סוף סוף שגרה - 7 רעיונות שיעזרו לילדים במהלך השנה
שקפו את היכולות שלהם, הימנעו מקריאת מחשבות, עזרו להם במידה והכינו יחד איתם טבלת סדר יום. שנת הלימודים התחילה הבוקר מחדש, וזה הזמן לעזור לילדים ללמוד להתמודד עם אתגרים ומשימות מורכבות. המדריך להורים
שנת הלימודים תשע"ט נפתחה הבוקר בפני קצת יותר משני מיליון ורבע תלמידים ברחבי הארץ. למרות התרגשות הילדים, הקניות לבית הספר בשבועות האחרונים, המריבות סביב החזרה לשעות השינה הלגיטימיות ועוד שלל ענייני הכנה אחרים, לא הכול סובב סביב הילדים.
אשמח להציע לכם ארגז כלים, שיאפשר לאזן בין נתינה לילד - נתינה שלוקחת בחשבון את היכולות שלו והצרכים שלו, ובין התפקיד שלכם לאתגר את הילד במידה, לאפשר לו התמודדות ולא לעטוף אותו בחסות יתר.
איך עושים את זה?
1. שקפו את היכולות שלהם
ילדים נולדים חסרי אונים. מרגע היוולדם, הם שואלים את עצמם - "אני יכול או לא יכול?" התפקיד שלנו הוא לשקף יכולות ותקווה. לדוגמה: התפעלו מהדברים שהם עושים, אפילו במקרים כמו הכנסת הכריך לתיק או עטיפת המחברות לגמרי לבד. אל תאמרו - "אני אגזור כדי שיצא מדויק" או "אני אכתוב כדי שאפשר יהיה לקרוא מה כתוב פה".
2. עזרו במידה
המשימה מורכבת? זהו את החלקים במשימה שהילדים מסוגלים לעשות בכוחות עצמם - ואפשרו להם לעשותם בעצמם. כאשר אתם מושיטים עזרה - עשו זאת במידה הנכונה. כאשר אתם עוזרים יותר מדי אתם מחלישים. לדוגמה: צריך לסדר ילקוט והילד עדיין לא יודעים לקרוא? הקריאו לו את רשימת מקצועות הלימוד ותנו לו להכניס את המחברות והספרים לילקוט.
כאשר אתם עושים במקומם - מחדדים להם את העיפרון או מכניסים לתיק את המחברות – אתם מעבירים, בו זמנית, מסרים מחזקים כמו - אני אוהב אותך או אעשה למענך הכל - וגם מסרים מחלישים כמו - אתה לא באמת יכול או הביצועים שלך לא מספיק טובים ולכן אעשה במקומך. אני בטוחה שכוונתכם היא טובה, אבל החוויה איננה מעצימה את הילד: ההורה נשאר גדול ויכול, והילד נותר קטן ותלותי.
3. לעולם אל תתעלמו מהילד שלכם
גם אם הוא מנדנד, גם אם הוא אומר אינספור פעמים אותו הדבר - תפקידכם להבין מה הוא מבקש מכם. התעלמות היא התנהגות שפוגעת בילד פגיעה קשה. זכרו, ילד מקשה הוא ילד שקשה לו. הוא לא פועל נגדכם, אלא למען עצמו. הוא מתאמץ להעביר לכם מסר: "קשה לי, ואני זקוק לעזרתכם".
4. הימנעו מ"קריאת מחשבות"
ילד שאומר - "לא היה לי עם מי לשחק היום" לא בהכרח מבקש שתתקשרו למורה, תעבירו אותו כיתה או תתקשרו להורים אחרים כדי שילדיהם ישחקו איתו מחר. במקום להזדרז "לשדוד" לו את הקושי, שאלו אותו מה הוא מציע. בהמשך, התערבו על פי הצורך. הצעדים הראשונים צריכים להיות כאלה שמאפשרים לו למצוא פתרונות בעצמו. פעמים רבות ילדים אכן ימצאו דרכי התמודדות ויזכו בחוויה מעצימה: אני מסוגל, הצלחתי, התגברתי.
קראו עוד:
חזרה חלקה ללימודים - כך תעזרו לילדים
עצות של ילדים להורים לשנת הלימודים
5. תהיו עקביים
חוקים וגבולות הכרחיים להתפתחותם התקינה של ילדים. בתוך עולם עשיר, גדול, מורכב ומאתגר הילד מחפש עקביות, יציבות, סדר והיגיון, ומנסה להשיב לעצמו על השאלות: כיצד מתנהלים פה? איך אדע למה לצפות? איך אדע מה מצופה ממני?
אם תהיו עקביים – הוא ילמד להתנהל על פי מערכת הציפיות. אם "תזגזגו" הוא יבין שחוקים הם בגדר המלצה בלבד. אין הכוונה להתנהל בנוקשות: החוקים והגבולות נועדו להגן עלינו. אם יש צורך להתנהל לפעמים בדרך אחרת - עשו זאת, תוך הסבר. קוראים לזה גמישות מוסברת. לדוגמה תאמרו: "היום לא תכין שיעורי בית כי היינו אצל הרופא המון זמן והשעה כבר מאוחרת" או "מחר אתם בטיול אז אין בעיה לדחות את הכנת שיעורי הבית למחר". שימו לב - הסברתם את מהות השינוי, ולא ערערתם את נחיצות החוק.
6. גלו תקיפות אדיבה
ילדים בודקים חוקים וגבולות: "שבי לידי עד שאסיים להכין את כל השיעורים". תפקידכם לגלות תקיפות אדיבה. אם החלטתם, למשל, שאתם בודקים יחד שהמשימה מובנת ואז אתם פונים לעיסוקים שלכם והילד מוזמן לפנות אליכם לפי הצורך, אך אתם לא יושבים על ידו בעת הכנת השיעורים, הפעילו תקיפות אדיבה.
מהי תקיפות אדיבה? היו תקיפים (תנו תוקף) למילים שלכם - "אתה יודע להכין שיעורים בעצמך. אני לא יושבת כאן, אלא הולכת לתלות כביסה", ואדיבים מאוד כלפיו: "אם יש לך שאלה - תבוא ואעזור לך בשמחה".
7. בנו יחד איתם טבלת סדר יום
למדו אותם לסמן אלו משימות הם כבר ביצעו (הם יכולים להקיף בעיגול, לסמן במרקר, להדביק מדבקה או לחורר חור עם קיסם בנוסח "בינגו"). אל תנהלו את כל סדר היום שלהם - בנו אותו יחד איתם, ולמדו אותם להתנהל.
רבים מאיתנו נוטים לקחת את עצמם כנתון ("כזה אני") ואת הילד כמשתנה (שיתארגן מהר יותר, שיהיה מסודר יותר). ההצעה היא לקחת את הילד כנתון - זה הילד שלי, זה הקצב שלו, אלה היכולות שלו כרגע, ואת עצמי (ההורה) כמשתנה: "בשבע נצא מהבית. מה את מציעה, את רוצה קודם לאכול או להסתרק?" - במסגרת החוקים והגבולות, להתייעץ עם הילד, לתת מקום להעדפות שלו, לכבד את הקצב האישי שלו, במקום להודיע לו ולהנחית עליו.
שתהיה שנת לימודים מוצלחת.
אורית רוזנבוים היא מרצה בכירה במכון אדלר , בעלת תואר שני בפסכולוגיה חינוכית-יישומית ומחברת הספר "תפקיד חייך"
לפנייה לכתב/ת 
