15 סיבות לכך שהתינוק לא מפסיק לבכות
התינוק שלכם מביע מצוקה באמצעות הבכי. פעמים רבות לא ברור מה בדיוק מפריע לו, אולם בחלק מהמקרים מדובר בבעיה רפואית הדורשת טיפול. מה תוכלו לעשות בבית כדי להרגיע אותו, ומתי חשוב לרוץ לרופא?
העולל שלכם הגיח לא מזמן לאוויר העולם, והוא מביע את מצוקתו בשפה היחידה המוכרת לו: בכי. אף שבמרבית המקרים לא מדובר בבעיה רפואית מסוכנת, הבכי הבלתי נגמר הזה יכול לשגע את ההורים - וכמובן גם את השכנים. הנה הדברים החשובים שעליהם אתם ההורים צריכים לתת את הדעת, והדרכים להקל את מצוקתו של הרך הנולד:
1. חם לו
על פי המלצות ארגון הבריאות העולמי ומשרד הבריאות, טמפרטורת החדר שבה שוהה תינוק צריכה להיות 22-21 מעלות. לא יותר ולא פחות. אם חיממתם בטירוף את החדר וגם הלבשתם אותו בכמה וכמה שכבות, או לחלופין חששתם להפעיל מזגן ביום חמסין, הביטו על מד החום בבית והקפידו על טמפרטורה נכונה. טמפרטורה גבוהה מדי מעלה את חום גופו, גורמת להזעה ומציקה לו.
2. עצירות
הסיבה השכיחה ביותר לכאבי בטן בקרב תינוקות וילדים היא עצירות, המוגדרת כחסר ביציאות סדירות במשך יותר משבוע. בעקבות זאת מצטברים צואה וגזים במעי הגס התחתון, והמעיים מתנפחים. התוצאה היא כאבי בטן.
הגורם העיקרי לעצירות הוא מיעוט נוזלים בתזונה היומית של התינוק. כל זמן שהמרווחים בין ארוחה לארוחה גדלים או שהארוחות לא כוללות מספיק נוזלים, הופכת הצואה לקשה יותר, והיא מתקשה לעבור דרך המעי הגס החוצה. פעוטות עלולים לסבול מעצירות כשהתפריט התזונתי אינו מכיל סיבים תזונתיים, הנמצאים, למשל בפירות וירקות.
בבית - תנו לתינוק שתייה מרובה (אפשר גם מעט מיץ עגבניות) ונסו לעסות את בטנו במסאז' עדין. יש רופאים הממליצים לגרות בעדינות רבה את פי הטבעת באמצעות מדידת חום רקטלית, אך חשוב שזה ייעשה בזהירות כדי לא לפצוע את המקום.
יש תכשירים שבהם תוכלו להיעזר כדי לרכך את הצואה ולהפוך אותה לנוזלית - החל בתכשירים על בסיס טבעי דוגמת פגלקס, שמן פראפין או נרות גליצרין וכלה בתרופות מעבדה.
אם לילד יש עצירות אך הוא רגוע, תנו לו עוד יום. ברובם המכריע של המקרים תחלוף העצירות מעצמה. אם הילד באי שקט ניכר ולא נתן צואה ארבעה-חמישה ימים, יש לפנות לרופא.
3. דלקת אוזניים
אחרי הצטננות, דלקת אוזן תיכונה (אוטיטיס מדיה) היא המחלה השנייה בשכיחותה אצל תינוקות וילדים בישראל. התעלה שמחברת בין חלל הפה לאוזן התיכונה - תעלת אוסטכיוס - היא צרה וקצרה אצל תינוקות, ולכן חיידקים חודרים ביתר קלות מחלל הפה המזוהם לאוזן, מתרבים ויוצרים דלקת. דלקת אוזניים עלולה לגרום לעלייה של חום הגוף וגם לכאב.
אם הבחנתם שהתינוק נוגע באוזן או מגיב בבכי למשיכה קלה של תנוך האוזן, ייתכן שאכן האוזניים הן שמפריעות לו. במרבית המקרים מדובר במחלה ויראלית שאינה מגיבה לאנטיביוטיקה. ההמלצות המקובלות היום הן שלא להתחיל בטיפול אנטיביוטי ב-48 השעות הראשונות להופעת דלקת האוזניים. ניתן לשכך את הכאב בטיפות אוטידין לאוזניים וסירופ אקמולי, נורופן או אדוויל ילדים. אם המצוקה נמשכת, יש לפנות כמובן לרופא.
