מאיה בוסקילה: "אמא שלי צעקה עליי שלא יזכרו אותי"
היא לקחה פסק זמן של שנתיים כדי להקדיש זמן לגידול בנה, עד שאמה אמרה - "עוד שנייה את נעלמת". מאיה בוסקילה, אמא של לני בן השש ומצפה לילד נוסף, מספרת מה הקלישאה על ההורות שהכי מייצגת אותה ולמה היא לא ישנה שלוש שנים
לפני שש שנים וחצי, כשנולד בנה, לני, מאיה בוסקילה קיבלה החלטה חריגה בנוף של התעשייה, ולקחה פסק זמן של שנתיים, כדי להקדיש את הזמן לגידול שלו. שנה וחצי אחרי שהתחתנה בחתונת בזק, היא ילדה, ושלושה חודשים לאחר מכן, כבר מצאה את עצמה בסטטוס כאם חד הורית, לאחר פרידה, גירושים ואקס שעבר לניו יורק.
"ידעתי שהקריירה תקבל מכה. חששתי מההחלטה הזו אבל מצד שני הייתי כבר אז מאד שלמה איתה", היא מספרת. "רציתי להתחבר לעצמי, לאמהות, לקום יום יום ולקחת לגן שעשועים, לטייל איתו, דברים שבדיעבד הרגיעו אותי מאוד.
"בהיריון הצהרתי שאחרי שלושה חודשים אני חוזרת לעבודה, ואף עולל קטן לא ייקח את החופש שלי, והנה מתכננים תכנונים ואלוהים צוחק עלינו מלמעלה. גם במבט לאחור אני לא מצטערת לרגע, כי אני רואה מה זה נתן ללני - ביטחון ריגשי עצום ובגרות.
"אם אמא שלי לא הייתה בועטת אותי מהבית, לא הייתי עוזבת אותו גם אחרי שנתיים. היא צעקה עליי - 'אף אחד כבר לא יזכור אותך! עוד שנייה את נעלמת'. סירבתי להופיע בערב, כי סירבתי לא להיות איתו, לא הצלחתי לשחרר".
חתונה על הפרק
אחר שנים בהם גלשה על גלים של פוקוס תקשורתי כזה או אחר: אלבומים, דרמות בחיים האישיים, תפקידים על הבמה והופעות בריאליטי, את השנה הזו בוסקילה, בת 41.5, לגמרי תרצה לזכור. מעולם, כך היא מודה, היא לא הייתה מחובקת יותר.
את האהבה המחודשת של הקהל היא חייבת להשתתפות בעונה האחרונה של "הכוכב הבא", בדרך נטולת אגו בה בחרה כדי לנסות לייצג את ישראל באירוויזיון. היא אמנם סיימה במקום הרביעי, אבל הבמה עתירת הרייטינג הזכירה לכולם את היכולות שלה.
קראו עוד במדור:
מיכל ינאי: "הכי קשה לי? לקום לילדים בלילה"
שי לי שינדלר: "למדתי לא לשפוט אף אמא"
איבונה קרוגליאק: "תמיד יהיה לאנשים מה לומר"
בחודש הבא בוסקילה תוציא סינגל חדש לקראת אלבום, שכולל גם שירים שכתבה והלחינה. היא ממשיכה בהופעות בכל הארץ ( 15 באוגוסט, ט"ו באב, ב"ברל'ה", להבות חביבה וב-19 באוגוסט תארח בזאפה תל אביב את אושר כהן).
אחרי זוגיות של שנה ואירוסים לבן זוגה עוזי אזולאי, פרידה מפתיעה באמצע שנסיבותיה שמורות איתם, קאמבק מהיר, וחזרה לחיים משותפים - תכנוני החתונה כבר על הפרק, כשהם מצפים לילד משותף. אז מה הם הרגעים הכי המצחיקים, הכי מרגשים והתובנות הכי חשובות שהיא לקחה ממסע האמהות הפרטי שלה? קבלו את השאלון של "הכי הורים".
הרגע הכי מצחיק שחווית.
