דיכאון סמוי אצל ילדים: כך זה נראה
אצל ילדים, בשונה ממבוגרים, דיכאון עלול להסתתר תחת מעטה של הפרעות התנהגות, כמו התפרצויות זעם או התנהגות מרדנית ומוחצנת לצד חוסר שקט. איך נדע שהילד צריך עזרה אם הוא לא אומר כלום?
נדב בן השמונה חולק עם אחותו הקטנה ממנו בשנתיים את רוב שעות הפנאי. "לאחרונה שמתי לב שנדב כבר אינו מתלהב לשחק עם אחותו. הוא גם מתרגז מאוד באינטראקציות שונות עמה", כך מתארת באוזניי אמו. "חשבתי שזה טבעי, הוא כבר לא ילד קטן וזה חלק מההתבגרות שלו. עם זאת משהו בי לא נתן לי מנוח, הילד לא כתמול שלשום. אינני יודעת על מה לשים את האצבע בדיוק אך משהו קצת קופצני בו מדי, קפוץ וכעוס".
לאחרונה פנו אליי הוריה של רוית (שם בדוי). רוית נערה נורמטיבית ואינטליגנטית כבת 14. היא החלה להיעדר מבית הספר, בבקרים מתלוננת על כאבי בטן ותחושות של בחילה. הבדיקות הרפואיות אינן מעלות דבר, ונראה כי משהו עובר עליה. כמו כן המריבות עם הוריה הופכות לתכופות וקשות יותר, האם מדובר בגיל התבגרות קלאסי או שקיים משהו אחר ברקע?
על פי נתונים מחקריים עדכניים נמצא כי מעל לחמישה אחוז מהילדים והמתבגרים יסבלו בשלב זה או אחר מדיכאון, רובם לא יקבלו את המענה הראוי, דבר העלול להסלים את התופעה ואף לגבות מחיר כבד יותר בעתיד.
איך זה שבעולם שבו רבים מההורים ערים כל כך לילדיהם, דואגים לסיפוק הצרכים הפיזיים והרגשיים שלהם הרבה יותר מבעבר יש חוסר מודעות לנושא או לחלופין החמצה של ההורים והמורים בהקשר של איתור הדיכאון? לדעתי הסיבה נעוצה בהבדלים בין נראות הדיכאון אצל ילדים לעומת התבנית הקיימת אצלנו בהקשר של דיכאון אצל האדם הבוגר.
דיכאון יאופיין בדרך כלל כירידה במצב הרוח, תחושה של ייאוש וחוסר אונים, אובדן הנאה, הפרעות שינה לצד הפרעות אכילה, דימוי עצמי נמוך ותחושות אשמה. יש לציין כי על מנת לבסס אבחנה, על התופעות להתרחש מעל לשבועיים וללא גורם חיצוני אובייקטיבי משמעותי כגון גירושים, אובדן אדם משמעותי וגורמים קיצוניים נוספים.
הפרעות התנהגות או דיכאון?
אצל ילדים, בשונה ממבוגרים, דיכאון עלול להסתתר תחת מעטה של הפרעות התנהגות, לדוגמה התפרצויות זעם או התנהגות מרדנית ומוחצנת לצד חוסר שקט פסיכומוטורי. לעיתים הילד או הנער המתבגר מתקשים לשבת בשיעור לאורך זמן, קיימת תזזיתיות יתר ואי שקט שלעיתים מאופיין כהפרעת קשב וריכוז, אבחנה אשר עלולה על ידי קבלת טיפול תרופתי להחמיר את הפרעת הדיכאון.
קראו עוד:
קשב וריכוז: מה ההורים לא מבינים?
ילד אשר סובל מדיכאון יהפוך להיות "בעל פתיל קצר", עצבני ולא נינוח, ייגרר לאלימות או ווכחנות הן עם הוריו ומוריו והן עם חבריו. הפרעות התנהגות אלו לצד השינויים וחוסר השקט יהוו ביטוי לחוסר היכולת של הילד או הנער להתנהל בשגרת חייו כתוצאה מהדיכאון הסמוי. סימפטומים אלו יהוו אינדיקציה להימצאות הקושי, יחד עם מאפיינים נוספים עליהם אפרט בהמשך.
דיכאון עלול להתבטא גם בסימפטומים גופניים - הילד יתלונן על כאבים פיזיים שונים, לרבות כאבי בטן או כאבי ראש, תחושה של עייפות רבה. פעמים רבות הילד לא מסוגל לתאר את כאבו הנפשי והרגשי ויבטא זאת על ידי כאבים פיזיים פסיכוסומטיים.
פעמים רבות הדיכאון עלול להתבטא בהתנגדות והימנעות מהליכה לבית הספר, או היעדרויות רבות לאורך זמן ללא כל סיבה כמו מחלה או בעיה חברתית. ירידה משמעותית ופתאומית בהישגים לימודיים גם היא מהווה נורה אדומה.
אצל מתבגרים בעיקר, נראה הימנעות מפעילות חברתית, חוסר עניין ושינה מרובה. כמו כן, ישנה נטייה להתמכרויות על מנת "לברוח" מהתחושות הקשות המלוות את הפרעת הדיכאון. מאפיין נוסף המהווה נורה אדומה הינו דיבורים או מחשבות אובדניות. בקרב ילדים ונוער אנו עדים בשנים האחרונות לעלייה במקרי האובדנות במקביל לירידה בגילים בהם זה מתרחש.
הכרה במצוקה
על מנת לעזור לילדים ונוער בהתמודדות עם דיכאון יש לנהוג במספר אופנים: גלו אמפתיה למצבו של הילד. ילדכם לא "ממציא" ולא בחר בדיכאון. גלו הבנה ואל תאשימו. לצד זה שאלו שאלות כנות וישירות - האם אתה מרגיש עצב? האם אתה בוכה הרבה לאחרונה? מה אתה מרגיש שמפריע לך? האם אתה מרגיש אהוב? איך התיאבון והשינה שלך לאחרונה?"
במקביל, עודדו את ילדכם לחזור לשגרה. אין מבורך וטוב יותר מחזרה לשגרה, בעיקר לסביבת הלימודים ובית הספר. במידה והדבר קשה עשו זאת בהתאמה ובהדרגה ובנו תכנית פעולה אל מול צוות בית הספר.
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
היעזרו בגורם טיפולי מקצועי הן עבור ילדכם והן עבורכם. אחד הרגעים הקשים ביותר עבור ההורה הוא ההכרה כי ילדו נמצא במצוקה נפשית, ההכרה בכך פוגעת ומעלה תחושת אשם בעצם מהות ההורות וגורמת לתחושת תסכול אדירה. עם זאת, טיפול מקצועי לרב מהווה פלטפורמה לכם ולילדכם להתגבר על התחושות הקשות ולהביא לצמיחה אישית ומשפחתית.
חוסר המודעות ולחלופין אי הרצון להכיר בקושי של ההורים לצד חוסר יכולת הילד לבטא את עולמו הרגשי במילים מקשים באבחנה של הדיכאון, אשר ללא טיפול ומענה הולם עלול להחריף ולהכתיב את עתידו של הילד. שימת דגש על מודעות שיח כנה וטיפול הולם משפרים ומיטיבים את מהלך ההפרעה הנפשית ומביאים לתוצאות טובות.
הכותב הוא מומחה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (M.S.W) ומדריך מוסמך
לפנייה לכתב/ת 