4. קוצר נשימה
מחלת דרכי אוויר היפראקטיביות, או בשמה העממי "אסתמה של הפעוטות", היא מחלה דלקתית של דרכי הנשימה שלא נגרמת על ידי חיידקים, אלא בתגובה לגירויים שונים המביאים להיצרות דרכי הנשימה. התוצאה: קוצר נשימה של התינוק, בעיקר בשעות הלילה.
בזמן מצוקה הילד ישתעל תוך כדי נשימת צפצופים, נשימה מהירה (מעל 40 בדקה אצל ילדים ומעל 60 בדקה אצל תינוקות), הרחבת הנחיריים, הבלטת הצלעות ובמקרים קשים גם הכחלה סביב הפה. מחלת הברונכיוליטיס, הנגרמת על ידי נגיפים שונים בעונת החורף ותוקפת פעוטות עד גיל שנתיים, גורמת לתסמינים דומים.
אם התינוק סבל בעבר מקוצר נשימה, המשיכו באינהלציות כפי שהמליץ הרופא. לנזלת המקשה על נשימת התינוק תוכלו לטפטף מי מלח לאף. שיעול ממושך מלווה בנשימות מהירות (כנ"ל, מעל 40 בדקה אצל ילדים ומעל 60 בדקה אצל תינוקות), כשהשקע מעל עצם החזה מופיע ונעלם לסירוגין במהירות, הילד לא מסוגל לדבר בשל קוצר הנשימה, מצב הכרתו מעורפל, צבע פניו חיוור ומופיע כיחלון - כל אלה הם אינדיקציות לקוצר נשימה קשה שדורש טיפול דחוף במוקד רפואי או בחדר המיון הקרוב.
5. בקיעת שיניים
בסביבות גיל חמישה חודשים מתחיל תהליך בקיעתן של שיני התינוק. מדובר בתהליך פיזיולוגי תקין, שמתחיל בצמיחתן של שתי השיניים התחתונות המרכזיות, ואחריהן בוקעות שתי השיניים העליונות המרכזיות. התהליך כולו מסתיים בסביבות גיל שלוש. בזמן בקיעת השיניים מתרחש בחניכיים תהליך דלקתי: הן נפוחות, רגישות וכואבות מאוד. במצבים קיצוניים ניתן להבחין בשטפי דם זעירים בחניכיים. לבקיעת השיניים יכולות להתלוות תופעות כמו ריור או מעט שיעול שחולפים עם תום בקיעת השיניים.
אף שכל הורה כמעט משוכנע שבקיעת שיניים מעלה חום, הרי שבספרות הרפואית אין כל הוכחה מדעית לכך ולבקיעת שיניים לא מיוחסות תופעות רפואיות משמעותיות למעט אי שקט. הטיפול הוא סימפטומטי, כלומר נועד רק להקל את הסימפטומים. ניתן למרוח על החניכיים תכשירים מקומיים דוגמת טיג'ל שמיועדים להקל את הכאב. אם הילד באי שקט ניכר, אפשר לתת תרופה נוגדת כאב כמו אקמולי, נורופן או אדוויל ילדים. אם אי השקט הניכר נמשך יותר מיממה או מלווה בחום גבוה ובאפתיה, יש לפנות לרופא.
6. קוליק
את כאבי הבטן המופיעים בארבעת החודשים הראשונים לחייו של התינוק מכירים הורים רבים. התינוק בוכה בשעות מסויימות, לרוב בשעות אחרי הצהריים והערב. הסיבה לקוליק לא ידועה, ולכן אין תרופות לטיפול בבעיה.
כשהתינוק סובל, נסו להרגיע אותו בליטופים, לטייל איתו או לנסות לעסות קלות את בטנו. ישנן טענות שתינוקות שניזונים מתחליפי חלב אם (תמ"ל) סובלים יותר מקוליק, אך הדבר לא הוכח באופן חד משמעי. ייתכן שהתינוק לא אוהב את תחליף החלב שבחרתם עבורו. במקרה כזה מומלץ לנסות תחליפי חלב של כמה יצרנים כדי לבחון את השפעתם עליו.
תוכלו לנסות גם לתת לפעוט טיפות "סימיקול" לפני הארוחה, המסייעות בספיחת גזים ומקלות על כאבי הבטן. אם התינוק באי שקט ניכר שנמשך ברציפות יותר מיממה או שמלווה בחום או מלווה באפתיה, יש לפנות לרופא כדי לשלול בעיה חמורה אחרת.