"באחת ההופעות בזאפה תל אביב, לני היה גם. את השיר 'נשמתי' אני מתחילה בשקט וכולם בשקט מופתי בקהל, ואז יש שם שורה שאני אומרת: 'עומדת חשוף ערומה'' והוא התחיל לצחוק בטירוף - 'אמא ערומה!!!'. חמש דקות לא הצלחתי לשיר. זה היה קורע, אנשים התגלגלו מצחוק שם".
מאיה ולני שרים בהופעה:
מה הקלישאה על אמהות שהכי מייצגת אותך?
"שאני קודם כל אמא, אחר כך כל השאר. אני לא רואה דבר אחר. חשבתי שהקריירה תמיד תהיה במקום הראשון ואף אחד לא ייקח לי את זה, ובא יצור קטן שהראה לי את מהות החיים. לפעמים אני אומרת מדהים כמה שנים חלפו, עד שהבאתי אותו לעולם, כי ילדתי בגיל 35, אבל מבחינתי לא היו לי חיים לפני. תחושה שהכול הבל הבלים חוץ מהאמהות".
הדבר שהכי קשה לך לעשות.
"להציב גבולות. מצד אחד את רוצה להיות האמא הכי טובה בעולם, ואם את מציבה גבולות וזה קשוח מדי, את מרגישה רגשות אשם. הוא יכול לבכות כי לא קיבל למשל משהו שרצה, או עשה משהו לא בסדר, ובאותו רגע אני רוצה להיעלם בגלל הבכי שלו, כשאני רואה את הדמעות שלו זה קשה לי".
מה האתגר הכי גדול כאם יחידנית?
"בשנה האחרונה עוזי משמש לו אבא לכל דבר. עד עכשיו אומנם גידלתי אותו לבד, אבל עם המון עזרה. לא הרגשתי קושי, כי אמא שלי, סימון, תמיד הייתה שם וגם האחים שלי עזרו.
"כל הזמן הייתה דמות גברית בבית. הייתי מאד עטופה, וזה המזל שלי. בשלוש השנים הראשונות לא ישנתי כי לני היה קם באמצע הלילה כדי לשחק וגם את זה לקחתי בסבבה. אולי זה כי הגעתי לאמהות בגיל שהייתי בשלה. נכון, הייתי עייפה אבל גם אמהות שיש להן אבא בבית עייפות, זה לא משנה. לפעמים נראה שחברות שלי מגדלות שני ילדים: את הילד ואת הבעל".
מה הויתור הכי גדול שעשית?
"הייתה לי הצעה בניו יורק, הזדמנות גדולה אחרי 'לה לה לנד', והחלטתי שאני מגדלת את לני בארץ פה עם המשפחה ולא להיות שם לבד עם ילד. חשבתי לנסות את מזלי שם, כי זו הייתה הצעה מאד אטרקטיבית, אבל אני לא מצטערת על זה לרגע".
הדבר שאת הכי אוהבת לעשות עם לני.
"אני הכי אוהבת שהוא בא איתי ועם עוזי לחופשות, כי אוהבת שהוא לידי מאשר שאתגעגע אליו. ניסיתי לנסוע בלעדיו ואכלתי מרורים מזה. אם זה שלושה לילות, אני מגיעה ליום הרביעי עם לשון בחוץ ונהיית חולה, אז מעדיפה לא להיות חולה ולקחת אותו איתי.
"תאילנד, ניו יורק, מיקונוס, ברצלונה, סיישל, לכל המקומות לוקחת אותו. אמרתי לו שעד גיל 18 לא ראיתי את אילת, והוא כבר ראה חצי עולם. אבל אני אוהבת גם לקחת אותו לעבודה, לסרט, לתיאטרון, סתם לאכול או לדבר. אנחנו מדברים מלא על הכול. הוא המשלים של הנשמה שלי".
במה לני הכי דומה לך?
"הוא נראה מינימי שלי, זו אני בבן. באופי זה בעקשנות, רגישות יתר, יצירתיות. הוא דרמטי ועם ביטחון מול מצלמה. לדעתי הוא הולך בכיוון של במה. כשלני נולד הוא היה בתיאטרון הרבה, כי הופעתי גם ב'אוויטה' וגם ב'מרי לו', אז כמעט שלוש שנים הוא ממש גדל מאחורי הקלעים. זה בא לידי ביטוי - הוא עושה הצגות בבית, ולפעמים מדבר כאילו הוא דמות מתוך סדרת אנימציה".
