במוזיקה כמה שנים מאוחר יותר, התפלאתי לגלות את תוצאות המחקרים של תרפיה במוזיקה ופגים, וכמה מוזיקה תומכת בבריאות נפשית ופיזית. בהמשך נחשפתי למחקרים רבים על אודות שיפור יכולות מוטוריות, שפתיות, קוגניטיביות ואף שיקום באמצעות מוזיקה לאחר פגיעות ומחלות קשות.
כחלק מהתואר השני שלי החלטתי לבדוק את השפעת המוזיקה על הפחתת חרדה וכאב בניתוחים גני-אונקולוגיים (מתחום גינקולוגיה ורפואת הנשים), בשיתוף בית החולים רמב"ם בחיפה, שבו נערך המחקר. במחקר השתתפו כ-15 נשים שעברו ניתוחים הנחשבים עם רמת כאב גבוהה מאוד (ממוצע 8).
המחקר ערך השוואה בין שלוש קבוצות - קבוצה שקיבלה טיפול במוזיקה לפני ואחרי הניתוח, קבוצה שהאזינה למוזיקה לפני ואחרי וקבוצה שטופלה בפרוטוקול טיפול בכאב רגיל. המחקר הנוכחי הדגים, כמו מחקרים רבים אחרים לפניו, את השפעתה החיובית של המוזיקה בשתי קבוצות ההתערבות (מדדי הכאב ירדו לדרגת 5 בממוצע).
קראו עוד:
- הנחיות חדשות: מתי צריך לרוץ למיון כשלילד כואב הראש?
- אחת ולתמיד: מה אומר מיקום הילד במשפחה
- "אני האימא שנאלצה לקבל פרצופים מהורי הגן"
לא צריך להיות מטפל במוזיקה כדי להפחית כאב באמצעות מוזיקה. מחקרים שבדקו נוכחות מוזיקה בבדיקות רפואיות הראו מדדי הפחתת חרדה וכאב משמעותיים. אגב, רמת החרדה משפיעה באופן חד-משמעי על הכאב.
מעטים יודעים, אך רמת הכאב שלנו היא מדד סובייקטיבי. אין שני אנשים שרמת כאבם זהה. רמת הכאב היא שנותנת לנו אינדיקציה על רמת התפקוד והסבל בהתאמה שחש האדם ביחס לפגיעה שלו. אולי בעצמכם פגשתם את הסרגל הצבעוני עם החייכנים או שאלו אתכם כמה כואב לכם מאחד עד עשר. אלו בדיקות מדדי כאב.
טיפול נכון בכאב
תינוקות, פעוטות וילדים מלווים לא פעם בהוריהם לחיסונים ולבדיקות שגרה. לפעמים, מרוב שזו נהיית השגרה, לא שמים לב לחוויה של הילד וגם של ההורה בסיטואציה. החוויה של הילד עלולה להיות כזאת: "כאשר בודקים אותי - אין לי שליטה על הגוף שלי, חודרים למרחב האישי שלי ואולי מכאיבים לי. לא תמיד אני יודע מה המטרה ומה הולכים לעשות לי, ובעיקר מתי זה ייגמר".
בושה, חוסר נוחות וחוסר אונים עלולים ללוות את הבדיקה, ובבדיקות חוזרות תופיע חרדה שעלולה להגביר באופן משמעותי את חוויית הכאב, ואולי גם להפך - קהות של תחושת כאב. גם זו עלולה להיות בעיה. מצד אחד זה מעיד על הסתגלות עקב חשיפה חוזרת, מצד שני לכאב יש תפקיד חשוב בחיינו. הוא נועד לשמור עלינו ולהזהיר אותנו מפני פגיעה גדולה יותר באיברים חיוניים.
כיום, בניגוד לעבר, יש התייחסות רבה יותר למדד הכאב והוא נחקר ביתר שאת. כמו כן קיימות כיום מרפאות ספציפיות לטיפול בכאב. טיפול נכון בכאב מוריד תחלואה, מקטין אפשרות לתחלואה קוגניטיבית, מפחית עלויות טיפול, משפר את סיכויי המטופל להחלמה וכמובן מיטיב את איכות חייו.
מה הורים יכולים לעשות כדי להפחית את חוויית הכאב מילדיהם?
ראשית, להבין את מנגנון הכאב כפי שתואר מעט למעלה. שנית, לשים לב לקיומו אצל ילדים. מנגנון הפחתת הכאב מושתת על הצורך בהסחת דעת בהקשר לפעולה הרפואית. הסחת הדעת, על פי המחקרים, תהיה יעילה הרבה יותר אם תחל לפני ההליך הרפואי ולא רק במהלכו.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
אילו כלים יש לשם הסחת הדעת המפחיתה כאב?
לפני החיסון או הבדיקה - הכנה: תיאור המצב, תיאור המקום ואמפתיה לקשיים שהילד מעלה (עלול לפחד, נאמר לו שאנחנו קשובים לפחד שלו ומבינים שזה עלול להיות מפחיד לא לדעת).
הגיעו רגועים לבדיקה - הכינו את ילדיכם אליה: "אנחנו הולכים לרופא (ואת שמו) שנמצא בבניין (שהיינו/לא היינו בו), נמתין בתור, יקראו לנו, ניכנס, בוודאי יבדוק אותך..." וכן הלאה.
אל תוסיפו את מדד החרדה שלכם ואי הוודאות שלכם לתיאור. את שלכם השאירו לעצמכם. מקסימום אמרו לילדיכם: "אינני יודעת באיזה ציוד או מכשיר ישתמש הרופא לבדיקה אבל אני איתך ונגלה זאת יחד. אני מבינה שזה מעורר סקרנות, גם אני סקרנית לדעת" (אין טעם לספר דבר שאיננו אמת, המטרה היא הפחתת חרדה, ואמון הוא מרכיב חשוב בתהליך).
במהלך ההליך הרפואי:
1. טלפון נייד לשמיעת מוזיקה או הרצת סרטונים. זו הזדמנות גם לדפדף בתמונות ולשוחח על חוויות שעברתם יחד.
2. ליווי הילד בזמן הבדיקה - "אני פה, עוד מעט וזה ייגמר, מעט יכאב אבל אעזור".
3. שירה בטון נמוך - אין כמו קולם של אימא או אבא. בקצב הלב, הקול המרגיע של ההורה - אין שני לו.
4. מגע - היד מקבלת חיסון, אבל הרגל לא. לטפו את את היד השנייה או את הרגל, הזכירו באמצעות מגעכם את קיומם של האיברים בגוף. הזכירו את ה"יש" לעומת ה"אין", למשל - "נשברה לך הרגל, אבל היד עוד יכולה לצייר".
הכותבת היא מטפלת רגשית, בעלת תואר שני והכשרה מתקדמת בטיפול במוזיקה, בעלת תואר בחינוך מיוחד ומוזיקה, גננת לשעבר ומנהלת קבוצת ייעוץ חינמית להורים ברשת "התפתחות רגשית מילדות ועד בגרות "
אחות טיפת חלב נותנת דוגמאות נוספות שיעזרו לכם להרגיע את הילד בזמן שהוא מקבל חיסון:
לפנייה לכתב/ת 