לכתבות נוספות בערוץ הורים:
- "הוא נראה ילד רגיל ואת סתם מודאגת"
- מלחמות עם בני שלוש על זמן מסך
- לעבור לגור בברלין עם שני ילדים קטנים
7. הקאות ופליטות
תינוק עד גיל חודשיים אוכל כשמונה ארוחות ביום. כשהתינוק אוכל בצורה לא מסודרת, בתדירות גבוהה, והארוחות גדולות מהנדרש, מתרחבת קיבתו, והתוצאה הסופית היא כאבים, אי שקט ובחלק מהמקרים גם פליטות והקאות. המצב הזה הוא לא מסכן חיים, אך במקרים מסוימים, כתוצאה מההקאות או הפליטות, עלול להיכנס תוכן מזון לדרכי הנשימה (אספירציה). מצב כזה עלול להיות בעייתי מבחינה רפואית.
תינוק שמתפתח, מחייך, עולה במשקל ושגם בטיפת חלב לא מתגלתה עדות לבעיה רפואית, הוא תינוק בריא גם אם הוא אוכל כמויות קטנות ובמרווחים גדולים יותר. אוכל הוא הרגל, כמו דברים אחרים בחיים, ועל ההורים להקנות לילד הרגלי תזונה נכונים. לכן כבר מגיל חודש רצוי להתחיל להגדיל את הרווחים בין הארוחות.
אם התינוק אוכל כמויות הולכות וקטנות, בעוד שפרקי הזמן בין הארוחות הולכים וגדלים, אם מדובר בתינוקות קטנים עד גיל חודשיים, שיש צורך להעיר אותם לארוחות כל חמש-שש שעות ואף יותר, במקרים של חום, של שינוי במרקם היציאות, של הקאות מרובות, של צהבת, של חיוורון או של כיחלון - יש צורך לקבל חוות דעת של רופא.
8. שערה כרוכה
לעיתים שערה מראשה של האם או סיבי בד - למשל משמיכה - עלולים להיכרך סביב אחת האצבעות של התינוק ביד או ברגל ובמצבים נדירים יותר אצל בנים סביב איבר המין. במצב כזה נפגעת אספקת הדם לאיבר שסביבו נכרכה השערה, מה שעלול להוביל לתהליך של נמק.
מדובר במצב מסוכן מאוד, שגורם, כאמור, לחסימת מעבר הדם לאזור הכרוך עד כדי סכנת נמק. מה לעשות בבית: בכל ערב, כשרוחצים את התינוק, יש לבדוק ביסודיות את כפות ידיו ורגליו. יש לחפש סיבים או שערות שכרוכים סביב האצבעות או סביב איבר המין. אם מבחינים בשערה כזאת, יש להרחיק אותה מיד. אם האצבע כבר גדלה כשהשערה סביבה ולא ניתן להרחיק אותה - יש לפנות מיד לחדר המיון.
9. בקע (הרניה)
אצל חלק מהתינוקות, לרוב אחרי בכי ממושך או אחרי ניסיון להפריש צואה, עולה הלחץ בחלל הבטן. כתוצאה מכך חלק מהמעי נלחץ לעבר דופן הבטן ונראה כבליטה, בדרך כלל באזור המפשעה. ברוב המקרים חוזר הבקע בעצמו למקומו אחרי שהלחץ בחלל הבטן יורד. לחלופין ניתן בעזרת לחיצה עדינה להחזיר אותו למקומו.
אם הבקע לא חוזר פנימה למקומו באמצעות דחיפה, אלא נותר כלוא, נפגעת אספקת הדם אל אותו קטע של המעי, ומתחיל תהליך של נמק. במקרה כזה עלול המעי להתנקב ולגרום לזליגת תוכנו לחלל הבטן - מה שגורם לזיהום. זהו מצב מסכן חיים.
בקע כלוא מחייב טיפול רפואי מיידי. הזמן הוא הגורם המשמעותי ביותר: ככל שהאבחנה תהיה מהירה יותר, כך גדל הסיכוי לסיים את הפרשה ללא סיבוכים. הביטוי היחיד למצב הזה הוא אי שקט של התינוק.
בחינה מדוקדקת של גוף התינוק תביא לאיתור מוקדם של הבעיה. אם הבחנתם בגוש או בבליטה באזור המפשעה, גשו לרופא ילדים. אם הרופא יתרשם שאכן מדובר בבקע כלוא שלא ניתן להחזיר למקומו, תופנו לכירורג ילדים להערכה נוספת. הרופא הכירורג עשוי להמליץ על ניתוח לתיקון הבקע.
10. התפשלות מעי
במצב זה לולאת מעי מתכנסת בתוך עצמה, בדומה לשרוול חולצה שמקופל בתוך עצמו או לאנטנה מקופלת. התפשלות מעי היא מצב מסכן חיים. היא גורמת להפרעה במעבר במעי עצמו (חסימת מעיים), שביטוייה העיקריים הם הקאות מרובות, אי שקט ואפתיה לסירוגין. בתוך כך נגרם ליקוי באספקת הדם למקטע המתפשל - מה שעלול לגרום לנמק, להתנקבות ולזליגת תוכן המעי לחלל הבטן. במצב כזה קיימת סכנת זיהום חמורה.