לכתבות נוספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
מה הדבר שהכי מפחיד אותך?
"כל פעם שהוא חולה, לא ייאמן כמה אני חרדה מהמקום הזה. אבל אם יש משהו שמפחיד אותי הכי הרבה זה מים. מאז שאמיר (פיי גוטמן ז"ל. ק.נ.ו) נפטר לא נכנסתי לים. כשלני התחיל ללמוד שחייה בלי מצופים, ביום הראשון הרגשתי שהלב יורד לי למטה.
"בבריכה אני אחריו בשבע עיניים, לא נוגעת בנייד. אם יש לי טיפ להורים בעולם הזה - ים, בריכה, כביש, פשוט לא להחזיק את הטלפון ביד, שיישאר בתיק. לרגע אבא בטלפון, אמא באינסטגרם והופ הולך הילד. עוד בקשה זה לסגור את המרפסת, לא להשאיר פתוח לשניה לבד, גם אם הולכים רגע לשירותים. כשהוא היה קטן, הייתי קמה עם זיעה קרה מהפחד".
השיר שאת הכי אוהבת לשיר לו.
"הוא אוהב את 'תקשיבי לי', ובכל הופעה שנמצא, והוא מגיע הרבה, הוא בוכה כששומע אותו. זה מנגן לו על הלב. הוא אומר לי - 'אמא, אני לא יודע, זה פשוט מאוד מרגש אותי'".
מה המטלה שהכי קשה לך?
"מבחינתי זה הבקרים. לקום מוקדם, לארגן ולקחת לגן, כי ההופעות שלי בערב. אחר כך הכול נהיה יותר קל. עכשיו עוזי מאוד עוזר בבוקר וזה ירד ממני".
היום הכי שמח בחייך.
"כשלני נולד. ההיריון היה סיוט. במשך שמונה חודשים הקאתי בלי הפסקה, סחרחורות, התעלפויות, כל מה שאני לא מאחלת להיריונית. ילדתי אותו פג, בשבוע 35, אבל הלידה עצמה הייתה ממש קלה. אחרי כמה שעות צירים, ארבע לחיצות והוא היה בחוץ. ההתחברות האמיתית, ההתאהבות הגדולה איתו קרתה אחרי חודשיים-שלושה. פתאום הוא חייך, וקרה לי משהו בלב".
הדבר שהכי אהבת לעשות כילדה.
"לשיר! בכל מקום, כל תחרות, כל במה שהייתה - הייתי שם. אמא שלי מספרת שבגיל שלוש עמדתי עם מלפפון מול הראי ושרתי שירים בצרפתית כי זה מה שהייתה מדברת איתנו בבית. כבר אז ידעה שאהיה זמרת".
מה המשפט הכי מעצבן שאומרים לאמהות?
"'אני הייתי עושה את זה אחרת'. זה המשפט שאני הכי לא סובלת, זה יכול לשגע. לכל אמא יש את הדרך שלה, כל אמא מרגישה את הילד שלה בצורה אחרת, אז לא לשפוט כי זה מאוד פוגע. אני יכולה להסתכל ולא להבין, אבל לא יודעת מה מסתתר מאחורי זה, כי לא יודעת מה היה דקה לפני.
"גם מחאת ה'אל תכנסו לי ברחם' באה ממקום מעצבן. זה שמזכירים שהרכבת תכף עוברת. הדבר היחידי שיש לי להגיד זה תסתכלו לתוך המשפחה של עצמכם, כי אי אפשר לשנות את העולם וכל אחת בוחרת את הבחירות שלה. אני מתעסקת רק באיך שאני מגדלת את לני".
הדבר הכי חשוב שחוויית ההורות לימדה אותך.
"לקחת דברים בפרופורציות, כתוצאה מזה שאת צריכה לדאוג למישהו אחר. כל מיני דברים שפעם לקחתי כל כך ברצינות ובצורה דרמטית: טוקבקים רעים, שיר שלא הצליח, קריירה שלא משגשגת, חברה שהתווכחתי איתה, פתאום הפכו להיות שוליים. צריך לדעת לקבל את המציאות כמו שהיא ולעשות אותה קלה לעצמך".
לפנייה לכתב/ת 