שילוב של אי שקט ושל אפתיה לסירוגין שמלווה בהקאות מעלה את החשד להתפשלות מעי. במקרה של חשד כזה יש לגשת מיד לרופא. אם אי השקט, ההקאות או האפתיה נמשכים ברציפות שעות ארוכות, יש לפנות בהקדם לרופא.
11. סימני התעללות
תינוקות לא יכולים לדבר, ולכן התפרצויות זעם, בכי ואי שקט יכולים להיות ביטוי למצוקה נפשית. המצוקה הזאת עלולה להיגרם מכניסה למעון, ממטפלת חדשה, מהתעללות ואף מבעיה רפואית דוגמת חירשות.
אם התינוק לא מגיב לצלילים ולקולות, עלול הדבר להצביע על בעיית שמיעה. עם זאת, יש לציין שמרבית התינוקות בישראל עוברים בדיקת שמיעה כבר בימים הראשונים לחייהם, לפני שחרורם מבית החולים. בדיקות שמיעה נוספות נערכות בטיפת חלב.
רתיעה של התינוק מפני דמויות שבעבר היו מרכזיות בחייו, כמו גננת, מטפלת ובן משפחה, וכן סימני חבלה על הגוף צריכים להדליק נורה אדומה ולהעלות חשד להתעללות. במקרה של חשד להתעללות יש לפנות מיד לרופא. הרופא יבדוק את הילד ובמידת הצורך יקשר אתכם עם שירותי הרווחה שיודעים לתת מענה טוב להורים בסיטואציה כזאת.
12. חפצים זרים
אם אתם לא מצליחים להרגיע את הפעוט שהיה זמן מה ללא השגחתכם, כדאי להעלות את החשד שהוא שאף או בלע חפץ כלשהו. עשרות מקרים מגיעים בכל שנה לחדר המיון בהם ילדים החדירו חרוזים או חפצים לאף ומשם למערכת הנשימה או לאוזן, או שבלעו חפצים, חלקם מסוכנים ביותר כמו סוללות. נסו לבדוק האם חפץ כלשהו נעלם או חסר מסביבתו. הקפידו תמיד להרחיק חפצים קטנים מהאזור בו הוא שוהה. בכל מקרה של חשד, גשו למוקד החירום שם יבצעו בדיקה וישקלו לשלוח את הילד לצילום רנטגן.
"הילד בלע סוללה ומאותו רגע נכנסנו לטירוף"
13. פריחות וגירודים
מרבית הפריחות אצל תינוקות הן חסרות משמעות ואינן מסוכנות אולם לעתים פריחות אלרגיות, או תפרחת חיתולים הנגרמת מפטריה בשל הלחות והחום באזור המפשעה - גורמות לגרד עז המיתרגם אצל התינונק לתחושת כאב. בדקו היטב את כל עורו של התינוק. אם הבחנתם בפריחה כלשהי, היוועצו ברופא המטפל.
14. חבלת ראש
מספיקה שניה אחת של התינוק ללא השגחה על שידת ההחתלה או על המיטה שלכם, כדי שיתגלגל ויפול מטה לרצפה. חבלות ראש יכולות בפירוש לסכן את חייו של הפעוט ולגרום לתסמינים שונים - הקאות, ישנוניות או אי שקט - גם שעות לאחר החבלה.
אם התינוק פתאום משנה את מצב רוחו או שהוא סובל מאי שקט ממושך, בדקו את הקרקפת לסימני נפיחות או אודם, ואם אינכם בטוחים - גשו לחדר המיון לבדיקה והשגחה.
15. תאונות בבית
הבית הוא המקום המסוכן ביותר עבור הילד, ואם הבית שלכם אינו בטוח, עשו הכל כדי לתקן זאת. מספיקה כמות קטנה של מים רותחים מהתה שלכם כדי לגרום לכוויה קשה על עורו של הזאטוט.
לתינוק ולילד אורבות סכנות רבות נוספות בבית, החל מנטילת תרופות וכלה בכוויות, וחתכים. אם הילד בוכה ללא הפסקה, בדקו האם יש סימנים חריגים על עורו או שהוא מגלה רגישות ניכרת באזור מסויים בגופו. בדקו אם יש סימנים אדומים או חתכים על גופו, או שהוא אולי בלע תרופה כלשהי או נחשף לחומר ניקוי עם עורו או בבליעה. בכל חשד כזה, כשהתינוק באי שקט ניכר ואינו נרגע בתוך כמה דקות - גשו מיד לחדר המיון.
לפנייה לכתב/ת 
